עוזי בכרערים תוססות ומרובות אטרקציות תיירותיות, שביניהן אנו נוסעים ברכבות מהירות ונוחות. בתי מלון מפנקים, מוזיאונים מרתקים ומרכזי קניות זולים. אוכלים (מישלן), שותים (וודקה), ושטים (על הוויסלה והאודר), וגם (איך לא) הקשר היהודי
ארכיטקטורה מגוונת וססגוניות מסחררת. העיר העתיקה בוורשה. צילום שוש להב
אם ורשה יכולה להתגאות במלחין הענק פרדריק שופן וביצירותיו האלמותיות, וקרקוב להתהדר במלך הנאור קז'ימייז' השלישי ובאוניברסיטה היגלונית העתיקה מכולן, הרי שלוורוצלב יש את "סולידריות" ואת הגמדים, והרבה מאד מהם. אבל אל כל אלה אגיע עוד מעט… למחרת תום הסיור התיירותי שלי בפולין, ביום השואה, הוביל נשיא פולין, אנדז'יי דודה, את 'מצעד החיים', בו השתתפו משלחות מקצווי תבל וכמובן מישראל.
בקשתו של הנשיא לעמוד בראש המצעד, מעידה בעיני, על המחוייבות של פולין לזיכרון השואה שחוללה גרמניה הנאצית בעיקר על אדמת פולין, ועל היחסים הידידותיים והקרובים שבין שתי המדינות – מה שמוביל אותי לנושא התיירות הישראלית לפולין, שאמנם קשה לנתקה מהעבר האפל והלא-רחוק, אך אפשר ואף מומלץ, לגלות את פולין היפה, התוססת ומלאת האטרקציות, פולין של "נטו תיירות", אשר לאחר שחוויתי אותה מהזווית הזו, נוכחתי שיש לה שפע של היצע מעניין ומהנה לתייר מישראל.
הסיור הוגדר כאורבני, כיוון שהתרכז בשלוש מהערים הגדולות בפולין: ורשה, ורוצלב וקרקוב, השונות זו מזו באופיין ולכל אחת מהן הייחוד שלה. מה שמאפשר לבקר בכולן תוך ימים קצרים, הוא שקל להתנייד ביניהן, כיון שתנועת הרכבות מאד מפותחת בפולין, התחנות המרכזיות שלהן נמצאות במרכזי הערים, ותוך פחות משלוש שעות נסיעה נוחה ורוגעת, מגיעים מזו לזו. בכל אחת מערים אלו מצאתי גם את הטבע הירוק והנהר הגדול, בנוסף למה שמצפים מעיר גדולה, ולהפתעתי הנעימה, נחשפתי בהן לאטרקציות חדשות ולאתרים מגוונים, המשלבים בין עתיק לחדש, בין ההיסטורי למודרני, בין אז לעכשיו. סיור המרחיב את האופקים ונותן חשק לחוות עוד ולבקר בערים נוספות.
שונות ומיוחדות זו מזו אך רב בהן המשותף
מעבר לייחוד של כל אחת מהערים הללו, יש כמה נושאים משותפים, שהראשון הוא הרצון הרב שלהן להגדיל את כמות התיירים מישראל אליהן, ודורותה זאדרוז'נה – נציגת ארגון התיירות הפולני, המלווה אותנו (משלחת עיתונאים) ודואגת לכל מחסורנו, מדגישה לנו זאת כל העת. ומה עוד מאפיין את שלוש הערים? המחירים הזולים (יחסית לארץ), כמו, לדוגמא, מלון אינדיגו החדש והמפנק במרכז ורשה, שלילה כולל ארוחת בוקר לזוג עולה בו כ- 100 דולר, או מנת בשר ענקית עם תוספות, במסעדה טובה, מחירה כ- 25 זלוטי (כ- 20 ₪); בכל אחת מערים אלו יש אתרי מורשת עולם שהוכרזו ע"י אונסק"ו ומובן שהתושבים מאד גאים בזה; מסעדות לא-מעטות עטורות בכוכבי מישלן, והאוכל אכן מצויין, בין גורמה לבין מקומי או כפרי.
