שר התיירות לוין על החוק להסדרת הענף: לא נכון להסיר את הפיקוח לגמרי מעל מורי הדרך; כלכלן המועצה לצרכנות: צריך חובת רישוי מינימלית גם לסוכני נסיעות ומארגני תיירות, כדי להבטיח את כספי הלקוחות
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, החלה היום (ג') להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירותי תיירות, שנועדה להחליף חוק מיושן משנת 1976, ולהתאים את האסדרה (רגולציה) של ענף התיירות למצב הקיים כיום.
על פי הצעת החוק, מדובר בצמצום רגולציה ברישוי מורי דרך, והפעלתה רק במקום בו היא נדרשת. נכון להיום יש יותר מ-7,000 מורי דרך רשומים בישראל. הרגולציה אשר צומצמה ביחס למצב הנוהג היום, תפטור את תיירות הפנים מהחובה בחוק להשתמש בשירותי מורה הדרך, למעט קבוצה המאורגנת מטעם סוכנות נסיעות, או מסיע לקבוצה המונה 20 אנשים לפחות, ולמעט קבוצות המודרכות באתר באמצעות מדריך מטעם האתר.
התיקון מאפשר לשר למנות ועדת משמעת למורי הדרך, שתפקידה לדון בעבירות משמעת של מורי הדרך, המוגדות בהצעת החוק, ובין היתר הפרת כללי האתיקה, לרבות תכני הדרכה השוללים את הלגיטימציה של מדינת ישראל. תפקיד הוועדה לדון ולהחליט בעבירות משמעת של מורי דרך. אם נקבע, כי יש ראיות לכאורה לכך שמורה הדרך עבר עבירת משמעת, תוגש קובלנה לוועדת משמעת שתדון בנושא ותכריע.
באשר לתיירי חוץ, יחייב התיקון מתן שירותי הוראת דרך על ידי מורה דרך מוסמך לתייר מחו"ל, למעט עבור קבוצות המודרכות על ידי רועה רוחני, או קבוצות הדוברות שפות ייחודיות, אשר יהיו פטורות מחובה זו. בנוסף, בניגוד למצב כיום, בו נדרשים מורי הדרך לחדש רישיונם מדי שנה, בהתאם לשינוי – רישיונו של מורה דרך יהיה תקף ל-5 שנים והוא יהיה רשאי לחדשו בכפוף לתשלום אגרה והשתלמות חובה כפי שיקבע הממונה.
התיקון יאפשר לשר התיירות להתקין תקנות אשר מסדירות את דירוג וסיווג המלונות ויחידות אירוח כפרי, על מנת להפסיק את תופעת דירוג הכוכבים על ידי גורמים שונים לפי רצונם, לצורך שיווק או מכירה. התיקון נעשה במסגרת מדיניות להוזלת מחירי הנופש בישראל, השקיפות ושיפור השירות לתייר.
התיקון המלונאי
כדי למנוע הסבת שימוש של מלון לשימושים אחרים, הצעת החוק כוללת גם הסמכה למשרד התיירות לקבוע תנאים פיזיים למתקני מלונאות שונים, לצורך שינוי חקיקה הנוגעת להקמת בתי מלון בישראל. זאת, בהקשר של מתן מענקים לפי חוק עידוד השקעות הון, או לצורך דיני התכנון והבניה. כיום, התקנים הפיזיים מוסדרים בחוזרי מנכ"ל, אך נדרשת הסמכה מפורשת בחקיקה והסדרה של הכללים בתקנות. על פי התיקון, יוכל שר התיירות למנות מפקחים לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי החוק, אשר יהיו רשאים להיכנס למתקנים תיירותיים ולבקר בבתי עסק בהם ניתנים שירותים לתייר.ממונה אכיפה יהיה רשאי להטיל קנס על נותן שירות, שלא קיים את חובתו.
היו"ר כבל פתח את הישיבה ואמר, כי השר לוין מוביל מהפכה אמתית בתחום התיירות ועל כן צריך לעדכן גם את החקיקה למציאות של ימנו. עם זאת הוא התייחס לנושא מורי הדרך, שנמצא במחלוקת, ואמר כי בכוונתו לדאוג למצוא את האיזון הנכון בין העמדות השונות. הוא הבהיר כי בכוונתו לקדם את החקיקה ולאשר את ההצעה בקרוב, ואמר: "מי שחושב שהוא יעשה פיליבסטר ויתקע את החוק טועה".
