היכן נעלמו בכירי משרד התיירות ?

גולת הכותרת של כנס התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות באתונה, מעבר לשיחות B2B, התערוכה המקצועית וההרצאות מתחומים שונים – הייתה החתימה ביום רביעי השבוע על הסכם שיתוף פעולה היסטורי בין התאחדויות סוכני הנסיעות  של ישראל ויוון, שבמסגרתו התחייבו הצדדים להרחבת ועידוד התיירות ההדדית בין שתי המדינות. על רקע זה בלטה מאוד היעדרותם של נציגי משרד התיירות. משרד המעדיף, כנראה, לפעול בתחומי הקופסה המוכרת, לא לנתץ את קירות הקופסה, לא לפרוץ למרחבים חדשים ולא להחליף את דיסק פעילותו. שלא יתפלאו יותר ראשי המשרד ובכיריו, מדוע התיירות הנכנסת קפואה ולא מפשירה.

רצפת מכירות (Sales Floor)

כנס התאחדות סוכני הנסיעות באתונה, היווה רצפת מכירות (Sales Floor) שערכה לא יסולא בפז. הבינו זאת היטב שרת התיירות היוונית אלנה קונטורה, יו"ר פדרציית סוכני ומארגני התיירות היוונית לייסנדרוס טיסילידס, ומנכ"ל חברת התעופה אייג'יאן איירליינס דמיטריס גראוג'אניס. שהם ובכיריהם ישתתפו בכנס הסוכנים הישראלים ואף היו בין נותני החסויות. נכון, בחודש פברואר השנה נפגשו, במסגרת מפגש בין הממשלות, שר התיירות, יריב לוין, עם שרת התיירות היוונית. שניהם חתמו אז על הצהרה לשיתוף פעולה בתחום התיירות ודנו באפשרויות לפתיחת קו ימי בין המדינות ובמגוון האפשרויות ליצירת חבילות שיווק משותפות לישראל וליוון. אבל, במעבר מהצהרות, שהן פעולות תומכות לרצפת המכירות, כפי שהיה כנס הסוכנים הישראלים באתונה, בכירי היוונים נכנסו ובכירי הישראלים לא הגיעו.

שיווק ומכירות

שני ההליכים שיווק ומכירות חשובים. אך בעוד שהשיווק הוא תהליך אסטרטגי, המכירה היא תהליך טקטי. פעילויות שיווקיות תיירותיות יוצרות מגע בלתי אמצעי של המותג התיירותי עם הצרכנים הפוטנציאלים, באמצעות חלוקת חומרים פרסומיים, הגרלות ואירועים חווייתיים של סוכני נסיעות ועיתונאים. פעילויות קידום המכירות מהוות תמריץ לרכישה המוצר התיירותי המוצע, בדרך כלל בטווח הקצר – שני הליכים אלה משלימים זה את זה והפעלתם יוצרת את המכירות. תקציב משרד התיירות ל–2016 הוא כ-800 מיליון שקל, ובהשוואה לתקציב של כ-650 מיליון שקל ב-2015 מדובר בגידול משמעותי. מתוך תקציב זה כ-300 מיליון שקל מהווים את תקציב השיווק של משרד התיירות בחו״ל, גידול של כ-20% בהשוואה לשנים קודמות. התעקשותו של משרד התיירות להמשיך ולעסוק, כפי שנהג במשך שנים, בעיקר באסטרטגיה השיווקית, לא תביא את המזור לתיירות הנכנסת החולה והגידול בתקציב השיווק יעלם כלא היה.