בשלושתן מצאתי נהר רחב הזורם במרכז העיר וכיכרות מרווחות ופורחות, כשברבות מהן בולטים פרחי הצבעונים בלבן ובוורוד; משותף נוסף הוא הבניינים הססגוניים באדריכלות מרשימה והמצאותה של עיר עתיקה המושכת את התייר, לצד זו העכשווית; חשוב להזכיר שלפולין יש היסטוריה של אלף שנות קיום יהודי מפואר על אדמתה, וגם בוורשה בוורוצלב ובקרקוב מסתמנים האתרים היהודיים כמוקד המושך תיירים מכל גזע ודת; ועוד משהו הראוי לציון ולהוקרה – הנכונות הפולנית לסייע ולקלוט את הפליטים מאוקראינה, וראיתי זאת בהפגנות סולידריות, בהתרמות ברחוב, בקונצרטים למען ועוד.
וכל אלה נמצאים במרחק של פחות מארבע שעות טיסה מתל אביב, עם חברת התעופה הפולנית LOT, שמוציאה מידי יום מישראל שלוש טיסות לוורשה ואחת לקרקוב.
ורשה המלכותית, עיר הבירה הדינמית והגדולה מכולן
המלחין והפסנתרן, פרדריק שופן, הינו מקור גאווה לעיר הבירה ורשה. הוא נולד בה ולמד באוניברסיטה שלה. אמנם את הקריירה שלו כמלחין עשה בפריז (לצד מאהבתו הסופרת ג'ורג' סאנד), אך מה שחשוב הוא שליבו נמצא בוורשה. כך ממש פיזית – בכד קטן בכנסייה צנועה בוורשה, טמון ליבו, כששאר גופו קבור בבירת צרפת. בטיול בעיר העתיקה בוורשה נתקלתי ב"ספסל שופן" אחד (ויש 15 כמותו), שמשמיע מוזיקה וחרותים עליו מסלולי חייו ופעילותו בוורשה. הוקדשו לו גם אנדרטה מרשימה בפארק לאז'אנסקי, מוזיאון והיכל קונצרטים ופסטיבל. ורשה בירת פולין מציעה את כל מה שאפשר לצפות מחופשה עירונית: אתרים היסטוריים מרתקים, סצנה קולינרית בועטת, תרבות וחיי לילה תוססים, פארקים ירוקים, שווקים צבעוניים, שופינג משתלם ועוד הרבה יותר.
בביקורי הקודם בוורשה לפני כמה שנים, השקפתי על העיר ממרומי ארמון התרבות והמדע (מתנת סטלין לכל עיר בירה באימפרייה הסובייטית), ועתה, בתצפית שנמצאת בגורד השחקים החדש-חדש והגבוה ביותר בפולין,Varso Tower המתנשא לגובה של 210 מטרים והשלמתו הסופית צפוייה ב- 2023 (אז יצמח ל 230 מ'), אני צופה ממרומיו על העיר ועל המגדל של סטלין שנראה די נמוך… נהר הוויסלה הגדול (החוצה את פולין דרך ורשה, קרקוב ומסתיים בים הבלטי), זורם בלבה של ורשה, ומאד מומלץ לטייל לאורך הטיילת היפה שלו ולהתוודע למרכז המדע הסמוך על שם קופרניקוס, כמו גם לגן הרב מפלסי על גג ספריית אוניברסיטת ורשה, ממנו תוכלו ליהנות מהנוף הפנטסטי של רובע פראגה, הנמצא בגדה המזרחית של ורשה, שבנס לא הושמד בהפצצות ונחשב לחלק האותנטי ביותר של העיר.
