בימים כתיקונם, מספר הנוסעים הישראלים היוצאים לפריז, ברבעון האחרון של השנה, עומד על כ-100 אלף. בעקבות גל הטרור האחרון שפקד את עיר האורות נרשמה ירידה של כ-20% במספר הנוסעים מישראל עם חשש לזליגה לתקופת חודשי הקיץ ולמדינות אירופיות נוספות
גל אירועי הטרור שפקדו לאחרונה את העיר פריז גורמים לביטול יציאתם של אלפי ישראלים לעיר האורות, הנחשבת ליעד התיירותי הגדול באירופה, אליה מגיעים כ-84 מיליון תיירים בשנה. יחד עם זאת צריך לזכור, כי הרבעון הרביעי בשנה אינו נחשב לשיא בתנועת הישראלים לחו"ל ולפריז בפרט, כך שהנזק היה יכול להיות גדול יותר אם היה מדובר ברבעון השלישי, הנחשב לשיא עונת יציאות הישראלים לחו"ל. החשש הוא שהשפעת האירועים תזלוג גם לחודשי הקיץ ולמדינות אירופיות נוספות, אם כי, עד כה, אין ירידה ביציאות הנוכחיות אליהן.
"בדרך כלל בשלושת החודשים הבאים יוצאים כ-100 אלף ישראלים לפריז. אירועי הטרור שאינם נפסקים, גרמו לכך שאלפים שתכננו לצאת מבטלים את יציאתם. על פי הערכות מדובר כרגע בירידה של כ-20 אלף נוסעים מישראל לפריז שמשמעותה פגיעה כלכלית", אומר יהודה זפרני, משנה למנכ"ל אופיר טורס.
מי הם התיירים היוצאים לפריז בעונה הנוכחית?
" מרביתם של הנוסעים הישראלים היוצאים לפריז בתקופה זו של השנה הם זוגות בחופשה רומנטית המבקרים במסעדות ומוזיאונים או אנשי עסקים. הזוגות מבטלים בעקבות אירועי הטרור ואנשי עסקים מגיעים לפריז לטיסות המשך", מציין יהודה זפרני.
גם רונן קרסו סמנכ"ל השיווק באיסתא טוען, כי מדובר בירידה של אלפי יוצאים לפריז. "ישנה ירידה גם בהזמנות חדשות וגם ביטולים, בשלב זה בסדר גודל של כ-20% וכל עוד יורים שם אי אפשר לדעת מה יהיה. ראוי לציין, כי הביקושים השנה לפריז היו נמוכים בגלל אירועי הטרור בינואר. עובדה זו ואירועי הטרור הנוכחים בפריז ישפיעו, לצערי, גם על עונת הקיץ".
אירועי הטרור בפריז ובבריסל פוגעים גם ביעדים אחרים באירופה?
"בריסל היא לא יעד תיירותי מובהק, כך שההשפעה הקיימת גם שם היא לא גדולה. באשר לשאר היעדים באירופה התנועה אליהם מתאימה לתנועה הרגילה של העונה", מסביר קרסו.
מתח באירופה
יתכן שיציאות הנוסעים הישראלים לשאר היעדים באירופה לא נפגעה עדיין, אבל לא ניתן להתעלם מהמתח העצום השורר במדינות האיחוד האירופי בעקבות הפיגועים האחרונים והאזהרות של ארגון דאעש לפגוע ביעדים נוספים ביבשת אירופה ובארה"ב. מה גם שאירועי הטרור בפריז הופנו ליעדי פנאי ובילוי – איצטדיון כדורגל, בר, מסעדה ואולם מופעים. המתח השורר באירופה הביא להחמרת אמצעי הביטחון בנמלי התעופה ובאתרי בילוי והראיה – הנחתתם של 2 מטוסי אייר פראנס לאחר שהתקבלה התראה כי הוטמנו בהם פצצות.
