עוזי בכרמשרד התיירות, מנהל התכנון ועיריית אילת, גיבשו מסמך מדיניות המאזן בין פיתוח רצועת החוף והמרחב הימי במפרץ אילת, לשמירת הטבע והנוף
הדמיה מהפרויקט המתוכנן. באדיבות מייזליץ כסיף רויטמן אדריכלים
בשבוע שעבר (חמישי, 2.9.21) נערך באילת דיון של ועדת עורכים, המורכבת מנציגי כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. בדיון שהתקיים בהובלת מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, וראש עיריית אילת, אלי לנקרי, נדון מסמך המדיניות והוחלט להעבירו לוועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה (ולנת"ע) ולאחר מכן לאישור סופי במועצה הארצית לתכנון ובניה.
המסמך מציע, לראשונה, תפיסה כוללת של שימור ופיתוח כלל רצועת החוף והמרחב הימי של אילת. למעשה, לראשונה מוגשת תפיסה תכנונית כוללת לשלושת המרחבים הגיאוגרפים של אילת: יבשה-חוף-ים. המסמך מותאם למגמות ולשינויים הרצויים והצפויים בעשורים הבאים בתחומי התיירות, המלונאות, התעסוקה וצרכי הקהילה המקומית. הוא מתבסס בין היתר על ידע אקולוגי עדכני ועל הניסיון המצטבר, תוך שמירה על איזון בין פיתוח לשימור.
הרעיון המוביל הוא פיתוח של שני מתחמים בעלי ניגודים משלימים, במטרה ליצור חוויה ייחודית לאילת, שתפתח אותה למגוון קהלי יעד ותחדש את האטרקטיביות שלה. מצד אחד, עיבוי והתחדשות מתחם המלונאות הצפוני, כמרחב עירוני תוסס, לעומת "עין סוף" בחלק הדרומי של העיר, כמתחם תיירות טבע, המציע שקט ורוגע מדבריים. כמו כן, מציע המסמך פיתוח מוקדי תיירות מדברית אקולוגית, תוך קביעת עקרונות הבינוי והפיתוח המייצרים הרמוניה עם הסביבה. לצד הפיתוח, מציע המסמך גם הגדלת השטחים לשמירה על הטבע, באמצעות מדרג של פיתוח ושימושים, הן בחופים והן במרחב הימי. זאת על ידי הנחיות סביבתיות מפורטות לפעילות האנושית ושמירה על המערכת האקולוגית.
מפרץ אילת מהווה משאב ייחודי בעל חשיבות רבה בקנה מידה לאומי ובינלאומי. המפגש הייחודי בין נוף מדברי לבין שוניות אלמוגים צבעוניות, מיצבו את אילת כעיר תיירותית בינלאומית מובילה. השילוב בין הרים, מדבר וים לבין העושר האקולוגי של הסביבה הימית, מדגישים את הרגישות הסביבתית הגבוהה במקום. לצד הנושא התיירותי, אילת מהווה גם את 'השער הדרומי' של ישראל, ובמפרץ יש תשתיות בעלות חשיבות לאומית, ובהן נמל צבאי, נמל אזרחי ועוד.
המדיניות שסוכמה, שומרת על העיר אילת כיעד תיירותי מוביל, המושתת על ערכי הטבע הייחודיים למפרץ אילת וסביבתו, כמו גם על גישה חופשית של הציבור אל החוף לכל אורכו, ללא מכשולים למעבר הולכי רגל, ובהתחשב בשימושים ובמקרקעין שסגירתם נדרשת מטעמי ביטחון ובטיחות, ואשר נדרשים לתפעול תשתיות. עבודה זו היא חלק ממגמה עולמית עדכנית של הכנת תוכניות ומסמכי מדיניות, להסדרה ותכנון של המרחב הימי ומציבה את ישראל כאחת המדינות המתקדמות בנושא זה.