באזור פראגה ממוקם מוזיאון הוודקה הפולנית, השוכן במפעל וודקה לשעבר והפולנים טוענים שהם אלה שהמציאו את הוודקה הראשונה. ניתן ללמוד כאן על מקורות המשקה והכנתו וגם לחוות טעימות מסוגי הוודקה השונים, כוסית אחר כוסית, עם ברכת "נזדרובייה" (המקבילה הפולנית ל"לחיים" שלנו). ב"סוהו" של פראגה נמצאת חצר שהיא מעין מוזיאון יוצא דופן של ניאונים, המציג פרסומות ניאון משנות ה-60 וה-70 כשכל זוהר בחשיכה, אז גם מתעוררים כאן חיי הלילה. מפתיע היה להגיע למה שהיה מפעל ליצור חשמל, ולגלות בו מעין קניון המעוצב בשילוב מפליא בין צינורות המפעל ואדריכלות מודרנית, ובו שפע של הכל מכל – מסעדות, אופנה, גלריות אמנות וכד'.
אל תחמיצו ביקור בעיר העתיקה שיופייה עוצר נשימה. העיר העתיקה היא הלב הפועם של ורשה, שתולדותיה הולכות 700 שנים אחורה. אמנם רובה של העיר נבנתה מחדש לאחר שנהרסה לחלוטין במהלך מלחמת העולם השנייה, אך נשמרה הרוח של פעם, ובכך זכתה למקומה ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. לאורך הדרך המלכותית ניתן לראות את ארמון הנשיאות, משרד התרבות והאמנות, האקדמיה לאמנויות יפות ואוניברסיטת ורשה וכן ארמונות ומשכנות אלגנטיים, ששימשו בעבר את המלוכה. אכן, ורשה היא בהחלט עיר מלכותית.
* הקשר היהודי בוורשה:
לכו לאורכו של המסלול התיירותי העובר ברובע היהודי ההיסטורי, תחלפו על פני האומשלאגפלאץ (נקודת האיסוף והגירוש של יהודי ורשה למחנה טרבלינקה), שריד לחומת הגטו שהפרידה בינו לבין "הצד הארי" ותראו את טבלאות הזיכרון המסמנות את גבולות הגטו. כך תגיעו אל המוזיאון הדי-חדש, POLIN, שהוא מוזיאון מולטימדי מודרני לתולדות יהודי פולין ואלף שנות מגוריהם בפולין. מוזיאון POLIN הוקם במיקום סמלי בלב ורשה, בשכונת מוראנוב, שבשנים שלפני מלחמת העולם השנייה התגוררו בה בעיקר יהודים. במהלך המלחמה נהפכה השכונה על ידי הגרמנים לגטו. המוזיאון משלים את ההיסטוריה של אותו מקום: אנדרטת גיבורי הגטו מנציחה את אובדן יהודי פולין, אך המוזיאון מזכיר לנו כיצד חיו.
תצוגת הקבע האינטראקטיבית מהווה את לב המוזיאון. היא מציגה את ההיסטוריה בת אלף השנים של יהודי פולין, מימי הביניים ועד ימינו אנו ומספרת על תרבותם ומורשתם. המבקרים לומדים את התשובות לשאלות: כיצד היהודים הופיעו בפולין? באיזו צורה פולין הפכה למרכז הגולה היהודית ובית לקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם? כיצד הפסיקה להיות כזאת וכיצד שבים החיים היהודים לפולין? במעבר מחדר לחדר נחשפים להיסטוריה של אלף שנות יהדות בפולין. אחת התערוכות החשובות ביותר במוזיאון היא השחזור של בתי כנסת ושל גטאות. בימים אלו מוצגת תערוכה זמנית שעוסקת במטבח היהודי-פולני, באוכל כשר, מקור הכשרות, אוכל אשכנזי ואוכל ספרדי.
ורוצלב הציורית, העיר היפייפיה והרביעית בגודלה
ורוצלב שהיא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר ומשמשת כבירת פרובינציית שלזיה תחתית, היתה עבורי הפתעה מרנינה במיוחד, כיוון שזאת הפעם הראשונה שאני מבקרת בה, וגיליתי עיר יפייפיה. ורוצלב זכתה לכינוי "ונציה של פולין" בשל שפע מקורות המים המקיפים אותה ונהר האודר הזורם בה והם יוצרים תוואי עירוני מרהיב. זאת העיר הרביעית בגודלה בפולין ומהווה צומת מרכזית בין הים הבלטי, הים האדריאטי, מרכז אירופה ומזרח אירופה. ורוצלב עברה תחת ידי כובשים ושליטים, והיתה עיר גרמנית עד הכיבוש הסובייטי, שנמשך עד פרוק ברה"מ, אז קיבלה פולין את עצמאותה. וכאן נכנסים המחאה והגמדים.
