בית המשפט העליון בטורקיה דחה בקשה להפוך את איה סופיה למסגד

מוזיאון איה סופיה באיסטנבול. העותמנים הוסיפו צריחים. צילום Depositphotos

איה סופיה (Hagia Sophia), הכנסייה היוונית-אורתודוקסית לשעבר שבלב איסטנבול, לא תוכל לשמש כמסגד ותמשיך להיות מוזיאון. כך קבע בית המשפט העליון בטורקיה. הכנסייה נבנתה בין השנים 523-527  על ידי הקיסר הביזנטיני יוסטיניאנוס הראשון, ושימשה כמקום מושבה של הפטריארכיה האקומנית של קונסטנטינופול – שמה אז של איסטנבול. היא נחשבת לאחת האטרקציות העיקריות של התיירות בטורקיה.

בית המשפט הגבוה בטורקיה דחה עתירה שהוגשה על ידי ארגון לא-ממשלתי (NGO) מקומי לפני שלוש שנים, שביקש לאפשר תפילה וקריאה מהקוראן באיה סופיה, שנהפכה למוזיאון בשנת 1935.

הבקשה הוגשה על ידי האיגוד הטורקי של שירות הוואקף (נכסים שהוענקו למוסדות דתיים) של אנדרטאות היסטוריות וסביבה, שקראה גם לראש הממשלה, למועצת המדינה ולבית המשפט החוקתי לנקוט בהליך חוקי שיעגן אותה כמסגד.

כל העתירות של איגוד המורשת הטורקית נדחו.

הכנסייה היוונית-אורתודוקסית הוסבה למסגד בשנת 1453, כאשר כוחות עות'מאניים כבשו את העיר, שכאמור, נקראה אז קונסטנטינופול, ונוספו לה צריחים מוסלמיים. באמצע שנות ה-30 של המאה ה-20, החליטה ממשלת כמאל אתאטורק לייחד אותה למוזיאון.

כנסיית החכמה האלוהית

האיה סופיה, שפירוש שמה בשפה היוונית הוא כנסיית החכמה האלוהית, היא חלק חשוב מהמורשת היוונית. עם זאת, היא נחשבת לאחד המונומנטים הביזנטיים הגדולים בעולם והפסיפסים שלה מציעים תובנה של אמנות הפסיפס.

איה סופיה מוגדרת כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו יחד עם האזורים ההיסטוריים של איסטנבול.

אתרים ידועים נוספים בעיר העתיקה של איסנבול הם ארמון טפקאפי – הארמון אשר שימש בין השנם 1853-1465 כמבנה המגורים הרשמי של הסולטאנים העותמאנים וכמרכז האדמיניסטרטיבי של האימפריה; מסגד הסולטאן אהמט, המכונה "המסגד הכחול" – מסגד שנבנה בין השנים 1609 עד 1616 בפקודת הסולטאן אהמט הראשון, על שמו קרוי המסגד, ובו גם מקום קבורתו. המסגד נודע בשם "המסגד הכחול" בשל האריחים הכחולים המצפים את קירותיו הפנימיים; היפודרום קונסטנטינופול‏ – היפודרום אשר שימש כמרכז הספורט והתרבות של קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית, ובאותה עת המרכז התרבותי הגדול באירופה. ההיפודרום שימש למירוצי מרכבות ומירוצי סוסים שהיו ספורט נפוץ וחלק מתרבות הפנאי בתקופות ההלניסטית, הרומאית והביזנטית. מן המבנה המקורי נשארו שרידים בודדים.