עוד מפרט המסמך את הצורך בהקמת ארגון ניהול יעד תיירותי – O.M.D עדכני באילת, שיישם את האסטרטגיה התיירותית בעיר לאורך זמן, לצורך שיפור חוויית התייר. גוף זה, שיהיה עצמאי, ללא כוונת רווח, אך ייצר הכנסות עצמאיות, ישלב בעלי עניין ציבוריים, פרטיים, מלכ"רים וחוקרים אקדמיים מהאזור. הגוף יהיה מורכב מבעלי עניין: תאגיד התיירות של אילת, התאחדות בתי המלון, משרד התיירות, תושבי העיר, מסעדנים, מפעילי אטרקציות, סוחרים, רשות הטבע והגנים הלאומיים, אנשי אקדמיה מהמחלקה לניהול מלונאות ותיירות של אוניברסיטת בן גוריון – קמפוס אילת. גוף זה ינהל וישווק את המוצר התיירותי בעיר.
מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי: "שדרוג המוצר התיירותי באילת נידרש לטובת משיכת קהלי יעד חדשים. הנראות חשובה מאוד ולכן אנחנו בעד טיפוח ולא רק פיתוח. משרד התיירות רואה במכלול המשלב טבע מדברי ייחודי – ים ועיר ביחד – ערך מרכזי, וזהו גם הפוטנציאל המיצובי של המוצר התיירותי החדש והמושך. בהמשך לכך, נדרש מודל לתחזוקה ותפעול לצד מתן וודאות בתחום היזמי והעסקי. ההשקעה הנדרשת היא עצומה ואני מאמין שמסמך המדיניות יקדם מטרה ראויה זו, תוך חיבור אילת למותג הנגב אותו מקדם המשרד בימים אלה. כך נוכל להגיע ל-150-200 טיסות שבועיות מאירופה לשדה התעופה רמון. קיים פוטנציאל גדול בתיירות בת הקיימא המדברית, המתוכננת בחלק הדרומי של אילת ושמעמידה במרכז את החיבור בין הים, המדבר והטבע. המסמך נותן מענה למגמות התיירות התופסות תאוצה בעולם והתעצמו בעידן הקורונה. אני מזמין את כל הגופים הנוגעים בדבר לשלב ידיים ולמצות את הפוטנציאל התיירותי של אילת ולהביאה לשגשוג כלכלי לו היא ראויה".
מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "המסמך מתווה תשתית תכנונית ארוכת טווח לחופי אילת ולמרחב הימי של אילת, תוך שימור המאפיינים הסביבתיים והאקולוגיים הייחודיים של העיר לצד קידום תיירות מגוונת וייחודית הפוגשת את החופים מצד אחד ואת המדבר מצד שני. אחד העקרונות הבסיסיים במסמך הוא פתיחת חופי הים לכלל הציבורי. מינהל התכנון קורא לכלל הגופים המחזיקים נתח לאורך החוף הדרומי, ובכללם הגופים הירוקים לפתוח את החופים למעבר לציבור".
ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, מי שהוביל את התהליך של הצטרפות העיר אילת למועדון ערי המפרץ היפות בעולם, כחלק ממדיניות השמירה על החופים, אמר: "לראשונה בתולדות העיר אילת, אנו מציעים עקרונות תכנון לפיתוח רצועת החוף של אילת המאזנים בין הצורך בפיתוח העיר ובגיוון המוצר התיירותי לבין הגנה על הטבע והסביבה העוטפים אותה. אנו רואים בחופי אילת משאב לאומי ונכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה ומכאן החשיבות בתכנון מוקפד שיאפשר פיתוח נכון ומאוזן לצד שמירה על הסביבה החופית ועל המפרץ".
בצוות ההיגוי למסמך המדיניות, השתתפו נציגים ממשרד התיירות, עיריית אילת, מינהל התכנון, משרד הביטחון, המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וגופים נוספים. התכנון לרצועת החוף נערך על ידי צוות בראשות משרד מייזליץ כסיף רויטמן אדריכלים ולמרחב הימי עי ידי צוותו של דני עמיר.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=118956
