התיירות לצד הדולר והשקל המתחזקים והיורו שיורד

ביום חמישי בשבוע שעבר נפל היורו ב-1.5% מול הדולר לשער של 1.0375 דולר ליורו – רמתו הנמוכה ביותר מאז פברואר 2002. הדולר כבר כמה חודשים מתחזק מול היורו. גם השקל מתחזק מול המטבע האירופי. גם הפאונד הבריטי נחלש, ביום חמישי שעבר, מול הדולר ב-0.7%. באותו יום חמישי התחזק הדולר בארץ ב-1% והשער היציג שלו נקבע על  3.843 שקלים. לעומתו היורו נפל ב-1% ושערו היציג נקבע על 4.008 שקלים בדיוק – שפל של 15 שנה.

למחרת יום שישי שחלף חל שינוי כאשר הדולר והיורו התחזקו מול השקל. שערו היציג של הדולר עלה ב-1.8%, לרמה של 3.850 שקלים לדולר. שער היורו היציג עלה ב-0.25%, לרמה של 4.019 שקלים ליורו. 

ביום ראשון השבוע כבר עלה הדולר ב-0.1820% ל-3.850 שקלים, היורו עלה גם הוא ב-0.025% ל-4,186 שקלים והפאונד ירד ב-0.117% ל-4.7891 שקלים.

ביום שלישי השבוע המשיך הדולר להתחזק מול המטבעות המרכזיים בעולם. הליש"ט נחלשה ב-0.5% מול הדולר ל-1.2415 דולר. היורו ירד ב-0.2% ל-1.0430 דולר. הין נחלש ב-0.6% ל-117.3 ין לדולר.

ההבדל בין מה שהתרחש בין הימים שישי, ראשון ושלישי – זו התנודתיות במט"ח, המקשה על קבלת ההחלטות הכלכליות והפיננסיות בכל הקשור במוצרים התיירותיים-תעופתיים.

לתנודתיות הזאת מצטרף מחיר הנפט, שביום שני השבוע עלה מחירו: נפט מסוג טקסס מתוק עלה ב-0.6% ל-52.2 דולר ונפט מסוג ברנט עלה ב-0.4% ל-55.4 דולר לחבית. כל זאת לאחר שביום שישי שחלף עלה מחיר הנפט בממוצע ב-2%.

על פי בנק ישראל בשוק המט"ח מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-26/10/16, ועד ל-25/11/16, השקל אומנם נחלש מול הדולר ב-0.8%. אבל, במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי נרשם ייסוף של 1.6%, וב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף אפקטיבי של 3.0%%.

עד כאן הרקע לתנודתיות במט"ח ועליית מחיר הדלק, המקשים מאוד על סיטונאי וקמעונאי התיירות, ומנהלי חברות התעופה והצ'רטר הישראליות בקבלת ההחלטות הכלכליות והפיננסיות המתאימות. הוסיפו לכך את תחזית הריביות המשתנות, שכנראה יגדלו, ואז תחושו כמעט את כל מרחב הקשיים העומדים בפניהם.

שירותי קרקע ביורו – טיסות בדולר

ככלל בכל חבילות הנופש והתיור באירופה שירותי הקרקע הם ביורו ואילו הטיסות תמיד בדולרים, כשחלוקת התשלומים ביניהם פחות או יותר שווה. כדי להבין את הקשיים שגורמת התנודתית הנוכחית קחו, למשל, את התקופה התיירותית הנוכחית שבה מתרבות היציאות לאתרי סקי באירופה ושבה נמכרות חבילות הסקי ביורו ואת התמורה מקבלים הסוכנים בארץ בשקלים. לכאורה היה צריך להיות איזון בין מחיר הטיסות הדולרי העולה בתמורה השקלית, לבין מחיר שירותי הקרקע היורדים בתמורה השקלית. אך כשקובעים את מחיר חבילת הסקי ביורו כקבוע, הסוכנים והצ'רטריסטים מפסידים פעמיים כשהלקוחות משלמים עבור החבילות בשקלים – פעם אחד כשהם מקבלים בהמרה הכוללת פחות שקלים ופעם שנייה בעת  שמחיר הכרטיס בשקלים לא עלה כמתבקש, בגלל שהוא נספג במחיר החבילה הכוללת ביורו. על פי הערכות, בהמרה הכוללת הזאת מפסידים הסוכנים והצ'רטריסטים כ-2% – 3%, כי אין להם ברירה אלא לספוג זאת בגלל התחרותיות הרבה בענף.

