האוכלוסייה הבוגרת – יעד דומיננטי בשוק תרבות הפנאי והתיירות

את האוכלוסייה הבוגרת רואים היום בנופשונים, בטיולים מאורגנים ובטיולים פרטיים עם רכב שכור. פלח השוק הזה, זוכה לאחרונה לתשומת הלב הראויה לו. עם עד לפני כ-10 – 20 שנה נחשב 60 לגיל המבוגר לטיולים ונופשונים – היום זה כבר 70 ואפילו 80 וגורמי תעשיית התיירות ערוכים לקליטה ולארגון עבור קבוצת אוכלוסייה זו, מתוך הכרה בכוחה העולה. חברת נתור, למשל, מפעילה, מזה זמן רב מסלול הנקרא "שביל הזהב", הערוך במיוחד עבור האוכלוסייה הבוגרת. כך גם חברות השטיח המעופף ואשת טורס, הקשורות לארגוני גמלאים ומארגנות נופשונים וטיולים מאורגנים עבור אוכלוסיה בוגרת זו.

לא מפליא שקבוצת הגיל המבוגר הפכה דומיננטית בשוק תרבות הפנאי והתיירות ומוכיחה את עצמה כקבוצה בעלת משאבים ומודעות צרכנית, המציגה דרישות ומצפה לתמורה הולמת עבור כספה. על פי כל הערכות, קבוצת גיל זו צפויה לגדול בשנים הקרובות ולתפוס מקום מרכזי בצריכת הפעילויות התרבותיות השונות, ובוודאי בתחום התיירות.

אין מגבלות הכרוכות בילדים ובחופשות

היות ובקבוצת האוכלוסייה הבוגרת אין את המגבלות הכרוכות בילדים ובחופשות בית ספר, היא מהווה פוטנציאל חשוב לתיירות בעיקר מחוץ לעונה אך גם בשיא העונה – כלומר, היא ריאלית במשך כל חודשי השנה. בגלל גמישותה היחסית של האוכלוסייה הבוגרת בלוחות הזמנים , ניתן להרחיב באמצעותה את העונה התיירותית ולהגדיל את הכנסת העסקים. משקלה של קבוצת הגיל של בני 65, 70 ואפילו 80 בישראל ובאוכלוסייה המערבית גדל והולך, ורמת החיים, איכות החיים ותוחלת החיים שלה גבוהות מבעבר. מצבם הכלכלי שפיר וכמות הזמן הפנוי העומד לרשותם גדולה יחסית. כל אלה הפכו את קבוצת גיל זו לפלח שוק חשוב בעסקי התיירות השונים, בארץ ובחו"ל. 

תוחלת החיים

תוחלת החיים בישראל בשנת 2014 עמדה על 80.3 שנים בקרב גברים ועל 84.1 בקרב נשים. בתוחלת החיים של הגברים לא חל שינוי לעומת 2013, ובתוחלת החיים של הנשים חלה עלייה של 0.2 שנה. בתוחלת חיים של כלל האוכלוסייה (נתוני 2013), ישראל נמצאת במקום השביעי מבין מדינות ה-OECD  שמונים ושניים שנים) יחד עם איסלנד. תוחלת החיים בישראל נמוכה ב-1.3 שנים מזו של יפן המדורגת במקום הראשון, וגבוהה ב-1.6 שנים מהממוצע של מדינות ה-OECD.

לאור העלייה במשקלה של קבוצת הגיל המבוגרת על מאפייניה, דרישותיה וצריכותיה, החלו כבר להציב אותה כיעד תיירותי שווה ערך לפלחי שוק תיירותיים אחרים עם שינויים בתשתית ובפעילויות המתאימות יותר למבוגרים. לא רק מארגני התיירות משתנים לטובת האוכלוסייה הבוגרת, גם מתקני הנופש עצמם מציגים עצמם כמתאימים ומיועדים גם לאוכלוסייה המבוגרת. כולם מבינים, כי אוכלוסיית הגיל המבוגר מודעת לצרכיה, לרצונותיה ולמגבלותיה, ולכן היא מהווה קבוצת צרכנות פנאי ותיירותית בעלת משמעות.

50%  מגמלאי ישראל הם חדשני פנאי

מתברר שכמחצית מהישראלים מתנסים בפעילויות פנאי חדשות לחלוטין לאחר הפרישה, ושיש קשר מובהק בין הנטייה לחדשנות לבין שביעות רצון מהחיים. ממצאים אלה עולים ממחקר שביצעה בזמנו פרופ' גלית נמרוד מהמחלקה לניהול תיירות ומלונאות בבית הספר לניהול ע"ש גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

מתברר, כי  מחצית מהישראלים מתנסים בפעילות פנאי חדשה לחלוטין לאחר הפרישה, כזו שהם לא התנסו בה מעולם קודם לכן, אפילו לא בגיל צעיר מאוד. יתרה מכך, מתברר שיש קשר מובהק בין הנטייה לחדשנות לשביעות רצון מהחיים.

