האם אנחנו לפני משבר כלכלי עולמי?

כאשר קצב ההתרעות גדל על אפשרות של משבר כלכלי עולמי עתידי יש להתייחס לכך בכובד ראש, בעיקר כשמדובר בתעשיית התיירות והתעופה. כך למשל, בהחלט יתכן ולמיזוגים הגדולים ולהיערכות המחודשת בתחום התעופה שאנו רואים היום בגרמניה קיימת סכנה עתידית, שאיש לא נותן עליה עתה את הדעת. יתרה מכך משבר כלכלי עולמי עלול לפגוע לא רק במיזוגים אלא בכל תעשיית התיירות והתעופה הבינלאומית והפעם גם בישראל.

משברים הם חלק אינטגרלי מהמחזורים הכלכליים. ההכנסות גבוהות יותר מושגות, בדרך כלל, בתקופות של שגשוג והרחבה כלכלית, ויורדות בתקופות של התכווצות כלכלית וצמצום. התקשורת מעולם לא ידעה להתריע בוודאות, כי עומד לפרוץ משבר כלכלי, אלא רק להתריע מדי פעם שהליך כזה עלול להתרחש ולפגוע. אזהרות על האפשרות להיקלע למשבר כלכלי עולמי מחזורי נוסף החלו להישמע כבר ב-2015, אך עתה, לקראת עשור למשבר העולמי ב-2008 הן התרבו. כמובן שלא צריך להזכיר עד כמה רגישה תעשיית התיירות והתעופה למשבר שכזה.

ישראל ניצלה במשבר 2008 במזל ולא בזכות

לפני פרוץ משבר 2008 הייתה תקופה שבה הכל הלך. כמו למשל שיטת האיגו"ח (Securitization) – שבה לקחו משכנתאות, חוזי ליסינג על מכוניות, הלוואות עסקיות, תזרימי מזומנים מכרטיסי אשראי, ולמעשה כל דבר שעולה על הדעת, והעבירו אותם לתוך חברות מיוחדות שנוצרו לשם כך ואז הנפיקו אותן  בסדרות אג"חים למשקיעים מוסדיים. כל הבלון הזה בסופו התפוצץ, וכשמחירי הדיור החלו לרדת הסתבר שהנוסחאות הסטטיסטיות לא מחזיקות מים, האג"חים איבדו את כל ערכן כמעט בן לילה, כפי שקרה לחברות הסאב-פריים בארה"ב, והעולם נכנס למשבר כלכלי חמור, למעט ישראל.

הסיבה האמיתית לכך שהמערכת הפיננסית הישראלית המקומית ניצלה מהמשבר הפיננסי העולמי היא – שהבנקים והמוסדיים בארץ לא הספיקו להצטרף ל"חגיגה" לפני שהכל קרס. אם הנפילה הייתה מתרחשת שנתיים מאוחר יותר, גם הבנקים שלנו, שמאוד רצו להצטרף ל"חגיגה", היו נופלים, וישראל הייתה קורסת יחד עם כולם.

הפעם לא תרגילים פיננסיים

הפעם לא מדובר בתרגילים פיננסיים כמו לפני 2008, אלא בבועה שבה הבנקים המרכזיים צברו נכנסים פיננסים עצומים, יצרו מדיניות מוניטארית מרחיבה, כשהאינפלציה נמוכה. אם השוק יכנס למיתון כלכלי, לא יהיה בידי הבנקים המרכזים כלים, להתמודד איתם, כי הריביות, אם בכלל, נמוכות מאוד כבר היום. לזה יש להוסיף את הבקרזיט הבריטי, דרישת קטלוניה וסקוטלנד לעצמאות, דרישה של צפון איטליה ליותר אוטונומיה, כשקולות דומים נשמעים לאחרונה גם מבוואריה בגרמניה.

