44.6 מיליון משרות בתעשיית התעופה והתיירות בעולם נמצאות בסיכון

מטוס נוסעים לפני נחיתה במלדיבים. צילום freepik

בעיית אובדן כמות גדולה של משרות בתעופה ובתיירות בישראל בגין משבר הקורונה, זהה למצב הגלובלי בתחומים אלה. ההאטה החמורה בתעבורה האווירית המתמשכת גם ב-2021 ממשיכה לסכן עד 44.6 מיליון משרות בתעשיות התעופה והתיירות בעולם. כך על פי הנתונים שפורסמו בפורום העולמי לתעופה בת קיימא, שאורגן בסוף ספטמבר השנה על ידי קבוצת הפעילות בתחבורה אווירית (ATAG – Air Transport Action Group), בהשתתפות יאט"א, המועצה הבינלאומית של נמלי התעופה (ACI – Airports Council International) וגורמים נוספים.

על פי הלמ"ס, מסוף חודש מאי השנה החל מתווה בישראל של כניסת קבוצות מאורגנות של תיירים מחוסנים לישראל. מתווה זה הושהה במחצית אוגוסט בעקבות העלייה בתחלואת הקורונה, כך שבספטמבר היו 35.0 אלף כניסות מבקרים לישראל, בהשוואה ל-436.5 אלף בספטמבר 2019 ו-34.5 אלף כניסות תיירים, בהשוואה ל-405 אלף בספטמבר 2019.

על פי ועידת האו"ם לסחר ולפיתוח  (UNCTAD – United Nations Conference on Trade and Development) בסוף חודש יוני השנה, ההתרסקות בתיירות הבינלאומית בגלל מגפת הקורונה עלולה לגרום לאובדן של יותר מ-4 טריליון דולר לתוצר העולמי לשנים 2020 ו-2021.

על פי כנס ATAG מתברר, כי למרות התאוששות ניכרת בחלק מהשווקים התעופתיים הפנים ארציים, תנועת התיירים הבינלאומית עדיין חלשה, והיא ממשיכה להשפיע באופן חמור על תעשיות התיירות והתעופה.

בנסיבות הרגילות אלה הן העובדות:

• תעשיית התעופה תמכה ב-87.7 מיליון משרות וייצרה 3.5 טריליון דולר בפעילותה הכלכלית העולמית.
• יותר מ-11 מיליון אנשים עובדים ישירות בתעשיית התעופה. עבודות משרות התעופה הן 4.3 יותר יצרניות, בהשוואה לעבודות במשרות אחרות במשק.
• הטיסות מחזיקות ב-35% מהסחר העולמי לפי ערכן, כ-6.5 טריליון דולר בשנת 2019, אך פחות מאחוז אחד בהיקפן – 61 מיליון טון בשנת 2019.
• מחיר הטיסות נמוך בכ-90% ממה שהיה המחיר בטיסות זהות בשנת 1950 – הדבר אפשר גישה לחלקים גדולים יותר של אוכלוסיות.
• 1,478 חברות תעופה הטיסו 33,299 מטוסים ב-48,000 קווים בין 3,780 נמלי תעופה כשהמרחבים האוויריים נוהלו על ידי 162 ספקי בקרה ושירותי ניווט אווירי.
• 58% מהתיירים בעולם טסו ליעדים שלהם.

השפעות משבר הקורונה

• משרות הנתמכות בתעופה עלולות לרדת ב-44.6 מיליון משרות מ-87.7 משרות ולהותיר 43.8 מיליון משרות, שזו ירידה של כ-50%.
• משרות ישירות בתעופה (בחברות תעופה, נמלי תעופה, יצרניות מטוסים וניהול בקרת תעבורה האווירית) עלולות לרדת ב-2.3 מיליון משרות, שזו ירידה של 21% בהשוואה למצב שהיה לפני משבר הקורונה.
• ההשפעה הקשה ביותר צפויה על העבודות העקיפות הנתמכות על ידי התעבורה האווירית: בסך הכל 50% פחות משרות יתמכו בסוף 2021 בתעבורה האווירית, בהשוואה למצב שהיה לפני הקורונה.
• הפגיעה הקשה ביותר היא באסיה ובפסיפיק עם ירידה צפויה של 58%, אפריקה עם ירידה של 51%, המזרח התיכון עם ירידה של 47%, אמריקה הלטינית והקאריביים ירידה של 43%, האיחוד האירופי ירידה של 40%, ובצפון אמריקה ירידה של 34%, למרות שחלה בה התאוששות בתעבורה הפנימית לרמות שהיו לפני משבר הקורונה, אך עדיין היא מושפעת ממחסור בתיירים זרים, בגלל מגבלות הנסיעה. גם שוק הטיסות הפנימיות בסין קרוב לרמות שהיו לפני משבר הקורונה.

סגירה כמעט מוחלטת של תעשיות התיירות והתעופה למשך כמה חודשים, אופי העצירה ואחר כך הפתיחה המחודשת האיטית, מעלות חשש שהנסיעות האוויריות לא יתאוששו לרמות שהיו לפני משבר הקורונה לפחות עד שנת 2024.

הלדאן דוד (Haldane Dodd), ממלא מקום מנכ"ל קבוצת ATAG טוען, כי היו סימני התאוששות בתחום התעופה, אם כי היא לא הייתה אחידה ברחבי העולם. לכן, סביר להניח שמשרות התעופה הישירה יהיו נמוכות בסוף 2021 ב-21%, בהשוואה לתקופה שלפני המגיפה, וזה חיובי בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2020, כאשר 43% מהמשרות היו בסיכון. יחד עם זאת לא הורגשה התאוששות במגזר התיירות הבינלאומית. שהיא רק מחצית מהרמה שהייתה לפני הקורונה.

לדבריו, "לאי ודאות הנוסעים בגלל המגבלות המשתנות ללא הרף הייתה השפעה עצומה על נכונותם של אזרחים ובמקביל לחברות לתכנן נסיעות. נסיעות ותיירות למטרות פנאי ועסקים מספקים לא רק חופשות נעימות, או הזדמנויות מסחריות חשובות, אלא הן תומכות בתעסוקה ובפיתוח הכלכלי ברחבי העולם. באסיה פסיפיק, בפרט, חלה ירידה משמעותית בהטבות הטיסה עם הפחתה של כמעט 60% בפעילות הכלכלית, מכיוון ששווקים רבים באזור נותרים סגורים בפני מבקרים זרים. ממשלות מסוימות סיפקו תמיכה לתעשייה, אבל, זה לא יכול להימשך לנצח. רק חיסונים והנחיות הגיוניים יאפשרו להעלות את כניסות התיירים בעולם והיעדים יהיו מסוגלים להיפתח בבטחה ולהשיב לעצמם את התעסוקות וההכנסות האבודים".