השר לוין הציג את הצעת החוק ואמר כי "אנחנו עדים לשיאים של כל הזמנים במספר התיירים הנכנסים לישראל, וחלק מהאתגר הוא להתאים את שירותי התיירות בארץ לעלייה הזו ולהתאים את החוק למציאות של ימינו, על מנת שהתיירים יצאו מישראל עם חוויה טובה". הוא הוסיף כי ההצעה נועדה לצמצם רגולציה, במקביל לצעדים משלימים של הקמת בתי מלון. עוד הוא ציין כי הצעת החוק מבקשת לצמצם את החובה על שימוש במורדי דרך בתיירות הפנים ואמר: "בממשלה עלתה טענה שצריך לבטל בכלל את הרישוי ולאפשר שוק חופשי למורי הדרך, אך אני לא חושב שזה נכון, בטח ובטח שלא לגבי תיירי חוץ".
היו"ר כבל: הכוונה לייצר חוק מאוזן הצופה פני עתיד
ח"כ דב חנין אמר מנגד, כי "לאחרונה היינו עדים לטרגדיה בנחל צפית, ואם במקום היה מורה דרך הוא היה יודע בוודאות למנוע מהנערים והנערות את הכניסה לנחל. "לפעמים זה עניין של חיים ומוות", אמר ח"כ חנין והציע לשקול מחדש כן לחייב שימוש במורי דרך גם בתיירות הפנים ובוודאי בתיירות החוץ".
ח"כ איילת נחמיאס ורבין אמרה כי צריך לטפל בהקמת בתי מלון או הרחבת בתי המלון הקיימים, בשל המצוקה והמחסור בחדרים. ח"כ יעקב אשר אמר כי לא יכול להיות שמורה דרך שעבר הכשרה לא יוכל להדריך תיירות פנים, וקרא לאפשר לקבוצות מאורגנות להשתמש בשירותיהם. "אני כן רוצה שיהיו טיולים שיעבירו מוריד דרך חרדים לציבור החרדי", אמר. ח"כ נורית קורן אמרה כי צריך שתהייה אותה הדרכה לכולם, ולא מדריכים מהרשות הפלסטינית. ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא קרא לשר לטפל גם במחירים הגבוהים ולהפחיתם כך שיהיו תחרותיים כמו בחו"ל.
מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת, יוסי פתאל, אמר כי בהצעת החוק כפי שהונחה על שולחן הוועדה חסרה התייחסות לתיירות הנכנסת ושמירת זכויות התיירים. לדבריו, בעוד שזכויות התיירות היוצאת מישראל ותיירות הפנים מוסדרות במסגרת חוק הגנת הצרכן, רמת השירות לתיירים המגיעים לישראל נעדרת לחלוטין התייחסות בחוק. כמו כן ציין מנכ"ל הלשכה כי בהיעדר סטנדרטים מחייבים, נודדת כלכלת התיירות הנכנסת לפעילות בשטחי הרשות הפלסטינית וירדן אשר משווקים את ישראל, מתפעלים את הסיורים מהרשות ללא קיום חובות ותשלום המיסים כפי שמחוייבים עסקים הפועלים בישראל.
יו"ר אגודת מורי הדרך, בני כפיר, ביקש לחייב גופים ציבוריים, מתנסים וגופים מאורגנים של תיירות פנים להשתמש במורי דרך, ואמר כי לא ברור למה הציבור הישראלי צריך לקבל מדריך פחות טוב. סגן יו"ר האגודה, אילן שחורי, הוסיף כי הצעת החוק "הורגת" לגמרי את כל המדריכים העירוניים, וקרא לבטל את החובה להשתמש במורי דרך רק בקבוצות קטנות של מתחת לעשרה אנשים.
יובל בן ארי, מורה דרך דובר סינית, הזהיר כי בהצעת החוק ישנו סעיף שמאפשר להתיר לתיירים דוברי שפה ייחודית, כמו סינית, לטייל ללא מדריך והדבר מהווה סכנה להסברה הישראלית וסכנה בטיחותית וביטחונית. מנגד, תומר שלוש המדריך סיורים בתל אביב על תולדות משפחתו, אמר, כי הצעת החוק היא בשבילו. לדבריו, כיום הוא עבריין וקרא לפתוח את מקצוע ההדרכה לכל אחד, ללא הבדל בין תיירות פנים לחוץ.
כלכלן המועצה לצרכנות, גיל ברגפרוינד, אמר, כי צריך חובת רישוי מינימלית גם לסוכני נסיעות ומארגני תיירות, כדי להבטיח את כספי הלקוחות. הוא הסביר כי הצעת החוק דורשת רישוי למורי דרך, אבל לא לסוכני נסיעות ומארגנים למרות שהסיכון של הצרכן להיפגע מהם הוא גדול יותר.
היו"ר כבל סיכם ואמר כי הישיבה הבאה תיוחד לדיון בנושא ההדרכות ומוריד הדרך, על מנת שאפשר יהיה להתקדם באישור הצעת החוק. "הכוונה היא לייצר חוק מאוזן הצופה פני עתיד שבו התיירות הנכנסת רק הולכת וגדלה", אמר.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=83954