דִיסְלְדוֹרף, פנינה אדריכלית יפהפיה על גדות נהר הריין

אתחיל בחידת טריוויה: מה המשותף בין פרנק א. גרי (אפרים גולדברג מהבית), דניאל ליבסקינד ודני קרוון? ולמה אפשר לחבר אליהם גם את המשורר הנערץ והפובלציסט בן המאה ה-19, היינריך היינה? ארבעתם הטביעו חותמם על מראה העיר דיסלדורף ותרבותה. ארבעה יוצרים יהודים, גרי וליבסקינד – אדריכלים מפורסמים שבניינים שעיצבו משגעים את העין, דני קרוון הישראלי – יצר את הפסל "צפון" המוצב בכניסה למתחם הפרלמנט של מדינת נורדריין-וסטפאליה, והיינה – שאמנם המיר דתו לנצרות (אבל רק מסיבות פרקטיות), נולד בעיר ונדד למחוזות אחרים, כתב עליה: "העיר דיסלדורף יפה מאוד, ומי שחושב עליה במרחקים ונולד בה במקרה, מצב רוחו משתפר פלאים. אני נולדתי בה ואני מרגיש כאילו עלי ללכת הביתה מיד".

מבחינתי, דיסלדורף היא אכן הפתעה נעימה. זכרתי שהיא עיר תעשייה ומסחר אפרורית, אך הברווז התגלה כברבור יפהפה, וברבורים אכן משייטים בתעלותיה. לדיסלדורף הגעתי במסגרת סיור עיתונאים שנושאו "ערי קיץ גרמניות", וכלל גם את ויסבאדן  ואת קלן , בטיסה של לופטהנזה לפרנקפורט, וממנו מרחק נסיעה קצר ברכבת או ברכב, לערים שבסיור. אבל.. לדיסלדורף יש גם נמל תעופה בינלאומי מהגדולים בגרמניה והוא משרת בטיסות בינלאומיות את כל אזור הריין-רוהר. רק לאחרונה התבשרנו  שחברת אל על הודיעה על יעד חדש – דיסלדורף, ב-3 טיסות שבועיות ישירות בימים ב’, ד’ ו-ו’ והטיסות יופעלו במטוסי בואינג 737 עם מחלקות שירות תיירים ועסקים. כ-4 שעות וחצי של טיסה ומגיעים לעיר המקסימה הזו.

ובליבה תעלות המזכירות את אמסטרדם:                                                

דיסלדורף, שמילולית פירושה בגרמנית "הכפר על נהר דיסל" (הנשפך לריין) היא עיר הבירה של מדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה והעיר השנייה בגודלה במדינה זו (הראשונה היא קלן), וכן העיר השביעית בגודלה בגרמניה, עם אוכלוסיה של מעל 600 אלף תושבים. העיר השוכנת לגדות הריין, היא חלק מאזור ריין-רוהר, האזור האורבני הגדול בגרמניה. חלקים גדולים בדיסלדורף הופצצו במלחה"ע 2 והיא נבנתה מחדש בסגנון מודרני. רחובותיה רחבים יחסית, מוקפים צמחיה מטופחת ובחלק מרחובותיה עוברות תעלות מים שמעליהן גשרים רומנטיים, מראה המזכיר את אמסטרדם. השדרה המרכזית קניגס-אלה "שדרת המלכים", מפרידה בין העיר העתיקה לחדשה, ובליבה תעלה קסומה עם פסל-מזרקה של טריטון – הפוסידון (אל הים) המקומי. ברחוב עצמו שוכנים הבנקים, בתי האופנה ומרכזי הקניות. אבל אני, נהניתי מהטבע ומההשתקפויות בתעלה.

עיר 10 הדקות:                                                                                    

יש שמכנים את דיסלדורף "עיר עשר הדקות" בגלל הקירבה ממקום למקום. 12 דקות ברכבת המקומית משדה התעופה למרכז העיר ודקות הליכה מאטרקציה אחת לאחרת. העיר העתיקה היא גדולה, משומרת ותוססת בהרבה מהערים העתיקות של קלן, בון וערי חבל הרוהר הסמוכות. נמצא בה כנסיות רבות, סמטאות מעוקלות ומרוצפות אבן, חנויות ייחודיות, מוזיאונים, מועדונים ומסעדות רבות והיא גובלת במערבה בנהר הריין, שהשייט הפנורמי בו היה שעת הנאה קסומה. מטיילים לאורך הטיילת הססגונית לגדות הנהר ומחכים בסבלנות בתור לעלות לספינה השטה לאורך אזורי העיר, כולל הדרכה, חולפים מתחת לגשרי המיתרים המרשימים ומייחלים שגם לירושלים היה נהר כזה מתחת לגשר המיתרים שלה…

