העדר פעילות לשמירה על איכות הסביבה, פוגע בתיירות הישראלית

בוועידת ישראל לכלכלה ירוקה ואיכות הסביבה. צילום באדיבות ועידת ישראל לכלכלה ירוקה ואיכות הסביבה

המציאות העגומה בהעדר פעילות לקידום שמירה על איכות הסביבה, שימוש באנרגיה ירוקה וטיפול לקוי באשפה בישראל, פוגעת לא רק באיכות הסביבה, הכלכלה הירוקה והתחממות כדור הארץ, אלא גם בתיירות. מחקר שבוצע על ידי ארגון,Green Destinations  זו השנה העשירית ברציפות, גילה כי השכנות שלנו ירוקות הרבה יותר מאיתנו, או ליתר דיוק: אין עיר כלשהי בישראל הנמצאת ברשימת הערים הירוקות בעולם.

העולם כולו מבין יותר ויותר את חשיבות השמירה על איכות הסביבה והפיכת ערים לירוקות, באמצעות חינוך סביבתי, תחבורה ירוקה, רגולציה סביבתית, התייעלות אנרגטית, בנייה ירוקה ועוד. כך עקבה שבירדן מצאה את מקומה ברשימה החשובה. כמו כן, פאפוס בקפריסין זכתה לאזכור מיוחד על פעילותה והצעדים למצב את עצמה כעיר ירוקה. זאת, כאשר אצלנו בישראל המציאות אחרת.

על פי ממצאי המחקר, רבים מבין התיירים בעולם בוחרים איפה לנפוש ולבלות בחופשות המתוכננות, בין היתר, על בסיס המצב האקולוגי וקידום שמירה על איכות הסביבה, מאחר והנופשים חפצים להגיע למקום עם איכות חיים, חדשנות, וסביבה ירוקה. "בעקבה שומרים על אוצרות הטבע הימיים והצלילות המתבצעות הן באחריות, תוך שמירה על הטבע". ברשימה ניתן לראות אתרים תיירותיים פופולארים כמו: טיבט במונטנגרו, לובליאנה בסלובניה, הואה הין בתאילנד, קולורדו בארה"ב ואף 14 ערים מברזיל, 11 מפורטוגל ושש ערים מתאילנד! כן, מדינות עולם שלישי שם, וישראל? כאמור, לצערנו אפילו לא נציגה אחת ברשימה החשובה.

במסגרת ועידת ישראל לכלכלה ירוקה לפני כשבוע, התקיים דיון נוקב בנושא המצב העגום של הערים בישראל, נוכח נתונים עולמיים המעלים תמונה, לפיה אף עיר ישראלית לא ברשימת 100 הערים הירוקות בעולם. אגב, בשנת 2017 כבר היה נראה שישראל בכיוון הנכון, כשתל אביב השתלבה ברשימה החשובה, אך מאז ערים אחרות צעדו קדימה בעוד תל אביב לאחור, והעיר הישראלית כבר לא ברשימה.

ועידת ישראל לאיכות הסביבה, המקדמת את תחרות 'גרין-טן', מעלה על נס את הסוגייה הזו, אך נתקלת לא פעם בקשיים. אחד מחברי הוועדה הוא דניאל מורגנשטרן, מאנשי איכות הסביבה המרכזיים בישראל, שהגה ויזם את חוק הפיקדון על מכלי המשקה, וזכה בפרס היוקרתי ביותר בתחום – הגלובוס הירוק, האוסקר של איכות הסביבה. הוא מציין: "ערים רבות בישראל מנסות להסתיר את הנתונים, המדינה לא פועלת לקידום תפיסה ירוקה ואקולוגית, אין טיפול ראוי באשפה, המיחזור לא מספיק, שתילות עצים לא מתבצעות וזיהום בצירי התחבורה והמפעלים לוקח את המדינה שלנו אחורה".

בימים אלו מתחילה ועדת הבדיקה של גרין-טן מטעם משוב גרופ, את ההערכות לבחינת הערים הירוקות לקראת 2026 וזה הזמן לרשויות החפצות לעשות שינוי מהותי למען הטבע, הסביבה, הכלכלה הירוקה וגם התדמית הישראלית בעולם, להתחיל לפעול בכיוון הנכון. מורגנשטרן סיכם ואמר: "העדרותה של ישראל ואי נוכחות של אף עיר ישראלית ברשימת 100 ערים הירוקות בעולם, הינה פגועה תדמיתית קשה במדינת ישראל שנמצאת בצו 8 לאומי. לצד הלחימה באויבינו, עלינו להילחם על איכות הסביבה וזאת לאחר הזנחה של שנים. מצער לראות כי בשנת 2025 ערים גדולות ומרכזיות בישראל, לא פועלות בצורה נרחבת לשמירה על איכות הסביבה והטבע. אני קורא למדינת ישראל, המשרד לאיכות הסביבה והרשויות המקומיות, להתגייס למאמץ שמובילה ועידת ישראל לכלכלה ירוקה ולפעול למען העתיד של ילדנו על כדור הארץ".