לשכת התיירות של ליטא ושגרירות ליטא בישראל ערכו אירוע חגיגי לבכירי ענף התיירות, לרגל פתיחתה מחדש של ליטא לתיירות הישראלית. צפו בסרטון
לשכת התיירות של ליטא ושגרירות ליטא בישראל ערכו אירוע חגיגי לבכירי ענף התיירות היוצאת, במסעדת קלארו תל אביב, לרגל פתיחתה מחדש של ליטא לתיירות הישראלית. אירוע תיירותי ראשון מסוגו בעידן פוסט קורונה וכוונת הצהרות חזקה של מדינה הכמהה לראות תיירים ישראלים בארצה.
בחודש מאי האחרון התבשרנו כי ליטא פתחה את שעריה מחדש לתיירים ישראלים מחוסנים או מחלימים ללא צורך בבדיקות או בידוד. יש צורך להירשם באתר משרד הבריאות של המדינה ולקבל קוד לפני ההגעה. אין דרישה של בדיקות או בידוד לילדים עד גיל 7 , לגילאי 7-16 נדרשת בדיקת קורונה שלילית. אין חובה לעטות מסיכות בחללים חיצוניים והמסעדות פתוחות לישיבה בפנים ובחוץ. כמו כן, קיימים סיורים מאורגנים לתיירים.
תיירים ישראלים שביקרו בליטא טרם המגפה, היו חלק משמעותי בכלכלת ענף התיירות של המדינה וההכנסות הסתכמו בכ- 11 מיליון אירו מדי שנה. בשנת 2019 ליטא קיבלה בברכה למעלה מ-30 אלף מבקרים מישראל, גידול של 20% בשנה ו-50,000 תיירים מליטא הגיעו לבקר בישראל. התנועה הצפויה של תיירים שיוכלו להיכנס ללא הגבלות לליטא תניע את עסקי התיירות ותביא להתאוששות מהירה יותר.
לינה אנטנביצ'יינה (Lina Antanavičienė), שגרירת ליטא בישראל, המכהנת זו השנה השנייה בתפקיד, התכבדה בנוכחותה ואמרה לאתר IAS: "מטרת האירוע להציג את ליטא בפני מארגני ענף התיירות בישראל ולומר עד כמה אנחנו מעוניינים לראות שוב תיירים בארצנו, ובמיוחד ישראלים בשל הקשר העמוק בין שתי המדינות. 200,000 יוצאי ליטא חיים כיום בישראל, נצר לקהילה היהודית המפוארת, שחיה בעבר בארצנו המקסימה ו-10,000 אזרחים בעלי דרכון ליטאי. גם מספר הסטודנטים הישראלים הלומדים בליטא נמצא בעלייה מתמדת".
"ליטא מפורסמת לא רק הודות לטבע העשיר שלה, בה אנו מאוד גאים ומשמרים, ומה שהביא לכינויה – 'מדינה ירוקה ונקייה', אלא גם לתרבות העשירה בפסטיבלי מוזיקה ותיאטרון. בליטא קיימת מורשת יהודית מפוארת עם ישיבות ובתי כנסת מרשימים. למרות שאנחנו מאוד קרובים למדינות הבלטיות, אנחנו גם מאוד שונים במובן של הטבע, ארכיטקטורה ואופי שהוא יותר פתוח וידידותי ('האיטלקים של האזור הבלטי'). כפי שהמשפט הידוע אומר, עדיף לראות פעם אחת מלשמוע אלפי פעמים."
"בנושא נגיף הקורונה, כ-50% מהאוכלוסייה בליטא מחוסנת והמצב משתפר ברמת התחלואה. המדינה פתוחה כעת לקבלת אזרחים ישראלים מחוסנים או מחלימים, מתחילת חודש מאי 2021 ללא צורך בבדיקות ובידוד. המוזיאונים, המסעדות והתיאטראות פתוחות, מזג אוויר נעים של כ-13 מעלות בממוצע יהיה מקום נפלא לבלות בו את חופשת הקיץ הקרובה שלכם."
ארונס קרלונס (Arūnas Karlonas), הנספח המסחרי בשגרירות ליטא בישראל, המכהן בתפקיד כשנה וחצי התלווה לשגרירה אמר: "הסיבה העיקרית להגיע לליטא היא הטבע הנפלא, ארץ ירוקה עם כ- 3000 אגמים, המאפשרת לכל גיל ליהנות מחופשה לצד פעילויות מגוונות. ליטא בעלת היסטוריה עשירה, כאשר עיר הבירה שלנו וילנה היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בליטא תוכלו למצוא גם ארכיטקטורה מעניינת, קניות, גלריות, אוכל איכותי ומסעדות ברמה קולינרית גבוהה."