במהלך השיטוטים בוורוצלב, לא תוכלו שלא להבחין בפסלים קטנטנים של גמדים המפוזרים במרחבי העיר. הם הפכו לאחד מסימני ההיכר של ורוצלב, שבה מוצבים כ-1000 גמדים, כשלכל גמד יש שם וסיפור. המקומיים מספרים שבתקופת השלטון הסובייטי, התעוררה מחאה נגד השלטון הקומוניסטי בפולין, וכיוון שהתושבים פחדו למחות בגלוי, הם התחפשו לגמדים וקיימו מופעי רחוב שכללו אמירות פוליטיות. אז אתם מוזמנים לגלות את העיר דרך מסלול תושביה הקטנטנים. ואם עסקינן במחאה, נעבור למרכז ההיסטורי זאיזדניה, המאפשר הצצה לוורוצלב של אחרי המלחמה דרך התערוכה המרכזית והמיצבים שלאורכה 1945 – 2016. המסלול מציג שלבים בהתפתחות העיר והאסם ההיסטורי בה המרכז נמצא, הוא הסמל של תנועת הסולידריות בוורוצלב. למוזיאון הסולידריות הגענו ברכבת בת קרון אחד – בטראם המרעיש שהוא בן 120 שנים, חוויה סוריאליסטית והומוריסטית גם יחד.
השדרות שלאורך נהר האודר מציעות טיול קסום והשייט המהנה על הנהר חולף על-פני מראות מרהיבים, מתחת לגשרים, בין טירות וכנסיות עם צריחים מרשימים, חוויה מומלצת. מכאן רצוי להמשיך לעוד תחנה שאין להחמיצה – היכל המאה, שהוא מרכז אירועים וספורט, שהוכר ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולם. סביבו מתחם ענק ובו נמצאת בריכה יפה עם מופע המולטימדיה הגדול בפולין. בסמוך נמצא הגן היפני שבפארק שצ'יטניצקי, שהוא אחד הגנים הגדולים והעתיקים בעיר.
גם גן החיות נמצא בקירבת מקום, וסה"כ באזור זה משפחות עם ילדים יכולות לבלות יום תמים. ממש ממול להיכל, נמצא המוזיאון לאמנות עכשווית שהוא אחד המרשימים בהם ביקרתי. וכיוון שהזכרתי בילוי משפחתי, כדאי לבקר בקולייקובו שהוא מוזיאון מיניאטורות נחמד, המציג את וורוצלב ואת מחוז שלזיה תחתית על גבי מסילות רכבת והכל זז ומשקשק ומואר ומחשיך ומשתרע על 900 מ"ר.
עוד אטרקציה מעניינת בוורוצלב היא ההידרופוליס, שהוא מוזיאון מולטימדיה אינטראקטיבי בנושא מים, אקולוגיה, קיימות. ובלי מיים נקיים – אין חיים! ורוצלב היא עיר תוססת במיוחד גם בזכות 150 אלף סטודנטים הלומדים וחיים בה. הכיכר המרכזית של ורוצלב, הרינק, היא המקום שבו החיים העירוניים מתרכזים סביב בניין העירייה, שנבנה בסגנון גותי. זו אחת הכיכרות הגדולות והיפות שראיתי. לכו סביב סביב ותתמוגגו מהצבעוניות ומהפעילות הבלתי פוסקת שבה, על בתי הקפה, ומרכבות הסוסים, ודוכני המכירות וגם מוזיאון "פאן טדיאוש", שאת הספר עב הכרס הזה כתב הסופר-משורר הפולני הנודע, אדם מיצקייביץ', ואותו קראתי בנעוריי בתרגום לעברית. התרגשתי.