לעומת זאת נוסע שקנה ביורו שירותי קרקע בנפרד באמצעות הרשתות המקוונות, כמו בוקינג, הוא ירוויח בשקלים את נפילת היורו, אך יפסיד בשקלים בעת שיקנה בדולרים טיסות ליעד בגלל עליית הדולר והתמורה הגבוהה יותר הנדרשת עבורו בתשלום השקלי.

בתיירות פועלים הצ'רטריסטים בשתי שיטות: הקצאות (Allotments) והתחייבויות (Commitments). הקצאות זו מעין מחויבות שאם מוכרים מקבלים את ההקצאה, אם לא מוכרים לא  מקבלים. לעומת זאת בהתחייבות, שבעבורה משלמים מקדמות, כי אף אחד לא ישמור התחייבות ללא תמורה כלשהי – חייבים למכור. לכן, אם הם התחייבו בעבר ובינתיים היורו נפל, הם הפסידו אם אם היורו ימשיך להיות נמוך הצ'רטריסטים שלקחו לקיץ איזושהי התחייבות תהיה להם בבוא העת בעיה בקבלת התמורה השקלית, ובעיה נוספת עם הדולר המתחזק.

התחרותיות תפסיק למנוע התייקרויות

השאלה הנשאלת לקראת האביב והקיץ היא: האם התחרותיות תמשיך למנוע את עליית המחירים המתבקשת בעקבות התחזקות הדולר? – כנראה שלא, כי ברגע שהיורו יורד ובעקבות כך גדלים הביקושים ספקי שירותי הקרקע מעלים מחירים. כך, למשל, בקיץ שעבר שילמו הצ'רטריסטים בממוצע 48 דולר לחדר במלון, השנה הם יצטרכו לשלם 52 יורו לילה. המשמעות – עליית מחיר חבילת התיור.

באשר לקמעונאי התיירות – הם קונים ומוכרים ואין להם מלאים. העסקאות שלהם הם לטווח קצר והם גובים את הכסף מראש, כי בשיטת הטווח הקצר השפעת התנודתיות בשקלים נמוכה יותר. 

כדי להתמודד עם התנודתיות והתמורה המשתנה בשקלים נוקטים הסוכנים והצ'רטריסטים בשיטות ביטוח שונות כמו למשל גידור, שגם הוא עולה כסף ובסופו של הליך יש בו איזשהו הימור, כי לא יודעים מראש מה תהיה רמת התנודתיות. שיטת הגנה נוספת היא לקנות את המטבע שבו הם צריכים לשלם – יורו לספקי שירותי הקרקע ודולר לטיסות, ומעבירים את היורו שאגרו (כאילו במזומן) לספקי שירותי הקרקע באירופה ואת הדולרים לחברות התעופה. כלומר לא מנסים לעשות כסף מכסף, כפי שמקובל בזמנים שכמעט ואין שינויים במט"ת. בתקופת התנודתיות פעם ערך המטבעות עולה ופעם יורד ואיש לא יודע לנבא מה באמת יהיה בהמשך.

ראינו כי ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף אפקטיבי בשקל של 3.0%. מעשית, אם השקל ימשיך להתחזק והטיסות נמכרות בדולר, אז נוצר מצב המייקר את כל חבילת התיור ואז הנופש כולו יתייקר. וזה לא רחוק כל כך מהמציאות, מספיק שבנק ישראל יפסיק את מדיניות ההרחבה ושמירה על ריבית אפסית, בעקבות השינויים הפיסיקליים הצפויים בארה"ב ויפסיק לרכוש דולרים מייד התחזק השקל.

הדלק מהווה מרכיב מרכזי בהוצאות התפעול של הטיסות התייקרותו השבוע ל-52.2 דולר לחבית של נפט מסוג טקסס מתוק ול-55.4 דולר לחבית לנפט מסוג ברנט מראה על מגמה לכיוון מעלה, בעיקר בגלל מצב אספקת הנפט מלוב, החלטת מדינות אופ"ק לצמצם את הפקת הנפט והמו"מ שהן מנהלות בימים אלה עם מדינות מפיקות נפט שאינן חברות באופ"ק.

כל נתונים שהזכרנו לעיל מהווים כבר היום גורמי לחץ להעלות את מחירי הטיסות והחופשות בחו"ל, וכנראה שלאירופה מדובר בטווח קצר יותר ממה שרבים חושבים, למעט אולי בריטניה, שהברקזיט הוזיל לישראלים את הרכישות הקמעונאיות שמחיריהם לא עלו. כך למשל, חולצה ממוצעת שעלתה 20 פאונד בזמן שהוא היה שווה 6.8 שקלים נמכרת היום באותו מחיר כאשר הפאונד שווה 4.76 שקלים, כפי שהיה ביום שלישי השבוע, שבו הוא ירד ב-0.495% נוספים.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=71022