"שוב הוכח כי אגף התקציבים באוצר חי בקפסולה משלו"

"אגף התקציבים באוצר מלבה את המחאה החברתית. קריסתן של החברות הגדולות בתיירות, תכניס למצוקה ולחוסר ודאות כלכלית עשרות אלפי עובדים חדשים, בעיקר מערי התיירות בפריפריה", אומרים בלשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל. בעוד ועדות הכספים והכלכלה בכנסת הנחו אתמול (13.7) את אגף תקציבים להכין מתווה סיוע ממשי וייחודי, לחברות התיירות הנמצאות בסגר והשבתה כלכלית מוחלטת (אפס הכנסות ופעילות) בהוראת המדינה, הודיע אגף תקציבים אתמול אחה״צ כי הוא ״עומל״ על מסלול הלוואות ייחודי לתחום התיירות, שעפ״י הערכות אופטימיות ישוב לפעילות רק בתחילת 2021.

לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל מסרה היום: "כלכלן הסבור כי הלוואה בלבד היא סיוע כלכלי הגיוני לעסק שהמדינה החליטה להשבית לשנה שלמה, אינו ראוי לשרת במחלקה הכלכלית החשובה ביותר במשק הישראלי. התעקשות אגף תקציבים, לפיה כל החברות במשק זהות ולכן כל החברות שמחזורן מעל 100 מיליון ש"ח, לא יהיו זכאיות לכל תמיכה, גם אם הן באפס פעילות והכנסות – אינו סביר, אינו הגיוני, ומעורר דאגה באשר לשיקולים המקצועיים המאפשרים קבלת החלטה מסוג זה״.

עוד נמסר מהלשכה: ״ראש הממשלה ושר האוצר מבינים כי יש למצוא פתרון לחברות העוסקות בענף תיירות שמחזורן מעל 100 מיליון. הם מכירים את פועלם ונחיצותם לכלכלת ערי התיירות ולהעסקת עשרות אלפי עובדים במשק, ובפריפריה בפרט. בשיחות שהתקיימו עם אנשי שר האוצר וראש הממשלה, נמסר כי הם רואים את הצורך לתת מתן פתרון לבעיה שנוצרה לחברות התיירות, ושר האוצר התחייב שלא 'להשאיר מאחור' את ענף התיירות. שוב הוכח כי אגף התקציבים באוצר חי בקפסולה משלו, המעדיפה לקדם אג'נדות מלפני תקופת המשבר, מנותקת מההוויה והצרכים העסקיים של המשק בעת החירום, בה אנו שרויים בעל כורחנו".

בתחום התיירות הנכנסת, מדובר בהשמדת ערך של כשליש מהיקף השוק המנוהל על ידי עשרת החברות הגדולות, שנופלות מחוץ לגדר התוכנית הכלכלית שפורסמה, נפילה שבהכרח תגרור אובדן מאות המשרות של מומחי התיירות, ועוד עשרות אלפי משרות התלויות ישירות בחברות אלו. הדברים נכונים גם לתחומי תיירות נוספים המושבתים, גם הם מפעילים ומייצרים עשרות אלפי משרות, העלולות לרדת לטמיון. התיירות הנכנסת הינה ענף היצוא השישי בגודלו במשק, גדולה יותר מענף היצוא הביטחוני של ישראל. כלכלות ערים בפרפריה, כמו: טבריה, נצרת, צפת, עכו וגם ירושלים, תלויות לחלוטין בקבוצות התיירות המגיעות על ידי מארגני התיירות לישראל.

בעוד הממשלה דנה מידי שבוע במצוקות הדחופות של ערים אלו, ואף מקצה תקציבים אדירים לתמיכה בהן, פועל אגף התקציבים בצורה הפוכה, כך שהמקור לפעילות הכלכלית בערים הנתמכות יעלם, ולא יהיה ביום שתינתן לו האפשרות להניע את הכלכלה מחדש.

נתונים על התרומה הכלכלית של התיירות הנכנסת לישראל

התיירות המאורגנת לישראל, שחברי הלשכה אחראים להבאתה, מייצרת הכנסות של מעל 8 מיליארד ₪ בשנה, שהם 40% מסך כל ההכנסות מתיירות נכנסת בשנה.

בשנת 2018 ביקרו בישראל 1,255,200 תיירים בטיולים מאורגנים, במעל 30,000 קבוצות מאורגנות, למעלה מ-80 אחוז מתוכם הם תיירים נוצרים ובהם קרוב ל-38 אחוז אוונגליסטים.

התיירות המאורגנת לישראל אחראית ל-7.5 מיליון לינות בשנה, שמכניסות כ-3.8 מיליארד ₪ בשנה ומהוות כ-65% מלינות התיירים בארץ. פרנסתם של כ-12,000 מתוך סה״כ 35,000 עובדי תעשיית בתי המלון, חדרנים, פקידי קבלה, מאבטחים ועוד, תלויה בהגעת התיירות המאורגנת לישראל.

התיירות המאורגנת לישראל אחראית לכ-6.2 מיליון ארוחות (צהריים וערב) מחוץ לבתי המלון, בשווי של כחצי מיליארד ש"ח בשנה, כך שהיא מייצרת מקור פרנסה ל-20,000 עובדי תעשיית המזון, טבחים, מלצרים, מארחים וכד'.

חברי הלשכה לתיירות נכנסת לישראל, הינם ארגון המעסיקים החתום על ההסכם הקיבוצי של מורי הדרך בישראל ומייצרים כ-230,000 ימי הדרכה בשנה, אשר מהווים מקור פרנסה ישירה למעל 2500 מורי דרך מוסמכים מטעם וע״י המדינה.

התיירות המאורגנת לישראל מייצרת מעל 200,000 ימי נסיעה באוטובוסים לטיולים ברחבי הארץ, כך שהיא מייצרת פרנסה לכ-2600 נהגי אוטובוסים.

התיירות המאורגנת לישראל היא קריטית לפריפריה. היא מייצרת 90% מהכנסות מתיירים בעיר טבריה, 55% מהכנסות תיירים בנצרת והגולן, 57% מהכנסות תיירים בעיר הבירה ירושלים ו-55% מהתיירים שמגיעים לים המלח והנגב.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=108327