הצוות הבין משרדי לבחינת מתווה הפיצויים לתעשיית התיירות : פיצוי ללא הגבלה גיאוגרפית לעסקים בתעשיית התיירות שנפגעו בעקבות מבצע "צוק איתן" לנדאו: "אם לא תתקבלנה ההמלצות, אנו צפויים לגל פיטורים המוני בתעשיית התיירות"
נוכח הפגיעה הקשה בתעשיית התיירות במהלך הלחימה בדרום גיבש הצוות הבין-משרדי, אשר מונה על פי החלטת הממשלה, מתווה פיצויים לסיוע לתעשיית התיירות שנפגעה בעקבות המבצע. בראש הצוות עומד מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, ונכללים בו נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים: משרד רוה"מ, משרד האוצר, משרד הכלכלה, משרד הפנים, בנק ישראל ורשות המסים.
מסקנות הביניים של הצוות הבין משרדי בראשות הלוי, אשר פורסמו היום, כוללות, בין היתר, את ההמלצות הבאות:
- הממשלה תרחיב את הקריטריון הגיאוגרפי למתן פיצוי לתעשיית התיירות מ-0-40 ק"מ, לכל הארץ. בהתאם לכך הסיוע יינתן באמצעות קרן פיצויים ייעודית (אשר תתוקצב בכ-450 מיליון ₪) על פי קריטריונים מוגדרים.
- הקמת קרן הלוואות מדינה לעסקי תיירות קטנים ובינוניים.
- הזרמת סיוע מידי ודחוף לעסקי התיירות תוך מתן דגש על מניעת פיטורים המוניים של עובדים כתוצאה מנזקי המבצע.
- סיוע מיידי בתשלומי ארנונה לחודשים יולי-ספטמבר לעסקי תיירות.
- סיוע תזרימי לעסקי התיירות (פריסת תשלומים ומיסים).
- הענקת פיצוי חד-פעמי לחברות התעופה אשר המשיכו לטוס בימי המשבר.
- הגדלת תקציבי השיווק לתמיכה בתיירות הנכנסת מרחבי העולם.
- הממשלה תפעל להקמת קרן לפיצוי על נזקי אירועים ביטחוניים לתעשיית התיירות (במתכונת הקרן לנזקי טבע לחקלאות), שתספק בעתיד מנגנון יעיל ומהיר שימנע מצבים מהסוג בו מצויה התעשייה בימים אלה.
שר התיירות, ד"ר עוזי לנדאו: "אני מודה למנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, על עבודתו היסודית והמאומצת. אין ספק כי ביחס לתעשיות האחרות במשק נפגעה תעשיית התיירות בצורה קשה ביותר ועל המדינה להקצות את המשאבים הדרושים על מנת לסייע בהתאוששותה. ההמלצות נועדו להדגיש במיוחד את חשיבות הפיצוי מעל ל-40 ק"מ, לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים, לחזק את הפריפריה, לסייע לעובדים לשמור על מקום עבודתם. במקביל לחזית הביטחונית, על הממשלה ליישם את המלצות הצוות ולהתגייס לחזית הכלכלית, במטרה לשמור על הביטחון הכלכלי של התיירנים. לקראת הגשת הדו"ח הסופי ייבחן סיוע לאנשי המילואים".
לנדאו הוסיף כי "המכה היא קשה ויש חשש ממשי שאם המלצותינו לא תיושמנה, נראה גל פיטורים של עובדים, שיתקשו לחזור למעגל העבודה ואלפי משפחות תאבדנה את מקור פרנסתן. התיירות לישראל הייתה בשיאה עד המבצע ועל סמך התחזית האופטימית לקיץ, הכינו עצמם העסקים לקליטת גל של תיירים באופנים שונים: שכרו כוח אדם והכשירו אותו בהתאם, השקיעו בשיפוצים, ברכישת ציוד, לקחו הלוואות שהסתמכו על צפי הכנסות ועוד. כתוצאה מאלו, עסקי התיירות נאלצים כיום להתמודד גם עם אובדן ההשקעות.
הנזק לתיירות הפך למתמשך ויש ביטולי הזמנות גם לתחילת שנת 2015. אנו מוכרחים לסייע לעסקים תיירותיים שנפגעו בקו הראשון של המערכה הכלכלית. בראיה עתידית, על הממשלה להקים קרן לפיצוי בגין נזקי אירועים ביטחוניים לתעשיית התיירות, במתכונת הקרן לנזקי טבע לחקלאות. קרן כזו תוכל לספק בעתיד מענה מידי מהיר ויעיל בשעת הצורך ותמנע מצבים מהסוג בו מצויה תעשיית התיירות בימים אלו".
מנכ"ל משרד התיירות ויו"ר הצוות הבין משרדי, אמיר הלוי: "אחרי שבועיים וחצי שבמהלכם שמע הצוות את נציגי כל ענפי התיירות, עולה בבירור שהתיירות נפגעה באופן קשה ביותר לא רק בטווח 0-40 ק"מ, אלא בכל רחבי הארץ. התיירים שביטלו הזמנות התכוננו לבוא לא רק לעוטף עזה אלא לכל הארץ. חודש יולי היה הנמוך ביותר בשש השנים האחרונות עם ירידה דרמטית בכניסות מבקרים לישראל. תיירות הפנים ירדה משמעותית – כאשר יש לזכור שעיקר הכנסתה השנתית של תעשייה זו מתקבלת בחודשים יולי-אוגוסט".
הלוי אמר עוד, כי "הסיוע המתבקש הוא ריאלי, ולמרות היותו קטן מהנזק בפועל – אין ספק שאם הממשלה תאשר אותו, תעשיית התיירות תעמוד שוב על הרגליים ותצליח להחזיר למשק את ההשקעה במסים ובתרומה לתעסוקה ולכלכלה".
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=75250