יוון רוצה עוד תיירים ישראלים

ב-2015 ביקרו ביוון כ-22 מיליון תיירים מרחבי תבל. כל הסימנים מראים, כי מספר זה ירשם גם בסוף השנה הנוכחית ואולי אף יגדל. כ-400 אלף תיירים ישראלים ביקרו ביוון ב-2015, כ-1.8% מכלל התיירות הנכנסת ליוון. למרות זאת היוונים לא מוותרים ועושים הכל כדי להגדיל עוד יותר את מספר התיירים הישראלים בארצם, בתמורה לעידוד התיירות היוונית בישראל. למרות מצבה הכלכלי הקשה של יוון, עדיין שכבת מעמד הביניים שלה יוצאת לנופשונים וטיולים בחו"ל, וקבוצות רבות של צליינים יווניות מעוניינות להגיע לארץ הקודש. נוכחות בכירים ממשרד התיירות הישראלי ברצפת המכירות שנוצרה בכנס התאחדות הסוכנים ביוון, הייתה מהווה תרומה רצינית למפגשים החמים ולשיחות B2B בין היוונים והישראלים.

כל מחוזות התיירות היווניים הציגו בכנס את יעדי התיירות בתחומם ואת הגידול בכניסת התיירים אליהם. משיחות עם כמה סוכנים ישראלים – סיטונאים וקמעונאים – התברר, כי השיחות היו פוריות וכשיסוכמו של ההצעות לפסים אופרטיביים, יזכה התייר הישראלי בדילים יווניים טובים.

תגובת משרד התיירות: "במשרד התיירות מוקירים את התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות, אך מכיוון שהכנס התקיים השנה בחו"ל ולא בארץ, לא התאפשרה השתתפות נציגי המשרד בו כבשנים קודמות".

הסכסוך באל על

הכנס ביוון התנהל כשברקע הסכסוך המתוקשר בין הנהלת אל על וטייסי החברה, שהשפעותיו פוגעות באל על וגם במשרדי הנסיעות ויועצי התיירות, שנאלצים, כמעט כל יום להקדיש שעות נוספות על מנת לטפל בנוסעים שטיסותיהם בוטלו, נדחו, או עוכבו כמה שעות. מהות הסכסוך נעוצה בעובדה שבשנת 2018 אמורות להיכנס לתוקף בישראל תקנות טיס בינלאומיות, המקצרות את שעות הפעילות של הטייסים. תקנות שכבר מופעלות בעולם, אך בישראל הן נדחו לצורך הסתגלות. קיצור שעות פעילות מקצץ בשכר הטייסים ולכן הם נאבקים עתה על למנת לשמר את משכורתם, בדרכם המתוחכמות, כגון טיסה בכיוון אחד, הגדלת זמן השהייה במטוסים ופתיחת מחלות. דירקטוריון ומנכ"ל אל החליטו לשים סוף "ליד הנכנסת עמוק לכיס החברה ועושה כבתוך שלה".

"הגיע הזמן לברר מי דובר אמת"

ביום חמישי האחרון התכנסה ועדת הכלכלה של הכנסת לדיון דחוף במשבר המתמשך בחברת אל על הפוגע בנוסעים. בתום הדיון הסוער אמר יו"ר הוועדה איתן כבל: "אצטרף למו"מ בין הנהלת אל על לטייסים – הגיע הזמן לברר מי דובר אמת". כבל קרא לצדדים לחזור לשגרה כל עוד מתנהל המו"מ.

בדיון  אמר מנכ"ל אל על, דוד מימון: "לא היינו יכולים להמשיך לאשר הכפלת שכר בדרך לא מוסרית, ואני מדבר רק על הטייסים. לגבי העובדים האחרים קיימנו ישיבה מרתונית אצל יו"ר ההסתדרות והגענו להסכמות". מימון הוסיף כי תוספות השכר לטייסים עולות לחברה כ-1.5 מיליון דולר בחודש, וההוצאות על העברת הנוסעים לחברות אחרות נאמדות בעוד מאות אלפי דולרים. עו"ד עומר שלו, היועץ המשפטי של החברה, אמר, כי הסיבה היחידה שהחברה מחכירה מטוסים היא כדי למנוע פגיעה גדולה יותר בנוסעים. "לחברה אין אינטרס להשתמש בציוד חכור, מנכ"ל החברה התחייב שברגע שהטייסים יחזרו לבצע משימות ללא שיבושים המטוסים החכורים, 8 במספר, יוחזרו".