* הקשר היהודי בוורוצלב:
בית הכנסת "החסידה הלבנה" הנמצא ברובע היהודי של העיר, נבנה בשנת 1829, שרד את ליל הבדולח ושופץ בשנת 2006. לצידו נמצא מרכז התרבות והחינוך של הקהילה היהודית הקטנה בוורוצלב. כניסה אליו עולה 15 זלוטי. בנוסף לבית כנסת על כל המשתמע מכך, מוצגת תערוכה על דמויות יהודיות מפורסמות יותר או פחות, שבהן זיהיתי את מוֹלִי פִּיקוֹן ,שחקנית הסרטים האילמים ובהמשך כוכבת תיאטרון, שבילדותי (לצד הוריי) ראיתי סרטונים שלה ואף התארחה בטלוויזיה הישראלית אצל מני פאר, ביידיש. בית הכנסת שוכן בלב רובע "ארבעת הדתות", המכיל בתוכו בית כנסת וגם כנסיות קתולית, אורתודוקסית ופרוטסטנטית, וביניהן מופיעה כתובת ענקית ומפתיעה בעברית: "אהרון הכהן הגדול הראשון". הרובע מהווה סמל לרב התרבותיות והסובלנות בעיר.
"ורוצלב היהודית" מכילה גם את האנדרטה לזכר בית הכנסת "החדש" והמפואר שנחנך בשנת 1872 ונשרף עד היסוד בליל הבדולח. במקומו מוצבת אנדרטת זיכרון. וגם בית הקברות היהודי הישן שנפתח בשנת 1856 ובו למעלה מ 1200 קברים וביניהם קבורים ההיסטוריון היינריך גרץ (רחוב ובית ספר על שמו בת"א) וגם הוגה הדעות והמנהיג הסוציאליסטי, פרדיננד לסל (גם על שמו רחוב בת"א). מרכז המידע היהודי נמצא בבית הכנסת, ובו חנות מזכרות וספרים.
קרקוב האצילית, העיר המרהיבה והשנייה בגודלה
הידעתם שקז'מייז' השלישי, המלך הנאור, שייסד בעיר בירתו קרקוב, את האוניברסיטה הראשונה בפולין ואחת העתיקות באירופה (האוניברסיטה היגלונית המוערכת, הפועלת עד עצם ימינו), היה מאוהב באסתר היהודיה, והפך למאהבה? היה או לא היה?? הי, למה לקלקל סיפור טוב ולפקפק בו??? על שמו יש רובע שלם ועל שמה רחוב ובית מלון. אז כנראה היה גם היה… קרקוב היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת הערים המוכרות והיפות ביותר באירופה, ובלבה זורם נהר הוויסלה. תודות להיצע העצום של העיר הכולל אדריכלות מפוארת, פארקים רחבי ידיים, מסעדות משובחות, מתחמי אופנה עדכניים ורובע יהודי מתחדש. קרקוב מתאימה לכל סוג של חופשה – משפחתית, רומנטית או סתם תיירותית.
טירת ואוול שוכנת במרכז קרקוב על גבעת ואוול. הטירה נבנתה עבור המלך קז'ימייז' השלישי, מלך פולין, ומכילה מספר מבנים סביב חצר מרכזית בסגנון הרנסאנס הפולני. הטירה, המשתרעת על שטח של 7,040 מטרים רבועים, אחת הגדולות באירופה, מייצגת את כל סגנונות האדריכלות האירופאיים של תקופות ימי הביניים, הרנסאנס והבארוק. טירת ואוול המלכותית וגבעת ואוול הם האתר ההיסטורי והתרבותי המשמעותי ביותר בפולין. ב-1978 היא הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו כחלק מהמרכז ההיסטורי של קרקוב. הטירה שימשה במשך כמה מאות שנים כמשכן של מלכי פולין וסמל למדינת פולין, וכיום היא אחד המוזיאונים המובילים לאמנות בפולין.