טרור במגמת עליה
במשך 15 השנים האחרונות, הטרור נמצא במגמת עלייה. חל גידול של פי חמישה במספר מקרי המוות הקשורים ישירות בפיגועי טרור מאז שנת 2000. התקפות הטרור שודרו ופורסמו בתקשורת העולמית והעצימו את החשש מהם ואת השפעתם. החל מתקיפת בנייני הסחר עולמי בניו יורק ב-9/11 דרך פיגועים במדריד, תוניסיה, קנייה, ביירות, בגדד ופריז. ברור שהפיגועים מגוונים מאוד מבחינת מיקומם, השפעתם והדמויות שמבצעים אותם. אומנם הופקו מהם תובנות, שאפשרו לקובעי מדיניות הביטחון להבין את ההשלכות של פגיעת הטרור, אבל, כפי שניתן ללמוד מאירועי פריז האחרונים, לא הופקו המסקנות הדרושות, בעיקר בכל הקשור לחקיקה, שתאפשר איתור ופגיעה במחוללי הטרור מבעוד מועד.
משמעות הטרור על תעשיית הנסיעות ותיירות?
ביטולים – טרור גורם לכאוס ומוביל לפאניקה ופחד. כאשר הבטיחות היא תנאי מוקדם להצלחתה של תעשיית התיירות, ארועי הטרור סודקים את חומת הבטיחות וגורמים לתיירים לחשוב מחדש על ההחלטה שלהם לנסוע ליעד מסויים. סדרי גודל הביטולים משתנים מאוד בהתאם ליעדים, והם קשים יותר ביעדים שבהם מתחרשים אירועי הטרור. לדוגמה: בעקבות ההתקפות ב-9/11 בניו יורק, סגר הממשל הפדרלי שדות תעופה ובוטלו אלפי טיסות. אבל, כאשר שדות התעופה נפתחו מחדש, היו התיירים זהירים ונמנעו לטוס. כתוצאה מכך חוו אז, בתקופת ההלם הראשונה, ירידה של כ-30% בביקושים. לעומת זאת, ההשפעה בפריז בעקבות הפיגועים והרצח בעיתון הסטירי שרלי הבדו, הייתה מינימאלית, אך ההשפעה של הרצח בהיפר כשר בפריז הורידה השנה את התנועה הישראלית לפריז, אם כי לא בצורה דרמטית.
התאוששות יעדים – הזמן שלוקח ליעדים להתאושש מזעזועים שגורמים אירועי טרור ירד באופן משמעותי ב-15 השנים האחרונות. לדוגמה, לבתי המלון בניו יורק לקח 34 חודשים להתאושש ולחזור לרמות תפוסה מקובלות לאחר ההתקפות ב-9/11, ולשוק האמריקני בכללותו לקח 45 חודשים להתאושש. לעומת זאת, למדריד לקח 12 חודשים להתאושש מפיגועי הרכבת בשנת 2004 וללונדון לקח 9 חודשים להתאושש מההתקפות ברכבת התחתית ביולי 2005.
אבטחה – היכולת של מדינות להתאושש מהר יחסית מפגיעות אירועי טרור תלויה בתכנון מראש וביישום של נהלי אבטחה, כדי להגיב במהירות וביעילות לפיגועים. לכן חיוני שלמדינות יהיו תוכניות מגירה מפורטות להתאוששות מאסון פיגועים ונהלי סיכונים מפורטים. תוכניות אלה חשובות לא רק למדינה הנפגעת, אלא גם כדי לשמור בעתות משבר על קשר עם מדינות אחרות שנפגעות. לתמוך בהן ואם נדרש, לשתף פעולה בפינוי אזרחים זרים מהאזורים הממוקדים. לדוגמה: מאמצי ההתאוששות לאחר הפיגוע בבאלי ב-2002 החלו רק לאחר התרחשות הפיגוע, מה שהוביל להתאוששות איטית ומייגעת של ביטחון התיירות ושל ההכנסות. לעומת זאת, התגובה לפיגועי הרכבת התחתית בלונדון בשנת 2005 הייתה מהירה והחלטית, שהובילה להשפעות קטנות על תעשיית התיירות בעיר.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=73053