"משמיצים ציבור שלם של עובדים מוסריים"

יו"ר ועד הטייסים, ניר צוק, אמר מנגד כי "המנכ"ל והנהלת החברה ממשיכים להשמיץ ציבור שלם של עובדים שכולם מכירים את המוסריות שלהם. במשך שנה אנחנו מלינים על הנושא של מטוסים חכורים, אנחנו בהתחלה של תהליך שהולך להביא את התעופה הישראלים למקום של הספנות הישראלית והמקום בו"צים" נמצאת היום. המטוסים החכורים זה סרטן, זה פוגע בנוסעים ובעובדים".

המנכ"ל מימון הגיב: "ביום שיפסקו העיצומים והטיסות לכיוון אחד, לא יהיו מטוסים חכורים" צוק הוסיף ואמר כי מה שקורה עכשיו זו פרובוקציה מתוכננת של ההנהלה, ובשבועות האחרונים לכל טיסה שבוטלה היה טייס. "מה שקורה פה זה שיימינג לקבוצה שלמה כדי להשיג הישגים שמקומם לא בתקשורת ולא פה. היינו בטוחים שהשבוע חותמים על הסכם, ביום ראשון הקרוב יש דיון המשך ויכול להיות שתהייה חתימה", הוא אמר.

מימון: "תרגילי הטייסים"

יום קודם לכן, ביום רביעי בערב הגאלה של חברת אל על באתונה לסוכני הנסיעות שישתתפו בכנס, סיפר מנכ"ל אל על דוד מימון, בפרוטרוט את תרגילי הטייסים: בשנה חלפה ממוצע ימי המחלה של הטייסים זינק משמעותית ועמד על כ-18 ימי מחלה  הטייסים מצאו שיטה באמצעות ניתוק ממושך משרוולי הטרמינל והסעות איטיות על הקרקע כדי להאריך את שעות טיסתם; הטייסים פוגעים בהכשרת טייסים חדשים ובכך מגדילים את העומס עליהם ומרחיבים את המחסור בטייסים; ובטיסות ארוכות דורשים הטייסים לטוס רק בכיוון אחד. הכל כדי להגדיל את משכורתם.

 יחד עם זאת ציין מימון, כי טייסי אל על הם מקצוענים וידוע כי אפשר לסמוך עליהם, "אבל עם כל ההערכה שלי כלפיהם הם נמצאים מבחינתי בקצה התחתון של סולם הערכים. אחרי יותר מ-15 שנים של קומבינות מצידם, החלטתי לשים סוף לתופעה הבריונית של הטייסים שכמות ימי המחלה המדווחים על ידם הוכפלה בשנים האחרונות".

בפניה לסוכני הנסיעות הדגיש מימון: "בלי סוכני הנסיעות אין לאל על זכות קיום, הרוח הגבית שנתתם היא מרגשת ומעוררת צמרמורת ואני אומר תודה מעומק הלב. תנו לנו רוח גבית, עוד מאמץ לא גדול, כי תהיה לנו חברה אחרת. אני רואה אתכם שותפים להרבה שנים".

קובי קרני, יו"ר התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות הגיב באותו ערב ואמר: "מערכת היחסים שלנו עם חברת אל על מיוחדת. אל על יודעת מה החשיבות שלנו עבורה ומה חשיבותה בשבילינו. באיזשהו מקום מישהו (הטייסים) חצה את הרף התחתון והביקורת יצאה החוצה. חיכיתם יותר מדי זמן. אני רואה אותך דוד כמנכ"ל שקיבל אחריות שאף מנכ"ל לפניך לא קיבל, ומאחל לך להמשיך בדרך הזאת".

 

 

 

 

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=71184