קנאה תרבה חוכמה:                                                                             

הורסט, המלווה שלנו בסיור, הוא תושב דיסלדורף, ומספר בהומור שבין דיסלדורף וקלן, שכנתה הגדולה מדרום, קיימת יריבות סמויה רבת שנים. תושבי קלן מתקנאים בדיסלדורף על האלגנטיות הרבה של העיר, על רמת החיים הגבוהה בה ועל היותה בירת המדינה. תושבי דיסלדורף, מצידם, מתקנאים בקתדרלה של קלן, שהיא הכנסייה הגדולה בגרמניה ואתר התיירות החשוב ביותר במדינה, ובהיסטוריה והמורשת העתיקות של קלן. בקלן ובדיסלדורף שותים סוגי בירה שונים, וגם נושא זה מהווה עילה לתחרות. את הבירה של קלן "קֶלְש", הנקראת על שם העיר, קשה להשיג בדיסלדורף ואילו בקלן קשה להשיג בירה אלט האהובה בדיסלדורף. אני, אישית, העדפתי את הקולה-לייט המיוצרת בגרמניה, טעימה ומרעננת. מתעכבים ליד האנדרטה המרכזית של העיר, המספרת על ההיסטוריה משנת 1288, השילוב של המלחמה, העיר והכנסיה.

אוכל קדימה אוכל:

דיסלדורף ידועה בתור "הפאב הארוך ביותר בעולם", מפני שבשטחה המצומצם (כחצי קמ"ר) מעל 300 פאבים. תוך כדי הליכה בעיר העתיקה, מושך את תשומת ליבי פסל חצוב בקיר, שהוא סמל התיירות הישראלי – המרגלים עם אשכול הענבים ובצדיהם שני דגים, להזכירני שאני נמצאת במתחם השוק הפתוח שהכל בכל מכל בו, אסתטי, שורות שורות של חנויות ודוכנים ובתוכם ובכל המתחם סביב פזורות מסעדות. הכי כייף לאכול ב"מסעדת הפועלים", שהיא מסעדת ענק של מזנון מהיר, עם מנות קבועות להזמנה (הכל מצוייר ומפורט בשלטים, רק להצביע ולשלם). ב-5 יורו קיבלתי צלחת עמוסה מרק סמיך שבמרכזה נקניקייה גדולה חתוכה, ולצידה לחמניה וכוס בירה. שבעים וטובי לבב אנו ממשיכים בסיור רגלי בעיר העתיקה.

מגדל הריין אטרקציה מרהיבה:                                                            

תצפית ממגדל הריין, המגדל שמעצב את קו הרקיע של העיר, היא אחת האטרקציות היפות של דיסלדורף. גובהו 168 מטרים, המעלית אליו מהירה כבזק, הנוף עוצר הנשימה סובב 360 מעלות, יש כאן מסעדה ובר. המגדל נראה מכל מקום בעיר, נחשב לשעון הדיגיטלי הגדול בעולם ובלילה נדלק בעוצמה ומאיר את כל סביבתו. המגדל נמצא בסמיכות למתחם הפרלמנט, חולפים על-פני הפסל שפיסל דני קרוון ומתצפתים גם עליו ממרומי המגדל.

הקשר היהודי:

בתחילת המאה ה-19 ישבו בעיר כ-570 יהודים, בשואה ניספו רובם, אך כיום מונה הקהילה כ-7,500 יהודים, מרביתם ממדינות חבר העמים. במדרכה ברחוב בו שכן בית הכנסת שנחרב במלחמה, מוצבת אנדרטה מרגשת. בית הכנסת החדש נבנה בעיר ב-1958, לקהילה יש גן ילדים, בית ספר יסודי הנקרא ע"ש יצחק רבין, תיכון, ספריה, מועדון נוער ואת בית חב"ד שהוקם בשנת 2000 והוא מהגדולים בגרמניה. בעיר גם מוזיאון יהודי שבתצוגת הקבע שלו תצלומים ומפות והסברים על התקופה ועל תושבי העיר ששיתפו פעולה עם הזוועות בשואה. התערוכה המתחלפת שתוצג עד אוקטובר 2019 היא "חלום גולדשטין". בבניין סמוך למוזיאון נמצא הארכיון בו תיעוד ומסמכים הפתוחים לחוקרים ומבקרים. לזכור!

* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות הגרמנית בישראל ומשרד התיירות הגרמני

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=99324