בנק אוף אמריקה מתריע

האירוע שצפוי להצית את התיקון בשווקים הוא זינוק באינפלציה בארה"ב שצפוי לעורר את חששות המשקיעים מפני צמצום חד במדיניות המוניטארית המרחיבה של הבנק הפדראלי. כך הזהיר לפני שבוע אסטרטג ההשקעות הראשי של בנק אוף אמריקה מייקל הרטנט. לדבריו, הבועה בשווקים תתפוצץ בתוך חודש עד ארבעה חודשים, והעריך, כי האירוע שיצית את המפולת יהיה זינוק באינפלציה בארה"ב, אשר ישוב ויעורר את חששות המשקיעים מפני צמצום חד של המדיניות המוניטארית המרחיבה של הבנק הפדראלי".

גורמים להצתת המשבר על פי דויצ'ה בנק

בדויצ'ה בנק מנו כמה גורמים שעלולים להצית את המשבר הפיננסי הבא: הבנקים המרכזיים של הפד, גוש היורו, אנגליה ויפן הגדילו מאז תחילת המשבר הגלובלי את מאזניהם ב-10 טריליון דולר וצברו נכסים פיננסיים בסכום של 14 טריליון דולר. במוקדם או במאוחר, יצטרכו הבנקים המרכזיים להעלות את הריביות, למשוך את הסיוע מהשווקים ולצמצם את מאזניהם, הליך שאותו מכנה דויצ'ה בנק הפירוק הגדול. לדברי הבנק – הבנקים המרכזיים חייבים לבצע את הפירוק הגדול. אחרת, אם הם ימצאו את עצמם מול מיתון כלכלי, לא יהיה להם כלים לטפל בו.

עוד דבר המדאיג את דויצ'ה בנק הוא ששיעורי האינפלציה בעולם ממשיכים להיות נמוכים. אם הבנקים המרכזיים יצטרכו שוב לנקוט בהרחבה מוניטארית כדי ליצור אינפלציה, זה יסכן את יציבותה ורווחיותה של המערכת הבנקאית בעולם המתועש, ובפרט באירופה, מה שעלול לגרור משבר במערכות הפיננסיות בעולם.

בועות מסוכנות על פי שר האוצר הגרמני הפורש

העולם עלול לשקוע במשבר פיננסי נוסף בשל הלוואות רעות ותפיחת החוב העולמי, כך התריע לפני שבוע שר האוצר הגרמני הפורש, וולפגנג שוובלה, בראיון לפייננשל טיימס. "כלכלנים ברחבי העולם חוששים מהסיכונים הגוברים שנובעים מצבירת כמות תופחת של נזילות, ומצמיחת החוב הציבורי והפרטי. גם אני חושש מזה", אמר שוובלה שתפקידו הבא הוא יו"ר הבונדסטאג. הוא הזהיר, כי בקרוב עלולות לצוץ בועות חדשות, לאחר שהבנקים המרכזיים הזרימו טריליוני דולרים לשוקי ההון. הוא הביע חשש מחולשתו הפוטנציאלית של גוש היורו, שבו מנסים הבנקים להתמודד עם מורשת המשבר בדמותן של הלוואות רעות.

האנליסטים בארץ עדיין רגועים

כפי שהיה לפני פרוץ המשבר ב-2008 גם השבוע טענו אנליסטים בארץ, רובם מבתי השקעות, או פעילים בשוק ההון, שכפי שב-2015 ובתחילת 2016 נשמעו התרעות על אפשרות פרוץ משבר כלכלי בינלאומי, שנעלמו בגלל ההתאוששות העולמית, גם ההתרעות באוקטובר 2017 ייעלמו. לטענתם, ישנה עתה צמיחה והתאוששות, תחזיות הצמיחה של קרן המטבע הבינלאומית מעודכנות בעליה, וסביבת אינפלציה מתונה. לכן, לטענתם, המשבר לא יתרחש בתחילת 2018 אלא אולי ברבעון השלישי באותה השנה, אם הריבית בארה"ב תהיה קרוב ל-2%, תהיה שם הורדת מיסים והרחבה פיסיקלית, הציבור יחשוש מאינפלציה ולכן אולי יופעלו לחצי שכר. גם אז, לטענתם, יהיה מדובר בירידה של 10%. אולי הם צודקים – אבל, גם אם 10% ירידה לא תגרום אחריה לירידות שרשרת נוספות, עדיין מדובר בירידה כואבת, בעיקר כשמדובר בתעשייה כה רגישה כלכלית כמו התיירות והתעופה.

 

 

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=69499