הכיכר המרכזית של העיר העתיקה של קרקוב בפולין, היא המרחב העירוני העיקרי השוכן בלב העיר. הכיכר נבנתה במאה ה-13, ובשטח של כמעט 38 דונם היא אחת הכיכרות הגדולות ביותר מתקופת ימי הביניים באירופה. ב-2013 דרגו המדריכים של לונלי פלאנט את הכיכר המרכזית של קרקוב כאחת היפות בעולם. פרויקט המקומות הציבוריים הגדיר את הכיכר כמרחב הציבורי הטוב ביותר בעולם בשל חיי הרחוב התוססים שבו, והיא גורם מרכזי בהכללת קרקוב ב-2016 כאחד מיעדי התיירות הטובים ביותר שאינם ברשימת אתרי התיירות המקובלים. הכיכר המרכזית היא כיכר ריבועית המוקפת בבתי מידות היסטוריים וכנסיות.
האוניברסיטה היגלונית בקרקוב נוסדה בשם "אקדמיה קרקובסקה" ב-1364 על ידי המלך קז'ימייז' השלישי "הגדול". כיום זוהי האוניברסיטה השנייה הוותיקה במרכז אירופה, לאחר אוניברסיטת קארל בפראג, ואחת מן העתיקות בעולם כולו. היא גם נחשבת לאוניברסיטה יוקרתית. ומהרוח לחומר – לחובבי השווקים כדאי לבקר בשוק הפתוח שבו ירקות ופירות, גבינות וריבות, נקניקים ולחמים ושאר מוצרי אוכל, הנמכרים במחיר זול. ממש ממולו נמצא מוזיאון הבייגל (מוזיאונצ'יק, אבל מוקדש בלעדית לבייגל), בו מתנסים באפיית המאכל הבצקי הטעים הזה. ואם נותר לכם זמן פנוי, סתם ככה תטיילו בין הרחובות והכיכרות, הארמונות והטירות, תתפעלו ותצלמו.
* הקשר היהודי בקרקוב:
רובע קז'ימייז' בקרקוב נחשב לאזור בוהמיני תוסס, עם סצנת אמנות ומוזיקה בועטת והרבה בתי קפה, פאבים ומרתפי בירה. אבל חשוב לדעת שבקז'ימייז' חיתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בפולין, וכי הרובע נותר אחד מהאזורים היהודים השמורים ביותר באירופה. גם היום, כשנותרו פה רק קובץ קטן של יהודים, עדיין אפשר לראות את בתי הכנסת ברחוב שורקה, כולל בית הכנסת העתיק ביותר בפולין, בית העלמין היהודי ומוסדות תרבות. בנוסף, בקז'ימייז' יש כמה מסעדות שמגישות אוכל מהמטבח היהודי המסורתי ובכל שנה בקיץ מתקיים פה פסטיבל של מוזיקת כלייזמרים, שזכיתי להתארח בו (ארגן אותו אז שמוליק עצמון וגם בתו ענת השתתפה).
ברובע קז'ימייז' נמצא בית הכנסת הרמ"א שהוקם ב-1557 ונקרא על שם רבי משה איסרליש. בית הכנסת הוא הקטן בין בתי הכנסת ההיסטוריים של הרובע וכיום הוא אחד משני בתי הכנסת הפעילים בעיר. בית הכנסת רמ"א היה בית הכנסת השני שהוקם בקז'ימייז', ועל כן הוא נקרא 'החדש', כדי להבדילו מבית הכנסת 'הישן' שבקצהו הדרומי של רחוב שרוקה. בית הכנסת הרמ"א ובית הקברות היהודי הצמוד אליו פתוחים בשעות היום למבקרים בתשלום סמלי.
ולא לדלג על המוזיאון שנמצא במפעל המפורסם של אוסקר שינדלר, שהתפרסם בסרט "רשימת שינדלר". המוזיאון עוסק בעיקר באימת החיים היהודים בקרקוב תחת הכיבוש הנאצי ובאופן כללי בכיבוש הנאצי של פולין וקרקוב. וגם חשוב לבקר בכיכר הכיסאות הריקים ובבית המרקחת של תאדאוש פאנקייוויץ', הנמצאים זה ליד זה במה שהיה גטו קרקוב והם מספרים את מה שקרה ליהודי קרקוב.
