"עד סוף נובמבר נקצר זמן החזרת הכספים לביטול טיסה מ-90 ל-30 יום"

כזכור, לפני כארבעה חודשים אישרה ועדת הכלכלה הוראת שעה המשהה חלק מהזכויות הצרכניות שנקבעו בחוק שירותי תעופה ("חוק טיבי"). בהתאם לכך נקבע כי בתקופת הוראת השעה ההחזר הכספי יינתן ללקוחות תוך 90 יום מיום ביטול הטיסה, ולא תוך 21 יום מיום שהנוסע ביקש זאת. כמו כן נקבע כי במהלך תקופת הוראת השעה הנוסעים לא יהיו זכאים לפיצוי כספי בשל טיסה שבוטלה, הזכות להלנה הוגבלה לשתי לילות וניתנה לחברות התעופה אפשרות להציע ללקוחות שוברים במקום החזר כספי. התיקונים נקבעו כהוראת שעה שתוקפה הוא עד ה-24 באוקטובר, אך לנוכח העובדה שמשבר הקורונה ממשיך להשפיע על ענף התעופה אישרה הוועדה את בקשת משרד התחבורה, להאריך את הוראת השעה עד ה-30 בנובמבר.

באשר להארכת תוקף התיקון ל"חוק טיבי" הודיע היום היו"ר מרגי כי הארכת הוראת השעה תחול רק על לטיסות שיבוטלו מאתמול ועד ה-30 בנובמבר, כאשר במהלך התקופה הזו בכוונתו להגיש הצעה לתיקון החוק. ח"כ מרגי הזכיר כי לא היה מוכן להאריך את הוראת השעה, המשהה חלק מזכויות הצרכנים. עם זאת, הוא הוסיף כי הגיע לפשרה עם משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית, לפיה לאחר שתפקע הוראת השעה ההחזר הכספי יינתן ללקוחות תוך 30 יום מיום ביטול הטיסה.

היועצת המשפטית של רשות התעופה האזרחית, עו"ד רננה שחר: הוסיפה כי הרשות סבורה שנכון להשאיר את האפשרות להציע שובר וגם את הגבלת הלינה. בשל העובדה שעדיין יש ללקוחות בעיות תקשורת מול חברות התעופה מוצע שההחזר הכספי ישולם תוך 30 יום מיום ביטול הטיסה. היא התייחסה גם למצב ההחזר הכספי ללקוחות ואמרה: "ארקיע סיימה להחזיר את הכספים ללקוחות ואין לה חובות נוספים. ישראייר השיבה 90% וחברת אל על השיבה 70% – אלה הנתונים שמנהל רת"א קיבל מחברות התעופה".

נציגת הרשות להגנת הצרכן, אילנה מזרחי, התייחסה להצעת התיקון ואמרה כי ההקלות צריכות להינתן אך ורק לחברות שהחל מדצמבר לא יהיו להן חובות לצרכנים. היו"ר מרגי התייחס לכך בחיוב, ואמר כי זה "חומר למחשבה".

ח"כ הילה שי וזאן, העומדת בראש ועדת המשנה לבחינת כשלים בצרכנות שקיימה בשבוע שעבר דיון בעניין, אמרה כי צריך תכנית אסטרטגית ברורה לענף, בעיקר על רקע חוסר הוודאות באשר ליעדים שהופכים מירוקים לאדומים. היא הוסיפה כי בכוונתה לקדם תיקון נוסף לחוק, שיחייב את סוכני הנסיעות להשיב כספים תוך 48 שעות מהרגש שהתקבלו מחברות התעופה.

באשר לתיקון תקנות התעבורה אישרה הוועדה, כי אבטחת המטענים תעשה לפי תקן ישראלי שנקבע בדצמבר 2015, מובילי המטענים יחויבו בהשתלמות מקצועית ומי שלא יעבור השתלמות ייחשב כמי שעבר עבירה פלילית. כמו כן נקבע, כי נהג שיעבור עבירות שנקבעו בתיקון יזקפו לחובתו 6 נקודות. במהלך הדיון נקבע כי החובה לעבור השתלמות מקצועית, שלא תפחת משמונה שעות, תיכנס לתוקף מהאחד במרץ 2021 והאכיפה הפלילית תחל שנה לאחר מכן, החל מאחד במרץ 2022. זאת לאחר שבמהלך הדיון התברר כי ישנם כ-80 אלף נהגים פעילים שצריכים לעבור את ההשתלמות. כמו כן, נקבע כי החובה להתקין נקודות עיגון ברכב מסחרי, בהתאם לתקן שנקבע בתקנות, תיכנס לתוקף באחד בספטמבר 2021.

כאמור, הוועדה אישרה גם את תיקון תקנות המעגנות, שנועדו לחייב מפעילי מעגנות להחזיק ולהפעיל ציוד חירום, לתקן את הגדרת "מפקח למניעת זיהום הים" ועוד. מנהל גף מעגנות ונמלים, אהרון זיסו, הסביר כי כבר כיום יש חובה להחזיק סירת שירות, אולם ההגדרות של סירת השירות כיום למעשה לא מתאימות ובפועל אין סירות שירות שיכולות לתפקד במעגנות. לכן, לדבריו, בוצע אפיון ונקבעו הגדרות לסירות שירות שיודעות לתת מענה לסיוע בחילוץ, כיבוי אש, שאיבה, גרירה ועוד. עוד נקבע כי החובה להחזיק סירת שירות וצוות הפעלה תהייה רק במהלך שעות היום. באשר לכך הסביר זיסו, כי אלו שעות הפעילות במעגנות.

היו"ר מרגי ביקש לדעת כמה זמן ייקח למעגנות להיערך. בתשובה לכך אמר זיסו כי התהליך לרכישת סירה לוקח כארבעה חודשים והכשרת איש צוות זה תהליך שלוקח 3 חודשים. נציגת משרד התחבורה, עו"ד סיגלית וקיאל, אמרה כי רוב המעגנות ערוכות. היו"ר מרגי ביקש לאפשר זמן היערכות של מספר חודשים, והוועדה אישרה את הצעתו לפיה התקנות יכנסו לתוקף באחד באפריל 2021.