אילת לא היוותה ב-2017 יעד בולט בתיירות הנכנסת לישראל

שנת 2017 אומנם הסתיימה בהיבט הארצי בגידול של 24% בלינות תיירים, בהשוואה ל-2016, אבל קל לראות על פי הנתונים, כי אילת לא מהווה יעד בולט בתיירות הנכנסת, אלא ירושלים, ת"א ואזור טבריה וסובב כנרת.

בלינות הישראלים היה ב-2017 קיפאון בגלל נהירתם לחו"ל.

2017 הינה שנת שיא בלינות התיירים עם 10.619,6 מיליון לינות בהיבט הארצי, שזו עלייה של 24% בהשוואה ל-2016. לינות התיירים היוו כ-44% מסך הלינות. מרבית לינות התיירים נרשמו בירושלים (כ-33%) , בת"א (כ-24%) ובטבריה וסובב כנרת (כ-11%). כך פירסמה היום הלשכה הכלכלית של התאחדות המלונות.

ב-2017 בהיבט ארצי היו 13.591,3 מיליון לינות ישראלים – ללא שינוי בהשוואה ל-2016. מתברר כי באותה השנה היה קיפאון בלינות הישראלים בגלל נהירתם לחו"ל בעקבות ה"שמים הפתוחים", שהוזילו את מחירי הטיסות הבינלאומיות וגם בגלל חוזקו של השקל. נתונים שהביאו לעלייה של 29% ביציאות של ישראלים לחו"ל. לינות הישראלים היוו כ-56% מסך הלינות. מרבית לינות הישראלים נרשמו באילת (כ-46%), בים המלח (כ-11%) ובטבריה וסובב כנרת (כ-9%).

סה"כ הלינות של תיירים ושל ישראלים – כ-24.2 מיליון לינות, שזה גידול של 10% בהשוואה ל-2016

לינות תיירים באזורי תיירות אופייניים

אילת – ב-2017 היו בעיר 765.9 אלף לינות תיירים, שזו אומנם עלייה של 16%, אבל עדיין מתברר כי חלק מהתיירים שהגיע לנמלי אילת ועובדה בעקבות נוהל אילת (הבונוס) של משרד התיירות, עברו לירדן ולמצרים וחלק נוסף לן בצימרים וחדרי אירוח באילת ולא במלונות. למרות זאת, טוב עשה משרד התיירות שהמשיך את נוהל אילת, כי התוצאה בחורף השנה בבתי המלונות באילת מסתמנת הרבה יותר טוב מעונת החורף הקודמת.

ירושלים – ב-2017 היו בסה"כ בעיר 3.519,5 מיליון לינות תיירים, שזו עלייה של 32%. בירושלים המערבית היו 2.891,0 מיליון תיירים שזו עלייה גם כן של 32%. כלומר, 628,5 אלף תיירים לנו בירושלים המזרחית, או בבית לחם.

ת"א – ב-2017 היו בעיר 2.519,5 מיליון לינות תיירים, שזו עלייה של 14%.

טבריה + סובב כנרת – ב-2017 היו באזור 1.134,2 מיליון תיירים, שזו עלייה של 34%. בטבריה עצמה היו 905 אלף לינות תיירים, המהוות עלייה של 37%.

ים המלח – ב-2017 היו באזור 525,1 אלף לינות תיירים, שזו עלייה של 22%.

נתניה – ב-2017 היו בעיר 369,3 אלף לינות תיירים, שזו עלייה של 21%.

חיפה – ב-2017 היו בעיר 283,3 אלף לינות תיירים, שזו עלייה של 28%.

הרצליה – ב-2017 היו בעיר 255,4 אלף לינות תיירים, שזו עלייה של 10%

נצרת – ב-2017 היו בעיר 342,2 אלף לינות תיירים, שזו עלייה של 58%.

לינות ישראלים באזורי תיירות אופייניים

אילת – ב-2017 היו בעיר 6.181,6 מיליון לינות ישראלים עם 0% שינוי בהשוואה ל-2016.

ירושלים – ב-2017 היו בס"כ בעיר 981,6 אלף לינות ישראלים, שזו עלייה של 12%. בירושלים המערבית היו 943,2 אלף לינות ישראלים, שזו עלייה של 10%. כלומר, כ-38 אלף ישראלים לנו בירושלים המזרחית.

תל אביב – ב-2017 היו בעיר 825,5 אלף לינות ישראלים, שזו עלייה של 10% בהשוואה ל-2016.

טבריה + סובב כנרת – ב-2017 היו באזור 1.247,0 מיליון לינות ישראלים, שזו ירידה של 4% בהשוואה ל-2016. בטבריה היו 928,5 אלף לינות ישראלים, שזו ירידה של 2%. נתונים המגלים, כי טבריה, שהייתה בעבר מקום בולט בתיירות הפנים ארצית של הישראלים, לא מצליחה לחזור לימיה הטובים.

ים המלח – ב-2017 היו באזור  1.247,0 מיליון לינות ישראלים, שזו ירידה של 7%.

נתניה – ב-2017 היו בעיר 241,4 אלף לינות של ישראלים, שזו עלייה של 11% בהשוואה ל-2016.

חיפה – ב-2017 היו בעיר 299,4 אלף לינות ישראלים, שזו ירידה של 7% בהשוואה ל-2016.

הרצליה – בשנת 2017 היו בעיר 165,6 אלף לינות ישראלים, שזו עלייה של 4% בהשוואה ל-2016.

נצרת – ב-2017 היו בעיר 118,6 לינות ישראלים, שזו עלייה של 8% בהשוואה ל-2016.

תפוסת החדרים הארצית הממוצעת הסתכמה בכ-67% בהשוואה לתפוסה של 62% ב-2016. שיעור תפוסת החדרים בשנת 2017 דומה לרמות שנרשמו ב-2008 וב-2010 – 2013  (כ-66%).  התפוסה הגבוהה ביותר נרשמה בת"א: 74%, ואח"כ באילת עם 73%, בים המלח 71%, בירושלים וחיפה 65%, בטבריה וסובב כנרת 63%, הרצליה 58% ונצרת 56% תפוסת חדרים.

מצבת החדרים: עמדה בסוף שנת 2017 על 53,827 – תוספת של 2,000 חדרים וגידול של 4% בהשוואה ל-2016

מהתאחדות המלונות נמסר: "אנו שמחים לראות כי מגמת העלייה בלינות התיירים מסתכמת לשנת שיא בתיירות הנכנסת. זאת הודות למדיניות השיווק של משרד התיירות שנושאת פרי ומעודדת הגעת תיירים מחו״ל לארץ. יחד עם זאת, כיצואני שירותים וכענף כלכלי מוביל במשק, ככל ששער הדולר יישחק, התעשיות היצרניות, כמו המלונאים, ימשיכו להיפגע. ירידת שער הדולר גרמה לענף המלונות מכה קשה, מחצית מההכנסות של בתי המלון הן דולריות וכל ההוצאות שלנו שקליות כך שהמחזורים שלנו נפגעו ב–5% בממוצע, מדובר בהרבה מאוד כסף. כאשר שער הדולר יורד, החוסן שלנו ניזוק וכך גם כושר התחרות מול חו"ל, חשוב שבנק ישראל ומשרד האוצר יידרשו לכך".

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=68846