מידע שימושי למבקרים בליטא
ליטא שוכנת לחופיו המזרחיים של הים הבלטי, יחד עם אסטוניה ולטביה. שטחה כ-66,000 קמ"ר (פי 3 ממדינת ישראל) וצפיפות האוכלוסין בה היא מהנמוכות באירופה ומונה כ-3 מיליון תושבים. כשליש משטחה מכוסה יערות, יש בה 3,000 אגמים ו-19 נהרות. שמה של ליטא, מקורו במילה "ליטוס"- גשם בליטאית. האקלים בקיץ הוא אידיאלי לחופשה עם טמפרטורה ממוצעת של 15 מעלות צלזיוס.
השפה הרשמית היא ליטאית, אך מרבית האוכלוסייה דוברת גם את השפות: אנגלית, גרמנית, צרפתית ורוסית. זכתה להכרה ב-6 לספטמבר 1991 והצטרפה לאיחוד האירופי ב-2004.
ארונס קרלונס, העביר הרצאה מרתקת על ליטא וציין כי ישנן הרבה סיבות לבקר בליטא, כאשר הביטחון האישי הפך להיות אחד החשובים עבור נוסעים בעולם, וזה בדיוק מה שמספקת ליטא, ללא פליטים וללא אויבים. אזרחים מסבירי פנים ודוברי שפות ואינטרנט ציבורי מה שחסר בישראל. ארונס הוסיף ואמר כי בליטא מגוון רחב של אפשרויות לינה הכוללות, מלונות בוטיק ורשתות בתי מלון, בסטנדרטים גבוהים של היגיינה ובמחירים אטרקטיביים.
ההגעה לליטא, בטיסה ישירה אורכת 3 שעות וחצי. הטיסות של וויזאייר וריינאייר הופסקו בשל התפרצות נגיף הקורונה, אבל תחזורנה בקרוב. וויזאייר חוזרת להפעיל 2 טיסות שבועיות לווילנה, החל מה-1 ביולי, בימים ראשון וחמישי. אייר בלטיק מפעילה 2 טיסות שבועיות לריגה ויש צורך בטיסת המשך, כמו גם באמצעות אוקראין איירליינס ולוט איירליינס.
תיירות תרבותית ומורשת יהודית
וילנה (Vilnius), בירת ליטא ללא ספק היא יעד מרכזי. העיר הגדולה והלב הפועם מבחינה פוליטית, כלכלית, תרבותית ותיירותית. בעיר חיים כחצי מיליון תושבים. העיר העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ב-1994.
ידועה בכינויה "ירושלים של הצפון" – בשל הזיקה ליהדות וליהודים ונחשבת לאחת מהערים החשובות בהיסטוריה היהודית. שנת 2020 הוכרזה שנת 'הגאון מוילנה', הלא הוא הרב אליהו בן שלמה זלמן. מספר היהודים בעיר הגיע לשליש מהאוכלוסייה, בתקופה שבין שתי מלחמות העולם ועם מספר רב של בתי כנסת, שהיחיד ששרד את מלחמת העולם השנייה הוא "טהרת הקודש". ברובע האומנים אוזופיס, פעל גטו בתקופת המלחמה. הרובע הכריז על עצמו כרפובליקה עצמאית, עם חוקה משלו והוא מלא בססגוניות ואווירה יצירתית.
העיר העתיקה, פנינת התיירות של העיר, מציעה בתי קפה, מסעדות, חנויות וגלריות אומנים. הקתדרלה – אתר תיירותי פופלארי במיוחד הזוכה לביקור של תיירים רבים המגיעים לצפות ביופייה ומעוצבת כמקדש יווני.
בעיר התקיימו אירועים (לפני עידן הקורונה), כמו פסטיבל הג'ז השנתי, יום מוזיקת הרחוב ויריד הקזיוקס, שבמהלכו מוצגים דוכני אמנים. צפייה על העיר ממגדל הפעמונים של כנסיית סנט ג'ון הוא חובה. שווה לבקר גם בגלריה הלאומית לאמנות המציגה אמנות מודרנית ועכשווית ובמרכז לאמנות עכשווית.
טרקאי – העיר ממוקמת כ-28 ק"מ מערבית לווילנה והייתה הבירה הראשונה של ליטא. היא נמצאת על חצי אי ומוקפת במספר אגמים. הדוכס גדימינאס בנה שם מצודה והאתר המרכזי היא טירת האי הגדולה הנמצאת על אי באגם גאלבה ומחוברת לעיר בגשר עץ. בטירה קיים מוזיאון ובחצר נערכים מופעים. חוויה מיוחדת היא צפייה מבלון פורח על הטירה, שייט באגם או כל פעילות של ספורט ימי. המקום מפורסם בשל הקהילה הקראית שחייתה במקום ובמסעדות המציעות את האוכל הקראי המסורתי הקרוי קיבינאי הממולא בבשר בקר או כבש.
קובנה (Kaunas) – העיר השנייה בגודלה בליטא (כ-300 אלף תושבים), במרחק של כמאה ק"מ מוילנה. בין השנים 1920-1939 הייתה הבירה הזמנית של ליטא. ב-2022 תוכרז כבירת התרבות של אירופה. עיר מודרנית עם עושר תרבותי ואדריכלי עם סגנונות מימי הביניים, דרך הגותי ועד האר דקו.
