קשיים ביישום תוכנית ההתייעלות בחברת אל על

על פי תוכנית ההתייעלות, שפרסמה הנהלת אל על בבורסה בפברואר 2021, היקף הפעילות של מטוסי אל על יגיע בשנים 2023 – 2022 ל-75% ובשנים 2025 -2024 יגיע ההיקף לפעילות מלאה. ההנהלה צפתה אז, כי תזרים המזומנים השוטף בניכוי הוצאת ההון (CAPEX – Capital Expenditure), צפוי להגיע בשנת 2024 ל־437 מיליון דולר ובשנת 2025 לרדת ל-370 מיליון דולר. היא גם צפתה, שהחוב הפיננסי נטו שלה כולל חכירות  יהיה ב-2022 – 1.866 מיליארד דולר, ב-2023 – 1.596 מיליארד דולר, ב-2024 – 1.398 מיליארד דולר וב-2025 –1.193 מיליארד דולר, כלומר במגמת ירידה. הנתונים המובאים בהמשך מגלים, כי אל על רחוקה מאוד מתוכנית ההתייעלות הזאת.

פעילות מצומצמת, הפסדים וחובות

בחציון הראשון של 2021 פעלה אל על בהיקף פעילות של 22% בהשוואה להיקף הפעילות בחציון הראשון של 2019. ב-2020 היה היקף הפעילות בחציון הראשון רק 38% בהשוואה לחציון ב-2019. נתונים אלה הביאו את הנהלת אל על לשקול לרדת מ-46 מטוסים ל-28 מטוסים. לדברי נציגות העובדים, פירוש ההחלטה פיטורים של עוד 1,500 עובדים, בנוסף ל-2,000 עובדים, שכבר הועברו לרשימת המפוטרים במסגרת תוכנית  ההבראה הקודמת.

בחצי השנה הראשונה של השנה הפסידה אל על 166.771 מיליון דולר, מתוכם  הפסידה 80.681 מיליון דולר ברבעון השני. בתקופה זו התחייבויותיה  השוטפות והלא שוטפות הגיעו לסכום של 3.369 מיליארד דולר והגרעון בהון החוזר הגיע לכ-1.771 מיליארד דולר.

ירידה בתנועת הנוסעים

במצטבר בחודשים ינואר-אוגוסט השנה הטיסה אל על 759,098 נוסעים, בהשוואה ל-814,928 נוסעים באותה התקופה ב-2020, שבה כאמור פרצה מגיפת הקורונה. אבל באותה התקופה ב-2019 הטיסה אל על כמעט 4 מיליון נוסעים, מבינים את עומקו של משבר הקורונה בחברה. את שנת 2019 סיימה אל על עם 5,831,656 נוסעים. זו הייתה אומנם עלייה של 3.49% בהשוואה לשנת 2018, אבל, למרות זאת היא סיימה בהפסד של 59.601 מיליון דולר. כלומר, ישנם גורמים נוספים שגרמו להפסד.

מדד הרווח התפעולי

כך למשל, רווח לפני ריבית, מיסים, פחת והפחתות (EBITDAR) שהוא מדד פיננסי של הרווח התפעולי. הפסקת הפעילות בשבתות וחגים מצמצמת באל על את כושר הייצור שלה. צמצום שהשפיע טרום המגיפה על ה- EBITDAR. אבל, למרות הירידה בכושר הייצור שלה המשיכה אל על להתחרות בחוזקה בהרבה נתיבים, שלא רק שלא היו רווחיים, אלא הכריחו אותה להחנות מטוסים כמה ימים ברציפות בחו"ל בגלל השבתות והחגים.

צי המטוסים

נכון למועד פרסום דוח אל על, בצי החברה פעלו 45 מטוסי נוסעים, מתוכם 27 מטוסים בבעלות ו-18 מטוסים בחכירה יבשה. הדגמים הם:

16 מטוסי בואינג  737-800 (10 מהם בחכירה) ו-8 מטוסי בואינג 737-900ER (בבעלות). מ-24 מטוסים צרי גוף אלה, נכון לאמצע ספטמבר השנה – 15 פועלים ו-9 מקורקעים.

6 מטוסי בואינג 777-200 (בבעלות) מקורקעים.

12 מטוסי בואינג דרימליינר  787-9 (4 בבעלות 8 בחכירה), כולם מופעלים.

3 מטוסי דרימליינר 787-8 (בבעלות), כולם מופעלים.

מרשימה זו מתברר, כי בבעלות אל על 21 מטוסים בלבד. מהם 4 מטוסי 787-9 ו-3 מטוסי 787-8 ממושכנים תמורת הלוואות, לכן מעשית הם לא של החברה עד להשלמת החזר החובות. כלומר, בבעלותה המעשית של אל על רק 14 מטוסים.

למכור מטוסים ולצמצם את החברה

לקבל החלטה גורלית לצמצום הצי הפעיל מ-46 מטוסים ל-28 מטוסים, מחייב את ההנהלה להגדיר תחילה מחדש את אל על. אם המטרה להיות חברה בעלות נמוכה (Low Cost) אז עדיף להשתמש במטוסים צרי גוף כמו בואינג 737-900ER, שיטוסו לאזורי נופש בנתיבים קצרים ובינוניים. אם המטרה היא להמשיך לפעול כחברה סדירה מסורתית, לטווחים קצרים, בינוניים וארוכים, אז עדיף  להפעיל את המטוסים החסכוניים ביותר מהדגמים השונים, בהתבסס, כמובן, על רמות הביקוש העתידיות וגמישות תפעולית לגבי הפעלת מטוסי הנוסעים לצורך פעילות הטסת מטענים. יתכן, למשל, שקרקוע 6 מטוסי בואינג 777-200 ו-9 דגמי 737-800 מרמז, אולי, שהם מועמדים להוצאתם מפעילות.

קשיים במימוש תוכנית הצטמצמות

יש הבדל עצום בין תוכניות ההתייעלות לבין היישום שלהן. במשבר הקורונה קשה מאוד להחזיר מטוסים בחכירה לבעליהם, שגם הם נפגעו ממשבר הקורונה. גם מכירת מטוסים משומשים הוא עניין לא פשוט בלשון המעטה, כאשר בגלל המשבר מאות מטוסים מקורקעים היום בעולם והרבה חברות תעופה מתכננות להוציא הרבה מטוסים משימוש. קשיים יהיו גם בתחום יחסי העבודה. שומעים כבר את זעקות השבר האמיתיות של עובדי אל על. ההסתדרות כבר מחממת מנועים ודורשת מהאוצר לעזור לחברה מבחינה פיננסית. ההסתדרות יכולה לעצור את כל הפעילות בנתב"ג, שתקשה על הממשלה לעבור לסדר היום.

מימון ממשלתי

אל על מבקשת היום מהממשלה סיוע נוסף בסכום של 100 מיליון דולר, לאחר שכבר קיבלה בפעימות 210 מיליון דולר. שר האוצר אביגדור ליברמן לא ממהר להגיב. הוא מכיר היטב את אל על ואת חולשותיה. כשהיה בזמנו שר התחבורה – הוא זה שדחף את הפרטתה. מנכ"ל האוצר רם בלינקוב הציע החודש לאל על 50 מיליון דולר, שיועבר אליה במקביל להזרמת הון בעלים בסכום שווה. משפחת רוזנברג, הבעלים של אל על לא ממהרת להעביר את הסכום והדיונים עם האוצר נמשכים. בינתיים נמשכות הפגיעות הפיננסיות בחברה ולא ברור מה יהיה בהמשך…

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=119447