מכה כלכלית נוספת לתעשיית התיירות הישראלית

גם בזמנים רגילים ורגועים קשה להרוויח בתעשיית התיירות והתעופה. בגלל מורכבותה התעשייה איננה יציבה, היא רגישה לשינויי מחירים, יש בה מעורבות ממשלתית גבוהה והיא פועלת בתוך תחרותיות ארצית ובינלאומית חזקה. הסיכויים להפסיד בה גבוהים יותר מהסיכויים להרוויח, או אפילו לשמור על איזון. כשנקלעה התעשייה לתוך משבר הקורונה ההפסדים הלמו בה ללא רחם. המשבר הביטחוני החמור הנוכחי, ניצני מלחמת אזרחים בין ערבים לבין יהודים וסגירה-פתיחה של נתב"ג ולעיתים גם רמון, מהווים עתה מכה כלכלית נוספת לתעשיית התיירות והתעופה הישראלית.

המשבר הביטחוני שהחל בהסלמה של אירועי הר הבית עליהם "התלבשו" החמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, ונמשך בהתפתחות מסוכנת של יציאת ערבים ישראלים לרחובות כדי לפגוע באזרחים, שוטרים וסמלי שלטון, כשברקע נמשכים שיגורי טילים מעזה וחיל האוויר פוגע ברצועה במטרות שונות.  בלוד הוצתה מכינה צבאית, בוואדי ערה ניסו פורעים לדרוס שוטרים, בדואים בצפון ובדרום הצטרפו להתפרעויות ובעכו שרפו, במשך יומיים, מסעדות, יחידות אירוח ומבני מלונות.

עליית מדרגה משמעותית התרחשה כששוגרו רקטות לגוש דן וצפונה ממנו ומזרחה לעבר באר שבע, תוך כדי איומים לפגוע באילת. ערבים חמומי מוח הרסו חנויות ומסעדות ואף התפרצו לבתיהם של יהודים ועשו בהם שמות. התגובה של חמומי מוח יהודים לא אחרה לבוא והם הרסו חנויות של ערבים, ואף ביצעו בבת ים  לינץ' בנהג ערבי, כשמעשה דומה עשו חמומי המוח ערבים ביהודי.

רגישות לאירועי טרור ומלחמה

תייר פוטנציאלי מגלה רגישות גבוהה לאירועי טרור ומלחמה. שני גורמים עשויים להסביר תופעה זו הם: רתיעה מסיכון הגורמת לתיירים להימנע מביקורים ביעדים הסובלים מהתקפות טרור ומלחמה, ויישום תחלופה, הגורמת לתיירים להמיר יעדים מסוכנים ביעדים בטוחים יותר. שני גורמים אלה פעילים מאוד בימים אלה מחד גיסא במחשבתם של מבקרים פוטנציאליים שחשבו לבקר בישראל, ומאידך גיסא מקשים על פעילויות השיווק התיירותי.

גם התיירות הפנים ארצית נפגעת, כי קיים פחד בגין זריקות אבנים לחלוף בוואדי ערה בדרך צפונה, או לנסוע לים המלח דרך היישובים הבדואים. קיים גם היסוס רב לבקר ביפו ובעכו, או ללון שם.

עד מתי ימשכו האירועים הקשים אלה? – לאיש אין תשובה. דבר אחד ברור, ככל שהם ימשכו הנזקים הכלכליים בתעשיית התיירות והתעופה יהיו עמוקים וקשים.

בקרוב דוחות רווח והפסד

על רקע זה אמורים בסוף החודש להתפרסם דוחות הרווח וההפסד של אל על וישראייר ברבעון הראשון של השנה, שכנראה יהיו לא חיוביות. גם התוצאות של ארקיע, שאינה בורסאית ולכן היא לא חייבת  לפרסם את דוחותיה, יהיו כנראה לא חיוביות. כנראה שגם תוצאות המלונאות הישראלית יראו הפסדים. כל זה עדיין בגין ההשפעה הקשה של משבר הקורונה. את השפעת המשבר הביטחוני-טרוריסטי הנוכחי, נראה בדוחות של הרבעון השני של השנה.

הפסדי 2020

חברת אל על הפסידה בשנת 2020 כ-531 מיליון דולר, ישראייר הפסידה באותה השנה יותר מ-68 מיליון דולר וארקיע, שהיא לא חברה בורסאית לא מפרסמת את מאזניה, הפסידה גם היא סכומים לא מבוטלים. גם הרבעון הראשון של 2021 לא בישר טובות. לכן, כמו בכל תעשיית התעופה בעולם שלושתן ניסו ברבעון להתמודד בשמירה על תזרים המזומנים, שקיומו הוא הבסיס להישרדותן.

2020 הייתה שנה קשה עבור ענף המלונאות. שיתוק התיירות הטביע את שלוש הרשתות הישראליות הגדולות דן, ישרוטל ופתאל בהפסד של יותר מ–1.45 מיליארד שקל.

ירידת תנועת הנוסעים בנתב"ג

משבר הקורונה גרם לירידת תנועת הנוסעים בנתב"ג. 9,414 נוסעים עברו בנתב"ג באפריל השנה, בהשוואה ל-2.032,433 מיליון נוסעים שעברו בנתב"ג באפריל 2019,  ירידה של 99.53%. במצטבר מתחילת השנה בחודשים ינואר-אפריל עברו בנתב"ג 3.456,436 מיליון נוסעים, בהשוואה ל-6.522,867 מיליון נוסעים במצטבר באותה התקופה ב-2019,  ירידה של 47.01%.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=116212