מכרות המלח בויליצ'קה, גם באונסק"ו התפעלו
אחד מהאתרים החשובים בפרברי קרקוב, שאין לדלג עליו, הוא מכרות המלח בווליצ׳קה, הנמצא גם ברשימת אתרי המורשת של אונסק"ו. המכרות נמצאים כ-164 מטר מתחת לאדמה, ואליהם צריכים לרדת ברגל. לאורך שלושה קילומטרים וחצי נמצאים מכרות מלח בני 700 שנה, מרשימים ביותר. לאורך הירידה למטה מוצבים פסלים, חללים וחדרים מרשימים שפוסלו במלח. כל אחד מהם מספר סיפור על היסטוריית המכרה. כל מה שתראו סביבכם, עשוי ממלח.
מכרות המלח בוְויֶילִיצְ'קַה הנמצאים במטרופולין של קרקוב, הם מהעתיקים בעולם, ופעלו באופן רצוף מאז המאה ה-13 ועד שנות ה-90 של המאה ה-20. בשנות האלפיים, כריית המלח במכרות העיירה וייליצ'קה מתבצעת בהיקף קטן מבעבר וחלק מהמלח המופק בתהליך, משמש לאריזות מזכרות, הנמכרות לתיירים המבקרים במקום.
כאמור, המכרה הוכרז כאתר מורשת עולמית ב-1978. יחד עם המכרה בבּוֹכְנִיָה הקרובה, זהו מכרה המלח העתיק ביותר בעולם והמפעל התעשייתי הפועל תקופה ארוכה ביותר. מאז תקופות קדומות אידו כאן מלח ממעיינות מים מלוחים טבעיים. ייבוש מקורות אלו הביא אנשים לחפש מלח בתוך האדמה. נצא למסע דרך 20 אולמות גדולים לאורך מסלול תיירים בן שלושה ק"מ. האולמות הפתוחים לקהל נמצאים בעומק 64 ועד 135 מטרים. למכרה המלח בוייליצ'קה יש 9 מפלסים הראשון שבהם קומת בונו הנמצאת בעומק של 64 מטרים, והאחרון בעומק של 327 מטרים. ככניסה למכרה משמש פיר דנילוביץ' המתוארך למחצית השנייה של המאה ה-13. הוא פעיל ללא הפסקה מאז ימי הביניים ועד ימינו.
חמישה טיפים שכדאי לדעת
- כסף: הזלוטי חלש מעט מהשקל (25 זלוטי הם בערך 20 ₪). תוכלו להמיר דולרים או יורו ללא צורך בהצגת דרכון.
- טלפונים ניידים: בכל מלון, מסעדה ואתר תיירות יש ווי פיי חינמי (לעיתים צריך סיסמא, אז תבקשו אותה). סים מקומי שיספק את צרכיכם יעלה בסביבות 10 ₪.
- ביגוד ואבזרים: נעל נוחה (ממליצה להכיר את הערים דרך הרגליים), שיטת הבצל (בגד קל מתחת, ומעליו עליונית שקל להוריד כשמתחמם), מטריה מתקפלת (וכך מנצחים את הגשם, אם החליט להפגין נוכחות), מצלמה זמינה (לא תפסיקו לצלם), והרבה סקרנות (שלרוב תבוא על סיפוקה בעזרת המדריך/ המקומיים/ד"ר גוגל).
- התניידות: כשלא תרצו לטייל במו רגליכם, המוניות אינן יקרות, החשמליות מאד זמינות ובין הערים סעו ברכבות – הכי זריז וכייף.
- אוכל: התדמית העדתית על האוכל הפולני, מתנפצת ובלוטות הטעם מתענגות כאן. אל תחמיצו את הבייגל, שהוא נמכר בדוכני הרחוב, וגם מככב במוזיאון פולין בוורשה ובמוזיאון משל עצמו בקרקוב.
מוזמנים להיכנס לאתר ולפייסבוק:
https://www.facebook.com/polintravel
* הכותבת היתה אורחת ארגון התיירות הפולני, באמצעות חב' טרנובה המייצגת אותו בישראל.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=125288
