אסון עסקי שיוביל לקריסת עסקים רבים ולפיטורי אלפי עובדים

ב-13 בספטמבר השנה דחה בית המשפט העליון שמונה ערעורים של פסקי הדין שניתנו בבתי משפט מחוזיים שונים של חברות ואיגודים שונים, ביניהם רשת המלונות ישרוטל, ארגון חברות הניקיון, איגוד בעלי המסעדות,  חברת עומר הנדסה ובניה ואחרות, שעסקו בסוגיה משותפת, שעניינה מדיניות המיסוי הראויה ביחס להעסקת עובדים שנכנסו לישראל בניגוד לדין ושמחזיקים ברישיונות שהיה זמניים. טענת המערערים הייתה, כי לא היה מקום לחייבם בתשלום היטל בגין העסקת עובדים יוצאי אריתריאה וסודאן מכוח חוק הבראת הכלכלה, בדומה למעסיקיהם של עובדים זרים חוקיים.

ההיטל אותו נדרשו החברות לשלם הוא תוספת מס המשולמת על ידי מי שמעסיק עובד זר ושאין לנכותה משכרו של העובד. גובהו של ההיטל הוא 20% מסך הכנסתו של העובד, אם כי במרבית התביעות שנדונו, שעסקו בשנות המס 2008–2013, הוטל תשלום בגובה 10%–15% משכרם של העובדים.

רשות המיסים דורשת עתה את ההיטל

עתה מתברר, כי רשות המיסים מסתערת בימים אלו על בעלי העסקים – בעקבות פסיקתו של בית המשפט העליון שקבע, כי על המעסיקים לשלם היטל של 20% גם על מבקשי המקלט מאריתריאה ודרום סודן בעלי רישיון שהייה זמני – אשר מוגדרים כ"שוהים מוגנים" ו"מנועי הרחקה" על ידי בית המשפט העליון כפי שהם נדרשים במקרה של "עובדים זרים".

פניה לדיון נוסף בבית המשפט העליון

לאור זאת, בעלי העסקים ביניהם מסעדות, חברות ניקיון ומלונות אשר שימשו בעידוד המדינה אכסניית תעסוקה טבעית לאלפי עובדים מבקשי מקלט, פונים בימים אלו לבית המשפט העליון בבקשה לדיון נוסף וגם לחברי הכנסת בוועדת הכספים, להורות לרשות המיסים לא להחיל את ההיטל באופן רטרואקטיבי מאחר וישנה סכנה ממשית לסגירת אלפי עסקים קטנים ולפיטורי אלפי עובדים כתוצאה מכך. "גבייה רטרואקטיבית של ההיטל מהווה למעשה גזר דין מוות על עסקים קטנים ובינוניים שגם כך נאנקים תחת עומס המיסים והרגולציה", הם טוענים.

לדבריהם, הדרישה מבעלי העסקים לשלם את ההיטל רטרואקטיבית, תגרום עלויות כבדות, מפתיעות ובלתי מתוכננות שלא נלקחו בחשבון על ידי העסקים בתמחור של שירותיהם ומוצריהם וקיים חשש וודאי שמסעדנים, חברות ניקיון, בתי המלון ועסקים קטנים, בינוניים וגדולים יעמדו בסכנת קריסה כתוצאה מגזירה קשה זו. מה גם , שההיטל עבור מבקשי המקלט לא נכלל בחשבון בתקציב המדינה ועל זה העידו עדים שונים במסגרת ההליך שהתנהל בביהמ"ש.

"המדינה עצמה עיניים"

בעלי העסקים מציינים, כי "המדינה עצמה עיניה במשך שנים ואף עודדה את בעלי העסקים לקלוט עובדים אלה לעבודה על מנת שלא יסתובבו ברחובות, ידרדרו לפשע וישהו במרכזי הערים. הם מעולם לא הוגדרו  כעובדים זרים, אולם, לפתע  שינתה המדינה את מדיניות המס ביחס להעסקתם  והחלה דורשת מהמעסיקים לשלם היטל בגובה 20% בגין מבקשי המקלט המועסקים בענפי המסעדות, המלונאות והניקיון".

עוד נטען, כי "העובדים מבקשי המקלט, להבדיל מעובדים זרים הגיעו לכאן שלא כדרך עובדים זרים מוסדרים והעסקים התבקשו לסייע בקליטתם לעבודה, על כן, אין הצדקה להטיל היטל ואף לבצע גביה רטרואקטיבית. בהעסקתם, סייעו העסקים למדינה בכך שהם משתכרים ויכולים לקיים את עצמם, משולם להם ביטוח רפואי, לעיתים רבות מקבלים מגורים, כל זאת על חשבון המעסיק. דבר זה חוסך למדינה הון עתק".

מה גם, נטען, כי עובדים אלה לא באו על חשבון עובדים ישראלים אשר ממילא אינם מגיעים לעבוד במקצועות אלה, למרות מאמצי הגיוס הנואשים והנעשים כל העת ללא הצלחה.

השופטים: להתחשב בעת גביית ההיטל באי הבהירות שנוצרה

על פי פסיקת ביהמ"ש העליון יש לשלם את ההיטל, אך יחד עם זאת, קבעו שלושת השופטים כי ראוי והגון שבעת הגביה תתחשב רשות המיסים באי הבהירות שנוצרה (בעקבות פסיקות סותרות, קנסות וריביות) וקראו לדרג הבכיר ברשות המיסים לתת את הדעת לגביה צודקת. למרות זאת הופתעו אתמול בעלי העסקים לגלות בתקשורת, כי רשות המסים גיבשה מתווה הקלות לבעלי העסקים החייבים בהיטל, ללא הדברות עם ראשי הארגונים ובאופן חד צדדי.

מכתב חריף למנהל רשות המיסים

הבוקר הוציאו יו"ר ארגון חברות הניקיון בישראל, נשיא התאחדות המלונות, נשיא ארגון להב ומנכ"ל ארגון המסעדות מכתב חריף למר משה אשר, מנהל רשות המיסים בדבר המתווה שגובש והביעו בפניו כי התנהלותם והמתווה המוצע על ידם הינו אסון עסקי וגזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה, הדבר יוביל לקריסתם של עסקים רבים. לצערנו, טוענים הארגונים במכתב, ההסדרים המוצעים על ידי רשות המיסים אל מול הסכומים האסטרונומיים של היטל המס הבלתי מוצדק, אינם אלא לעג לרש ואין בהם ממש על מנת לקדם את המלצות בית המשפט הנכבד ולהתחשב בנישומים.

לקראת הדיון שיתקיים בנושא ביום רביעי הקרוב בוועדת הכספים בכנסת קוראים ראשי הארגונים ובעלי העסקים לרשות המיסים לשקול שוב את דרך פעולתם ולשקול דרכים אמיצות לשמיטת חלק מהשומות על דרך הפשרה ושיפור ההסדרים והתנאים לפריסת יתרת החובות, וזאת על מנת לאפשר לבעלי העסקים הנישומים אפשרות להמשיך לנהל את עסקיהם, להעסיק עובדים ולצמוח.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=69432