במסגרתה נכנסים רוב אזורי הארץ, במטרה להגדיל את היצע חדרי המלון בישראל. משרד התיירות: מאז 2016 סייענו להקמת למעלה מ-12,000 חדרי מלון. איגוד האטרקציות: "קוראים לכלול גם אותנו בתוך מפת העדיפות"
ועדת הכספים אישרה את חידוש הצו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות). מטרת הצו, המגדיר מפת עדיפות, במסגרתה נכנסים רוב אזורי הארץ, למעט תל-אביב-יפו והרצליה, לעודד כמה שיותר מיזמי תיירות, גם בפאתי או בסמיכות לערים הגדולות וכן בסמיכות לשדה התעופה בן-גוריון, באמצעות מענקי סיוע להקמתם. הצו מסייע להגדיל את היצע חדרי האירוח בישראל, כך נציגי משרד התיירות הציגו כי מ-2016 ועד היום קמו למעלה מ-12 אלף חדרי מלון בזכות ההטבות.
במשרד התיירות הציגו שהם צופים כי בעוד כ-4 שנים ביקושי התיירות בישראל יחזרו להיות כשהיו לפני משבר הקורונה, ונוכח כך שהקמת חדרי מלון והאירוח אורכת שנים, ובמטרה לצמצם את המחסור בחדרים, יש צורך משמעותי בחידוש הצו, שתוקפו הסתיים בסוף שנת 2019.
שרון מאיר, משרד התיירות: מפת התיירות נקבעה ב-2016 והיא כוללת את כל אזורי הארץ למעט ת"א והרצליה, מפת האטרקציות נותרה אותה מפה שנקבעה קודם, והיא כוללת בעיקר אזורי פריפריה, מהתפיסה שאין צורך ליצור אטרקציות במרכז שהוא גם כך מבוקש, הוא אטרקציה בפני עצמו. יש מקומות שצריך עודד להגיע אליהם, לכן צריך ששם יהיה. עיקר התקציבים שלנו הולכים למלונאות. אטרקציות יכולות לקום גם בכוחות עצמם, זה לא עלויות של הקמת בתי מלון, למעלה מ-12 אלף חדרים הוקמו בעקבות הסיוע הזה, שמשמש להקמה, להסבה – של מתקנים שימשו למשרדים או לתעשייה ורוצים להסב למלונאות ולהשבה – של מלונות שנסגרו".
שרת התיירות, אורית פרקש הכהן: "זהו צו שפקע בסוף דצמבר 2019 ומאז לא חודש, וביקשתי שנחדש אותו. השקעות בבתי מלון הן השקעות מאתגרות, בהן אנשים ויזמים יקבלו את הכסף רק לאחר כל ההשקעה והבנייה רבת השנים והבירוקרטיה, מכאן החשיבות. מדינת ישראל לפני תקופת הקורונה הייתה במצב של חוסר בהיצע של חדרי הארחה וחדרי מלון. שנת 2019 הייתה שנת שיא בכניסת תיירים למדינה, ואני צופה שעם הסכמי השלום ובכלל עם הרצון של אנשים להתאוורר לאחר הקורונה אנחנו צריכים לנצל את התקופה, הנושא רלוונטי לכלכלה כולה במדינת ישראל, מדובר על העסקה של עשרות אלפי אנשים. מדובר בצעד תשתיתי, שממפה אזורים במדינת ישראל, שכל יזם שרוצה לבנות שם אנחנו רוצים לעזור לו. בכוונה לא נכללים שם אזורים שהשוק עושה את שלו, כמו ת"א והרצליה. לעניין האטרקציות – אנחנו מקיימים דיונים אינטנסיביים בימים האלה עם משרד הבריאות, לעניין מסעדות ואטרקציות. הייתה הרבה שרירותיות ביחס אליהם בסגרים, אנחנו פועלים לסדר זאת"
רבי רז, התאחדות איגוד האטרקציות: "יש חוסר הבנה לנושא של האטרקציות, שנים שבחוק הזה לא השקיעו בהקמת אטרקציות. בשנה שעברה התקיימה ישיבה במשרד התיירות בנושא הזה. הובטח לנו שב-2021 האטרקציות יכנסו למשבצת הזו, מי שאומר שהאטרקציות לא משמעותיות לא מבין, כאשר השאלה הראשונה של מי שמחפש נופש היא מה יש לעשות שם. אני קוראת לשרה שפתחה לנו דלת בשבועיים האחרונים לקחת את הנושא ולטפל בו לצד בתי המלון. לא נניח לאפליה הזו להמשיך".
שרון מאיר, משרד התיירות: "שאנחנו מדברים על חוק עידוד אנחנו מדברים על תקצוב לפי חוק, שאנחנו מדברים על סיוע אנחנו יוצאים בנהלים אחרים לפי צורך. יש נוהל מקביל שעכשיו פורסם, של סיוע לכל העסקים התיירותיים בלי הבחנה, כולל אטרקציות, בהיקף של 300 מיליון ₪".
ח"כ ינון אזולאי שניהל את הדיון: "שאנחנו יוצאים לבתי מלון אנחנו מחפשים מה יש מסביב, כך גם שאדם יוצא לצימר הוא בודק מה יש לו מסביב, והאטרקציות נותנות לו את המענה, מכאן החשיבות לתת גם להם סיוע".
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=113038