לא לפספס את טירת קובנה מהמאה ה-14 ואת מגוון הגלריות והתיאטראות. כמו כן, היכל ז'לגירייס – אולם הכדורסל הגדול באזור הבלטי הקרוי על שם קבוצת הכדורסל המקומית. להזכירכם את שארונאס (שאראס) יאסיקוביצ'יוס ששיחק במכבי תל אביב ובנבחרת ליטא וכעת המאמן של ברצלונה. סגנון האדריכלות הבאוהאוס, משותף לעיר קובנה ולתל אביב וניכר במיוחד במרכז העיר לצד סגנון הבנייה הליטאי העממי.
טבע – כפי שצוין, שליש משטחה של המדינה מכוסה ביערות וכ-3000 אגמים. 5 פארקים לאומיים ו-30 פארקים אזוריים. באגמים ניתן לנפוש בסגנון 'בטן גב', ניתן לשכור בקתות וליהנות מהשהייה, לשחות, לדוג, לשוט בסירות, לרכב על אופניים, לבצע הליכות במסלולים ייעודים ולטפס למגדלי תצפית כשהנוף הירוק משתקף או לצפות בבעלי כנף ובמיוחד בחסידות. החסידה היא הסמל הלאומי של המדינה וישנן מקומות בהן ניתן לצפות במושבות של חסידות לבנות. חלק מהפעילויות שתופסות תאוצה לאחרונה הן גלישה אווירית ובלונים פורחים בטבע או בווילנה, מהם ניתן לצפות על העיר.
חופשה משפחתית – ליטא מציעה אפשרויות של בילוי משפחתי הודות לניקיונה, איכות המים והאוויר. בחורף ניתן ליצור בובות שלג, ליהנות מסיור במזחלות שלג ולגלוש באתרי סקי. עם בוא האביב ניתן לגלוש בפארקים בקורקינטים ובקיץ לבקר בחוף הים – לשחות או ללקט ענבר, או לרכב על אופניים לאורך חופי הים, לבצע טרקים וסיורי קיאקים. כמו כן, ברחבי ליטא ישנם מוזיאונים רבים המתאימים במיוחד לילדים.
תיירות מרפא – שירות ברמה גבוה ומעיינות של מים מינרלים ועשבי מרפא, הפכו את ליטא כמרכז לתיירות מרפא וטיפול לריפוי מחלות.
דרוסקינינקאי (Druskininkai), עיר נופש במרחק שעה וחצי מווילנה (130 ק"מ). במקום נמצא אתר נופש עם פארק מים הגדול בליטא המדמה אי טרופי ובו סאונות, משחקים, שיט קיאקים, מעיינות מלוחים בעלי סגולות בריאותיות ומרכז ספא. ניתן לחצות את נהר הנמונס באמצעות קרוניות רכבל שמובילות למתחם סקי מקורה. בנוסף, יש פארק הרפתקאות עם מתקן אומגה לחציית הנהר ומסלולי קפיצה, טיפוס וגלישה. בתי מלון מציעים כ-7000 מיטות אירוח. מקום מאוד פופולארי בקרב הישראלים, לאחרונה גם לרכישת דירות להשקעה, הוסיף ואמר ארונס.
בירשטונס (Birštonas), עיירת הנופש הממוקמת כ-40 ק"מ מקובנה. אתר הנופש נמצא לאורך נהר הנמונס. לאחרונה נפתחו גם אתרי נופש חדשים. במקום מעיין מים מינרלים בעל סגולות בריאותיות. אחוז גבוה משטחה של העיירה נמצא בגבולות פארק אזורי ובמקום מגדל צפייה הגבוה בליטא. 3000 מיטות אירוח ממתינות למבקרים ומידי שנה, בקיץ, מתקיים חג בלונים פורחים. לאחרונה בירשטונס ונתניה הוכרזו כערים תאומות.
המטבח הליטאי – המטבח המסורתי של ליטא זוכה לפריחה מחדש ולאחרונה נפתחו מסעדות המגישות תבשילים מסורתיים לצד מסעדות ליטאיות עכשוויות ומסעדות המשחזרות את המטבח היהודי. לאוכל הליטאי הרבה מהמשותף עם האוכל היהודי, אבל מתברר שהפשטידה הנפוצה בקרב יהודי אשכנז ומזרח אירופה – קוגל ולאטקס, לא נחשבים למאכל הלאומי של ליטא – ציינו גם להפתעתם האורחים מליטא.
מוצרים מקומיים ושווקים – ארונס קרלונס: "התיירים הישראלים חשובים לנו לא רק בגלל הקשר ההיסטורי לליטא, הם גם מדורגים בשלישיה הראשונה של 'בזבזני' כספים בארצנו."
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=117189