במחקר סווג כ"חדשן" כל מי שדיווח על כך שלפחות פעילות פנאי אחת, שבה הוא משתתף כיום, היא פעילות שהחל להשתתף בה לראשונה רק לאחר הפרישה. נמצא, ש-50% מהגמלאים בישראל הם חדשניים, ושמתוכם 27% התחילו להשתתף בפעילות חדשה אחת, 14% התחילו להשתתף בשתי פעילויות חדשות, ו-9% התחילו להשתתף בשלוש פעילויות חדשות ויותר. הפעילויות החדשות השכיחות ביותר בקרב החדשנים קשורות לפעילות גופנית או להתנדבות, ולאחריהן פעילויות הקשורות לתחביבים, לימודים וחוגים.

ד"ר שרון רמר ביאל מסבירה באתר הגיל החדש של המוסד לביטוח לאומי, כי המגמות הדמוגרפיות המצביעות על כך שבני 65 ומעלה מהווים כיום כחמישית מהאוכלוסייה במדינות מערביות, ותוך פחות מעשור צופים שיהיו רבע מהאוכלוסייה. כבר כיום מהווה קבוצה זו רבע מהאוכלוסייה היהודית בישראל, כשליש מהאמריקנית וכמעט מחצית מהגרמנית.

יחד עם זאת, מסבירה ד"ר שרון רמר ביאל, כוחה הרב של קבוצה זו ביחס ליתר קבוצות הגיל, אינו נובע מגודלה אלא מהעוצמה הכלכלית שלה, שמתבטאת בשליטה הכלכלית ב-70% עד 90% ממקורות הכסף והחסכונות בחברות מערביות. אולם, נשאלה שאלה – האם עושרם היחסי של מבוגרים בחברות מערביות, די בו כדי להפכם לשוק צרכני אטרקטיבי עבור יצרנים, משווקים פרסומאים ותיירנים?

אחת הצורות הרווחות לאמוד את הפוטנציאל הצרכני של האוכלוסייה המבוגרת היא  דרך בדיקת נגישותה למשאבים נוספים שיכולים להשפיע על צריכה, כמו זמן פנוי ובריאות תקינה. על פי פרמטרים אלו, זיהו חוקרים אמריקנים ארבע קבוצות גיל מרכזיות באוכלוסייה המבוגרת, ביניהם מתקיימת שונות גבוהה:

מי שמצויים בעשור השישי לחייהם ומהווים 40% מהאוכלוסייה, הינם בעלי יכולת כלכלית גבוהה ובריאות תקינה, אולם בעלי זמן פנוי מוגבל.

בדומה להם, גם יכולתם הכלכלית של 30% מהאוכלוסייה שמצויים בעשור השביעי לחייהם טובה, אולם מצבם הבריאותי קצת פחות. אף על פי כן, הם ממלאים את זמנם באופן אקטיבי.

בשונה, בקרב 20% מהאוכלוסייה אשר מצויים בעשור השמיני לחייהם ניכרת התייחסות פחות מובנת לזמן. שינוי זה מתרחש על רקע של ירידה ביכולות כלכליות ועלייה בעיסוק במצב הבריאותי כחלק משגרת היומיום.

שינויים הבולטים אף יותר בקרב 10% מהאוכלוסייה אשר מצויים בעשור התשיעי ומעלה בחייהם. בקבוצה זו המשאב הזמין ביותר הוא הזמן, אולם רבים מתקשים לממשו באופן מיטבי לאור מגבלות בריאות.

האם גודלה של האוכלוסייה המבוגרת וכמות הכסף שברשותה הם שיביאו לשינוי של מעמדם של זקנים וזקנה בחברה ובתרבות הצרכנית? יש להניח שלא די בהם. דור הבייבי בומר (Baby boomer), ילידי התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, החלו  בשנים האחרונות לצאת לגמלאות, ולתופעה זו השפעה על משקי מדינות המערב, היות והם רואים עצמם שמשני סדרי עולם המאמצים את "הזקנה" כשלב התפתחותי בחיים ומעניקים לה ערך בפני עצמה. "אז ייתכן שכוחות השוק,  המונהגים על ידי אנשים צעירים, יוכלו לראות בה יותר הזדמנות מאיום. שינוי תפיסתי זה יכול לעודד יצירה של שפע מוצרים ושירותים חדשים שיוציאו את השוק מאפרוריותו, שיעלו בקנה אחד עם הגוונים השונים שמייצגים את עולם הערכים וניסיון החיים של כל אחת מן הקבוצות הדוריות שמרכיבות היום את השוק המבוגר", מציינת ד"ר שרון רמר ביאל.

 

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=71551