"ניצור איזון ראוי בין האינטרס של הצרכן למצב חברות התעופה"

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בחוק פיצוי וסיוע בביטול טיסה. צילום דוברות הכנסת, עדינה ולמן

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, החלה היום (ד') להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק שירותי תעופה, העוסק בפיצוי וסיוע לטסים בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה. היו"ר מרגי פתח את הישיבה והזכיר כי ההצעה הממשלתית באה לתקן את החוק של ח"כ אחמד טיבי, שאושר בוועדה ב-2012 וקבע שלוש סוגי הטבות מרכזיות להן זכאי נוסע במקרה של עיכוב או ביטול טיסה, ובהן: סיוע במזון, שתייה, לינה, הסעה ושירותי תקשורת, החזר כספי או טיסה חלופית ופיצוי כספי בהתאם למרחק מהיעד.

נציג רשות התעופה האזרחית (רת"א), ישי דון יחיא, הסביר כי ענף התעופה היה הראשון להיפגע מהקורונה וכנראה יהיה האחרון להתאושש. לדבריו, החברות לא יכלו לספק את השירות ולא נכנס להן כסף חדש, בעוד שנוצר מצב שהן צריכות להחזיר כסף שאין להן בקופה. הוא הסביר כי הדבר דומה לבנק שברגע אחד כל המפקידים שלו ירצו את כספם חזרה, ואמר כי אם החברות ידרשו להחזיר את כל הסכום בבת אחת הן תפשוטנה רגל ולא יהיה מה להחזיר, ולכן נדרש תיקון לחוק.

דון יחיא הוסיף והסביר כי כיום נוסע שטיסתו בוטלה זכאי לפיצוי כספי, שאותו מוצע לבטל לתקופת הוראת השעה. כיום זכאי הנוסע גם להחזר כספי עבור טיסה שבוטלה או נדחתה או הוקדמה ב-8 שעות, תוך 21 יום. כעת מוצע להאריך את תקופת הפיצוי ל-90 יום וכן מוצע לאפשר לחברות להציע שובר חלופי שיהיה בתוקף עד סוף שנת 2020. עוד מוצע לקבוע כי טיסה שבוטלה תהייה כזו שהתעכבה או הוקדמה במעל 12 שעות, ולא 8 שעות כיום. כמו כן מוצע להגביל את הסיוע בלינה בשל טיסה שנדחתה לעד שני לילות בלבד.

היו"ר מרגי שאל את נציגי רת"א עד כמה הם להוטים להעביר את הוראת השעה, והיועצת המשפטית של הרשות, עו"ד רננה שחר, השיבה: "מאוד. ההצעה מטיבה עם הצרכנים ואם תאושר יותר צרכנים יקבלו את הכסף שלהם". היו"ר מרגי מתח ביקורת על גרירת הרגליים במו"מ מול חברות התעופה, ואמר כי הסיוע לצרכנים היה צריך להילקח בחשבון במסגרת הסיוע לחברות. "חסים על תקציב המדינה, במידה מסוימת בצדק, אך מי שנאלץ בסוף לוותר זה הצרכן", אמר.

ח"כ אחמד טיבי אמר כי הוא מכיר בעובדה שיש משבר בתחום התעופה, ואף שיבח את הסיוע של החברות בתקופת הקורונה. עם זאת הוא ציין כי החוק הוא צרכני ממדרגה ראשונה, העלה את רמת הדיוק של הטיסות ואפשר לצרכנים פיצויים בעשרות מיליוני שקלים. הוא קרא למדינה לסייע ישירות לחברות ולקחת בחשבון את זכויות הצרכנים, ואמר כי לא יאפשר להאריך את משך זמן העיכוב מ-8 ל-12 שעות. ח"כ יבגני  הוסיף כי צריך לחשוב קודם כל על טובת הצרכן, ולחשוב על מנגנוני פיצוי נוספים. ח"כ אימאן חטיב יאסין הוסיפה כי "זה לא הוגן שחברות שבשגרה מרוויחות ימבה כסף באות עכשיו לקבל סיוע על חשבון הצרכן הפשוט". ח"כ עידן רול דרש לקבל נתונים שיאפשרו להבין כמה אשראי נדרש. ח"כ בועז טופורובסקי אמר כי אם יש בעיית תזרים המדינה יכולה לסייע בה, ללא צורך לפגוע באזרחים.

מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, עופר מרום, אמר כי הצעת החוק אינה מאוזנת והמועצה מתנגדת להמשך הפגיעה בצרכנים. הוא הוסיף כי החובה להחזיר לצרכן את הכסף במועד המקורי עדיין תקפה גם באירופה וגם בארה"ב. "הצעת החוק מעבירה את הסיכון והמימון של חברות התעופה אל כתפיו של הצרכן, כשהמדינה היא שצריכה לדאוג שהן לא תקרוסנה", אמר. מייסד ארגון תעופה נבונה, דוד מלובני, אמר כי החזר אחרי 90 יום זה לא מתקבל על הדעת, וקרא לאפשר לצרכנים תנאים יותר מקלים בשינויים בכרטיסי טיסה, כמו שינוי שם או יעד, ללא עלויות מטורפות.

עו"ד דרור שטרום, המייצג את איגוד סוכני הנסיעות, הוסיף כי "הצעת החוק הזו הוא פגיעה קשה ומזוקקת בציבור הצרכנים. משרד התחבורה פעל פה כרגולטור די שבוי בידי חברות התעופה. בניגוד לנאמר, לא בכל מדינות העולם אושרו תיקונים כאלה. בפני הוועדה לא מופיע הנתון של מה הסכום של הלקוחות שמעוכבים. לא יכול להיות שיבואו לצרכנים, שחלקים מהם מובטלים, יבקשו מהם אשראי לתקופה של פי 3 בלי להבין מה הפיצוי. אם מישהו רוצה לקבל אשראי יש לזה מחיר". מנגד, עו"ד שירלי קציר המייצגת חברות תעופה זרות, אמרה כי החברות בהחלט פועלות להחזיר כסף לצרכנים, אך אם החברות תגענה למצב שהן צריכות להחזיר את כל הכסף הדבר עלול להאיץ תהליכי קריסה, ואז הצרכנים באמת ימצאו עצמם מול שוקת שבורה.

מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, אמר כי לחברה יש מחזור מכירות של 320 מיליון דולר, והיא נדרשת להשיב 9 מיליון דולר לצרכנים. הוא הסביר כי לזכות החברה עומדת היכולת לקבל הלוואה בערבות מדינה בסך 25 מיליון דולר, ואם תידרש להחזיר את הכספים היא תישאר עם סיוע של 16 מיליון דולר בלבד. "או שהממשלה תעמיד לנו אשראי נפרד או מענק, כמו שקיבלו באירופה ובארה"ב, או שננהג לפי חוק ולא בטוח שנשרוד", אמר.

נציג אל על, עו"ד דן פוגלמן, אמר כי הסיוע המדובר לחברה הוא הלוואה בערבות מדינה של 400 מיליון דולר, שמרביתו מיועד להחזר הכסף ללקוחות שנאמד ביותר מ-300 מיליון דולר. הוא הוסיף כי בקנדה ובברזיל אפשרו להציע שוברים לתקופה של שנתיים וגם האיחוד האירופי ביטל את חובת מתן הפיצוי.

היו"ר מרגי שאל את נציגי רת"א אם למדינה יש עניין שהמשא ומתן עם אל על יסתיים, ודון יחיא השיב כי מי שמעכב את הדברים זו החברה, שעדיין לא השיבה להצעה, ולא המדינה. הוא הוסיף כי נושא ההחזר הכספי הוא חלק בלתי נפרד מההצעה ואין כוונה שהחברות לא יחזירו לצרכנים את הכסף. היו"ר מרגי אמר כי הוועדה תמשיך את החקיקה ביום שני הקרוב. הוא סיכם כי "הליך החקיקה יתקיים תוך מתן מענה אחראי לסייע לחברות התעופה לשרוד את המשבר, אל מול הממשלה והאוצר, תוך שמירה על האינטרס של הצרכן. כנראה שנעשה את הבלתי יאומן וניצור את האיזון הראוי בין הצרכים של חברות התעופה והצרכנים במצב הרגיש שנוצר".