עוזי בכרהמדינות נבדלות זו מזו בתגובתן למשבר הכלכלי בעידן הקורונה, אבל הן אחידות באיטיות מתן העזרה לחברות התעופה ולמלונאים
בדרך לחופשה. freepik
נציגי משרד האוצר אומרים בגלוי, כי המשרד נאבק עתה שהמשק יישאר פתוח ושהתעשייה תמשיך לתפקד. אבל, מכיוון שכרגע אין בכלל תיירות, לא פנים ולא חוץ, חברות התעופה והמלונאים אינם רלוונטיים כרגע. המשמעות היא, שהקשיים בתעשיית התעופה והתיירות יועמקו.
לממשלות אין דרכים נכונות, או לא נכונות להתמודד מול ההשפעות הכלכליות והפיננסיות שגורם משבר הקורונה. לכן, הן נוקטות בדרכי פשרות קצת איטיות, כדי לעזור לתעשיות הבסיסיות ולא לרוקן את קופתן במהירות. התעופה, המלונאות ואתרי הבילוי הם האחרונים בתור הארוך לקבלת עזרה ממשלתית. רואים זאת אצלנו כשהעזרה לאל על, ישראייר וארקיע מתמהמהת. כך גם העזרה למלונות. גם בחו"ל זה דומה, לופטהנזה, לדוגמא ממתינה לתוצאת המשא ומתן על מענק חילוץ ממשלתי בסכום של 9 מיליארד יורו, כאשר המו"מ בין הקנצלרית אנגלה מרקל לבין המנכ"ל קרסטן שפור נמשך ונמשך. עד כדי כך, שגורמים בלופטהנזה אומרים, כי חבילת ההצלה הממשלתית אינה האופציה היחידה עבורה ופשיטת רגל, עדיין נבדקת כאופציה. מזכיר מאוד את קריאות הגעוואלד של אל על ואת הרצון של ארקיע וישראייר להתמזג בתוכה.
כניסה למיתון
הגרדיאן הלונדוני טוען, כי 2020 תהיה שנת מיתון כלכלית. אנליסטים בעיתונים אחרים טוענים, שהמיתון יימשך לתוך 2021. מרבית המדינות עדיין נועלות בקפדנות את גבולותיהן. הנתונים הסטטיסטיים הכלכליים והפיננסיים בתהום, הכלכלה קפואה ואינה מניבה הכנסות. האבטלה מבעבעת מתוך המפעלים היצרניים, מהחקלאות, מהחנויות, מבתי הקפה, מהמסעדות ומתעשיית התעופה והאירוח. להרבה אנשים כמעט בלתי אפשרי היום לעבוד ולהרוויח, ובהתאם, לבזבז כסף בכמויות שהיו לפני פרוץ המשבר. גם לא בטוח שהמצב שהיה לפני יחזור במהירות לקדמותו.
שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר העריכה לא מכבר, כי משבר הקורונה יגרום ירידות ביצוא, בהשקעות ובצריכה הפרטית. להערכתה התוצר יתכווץ בשנת 2020 ב-5.4%, כאשר תיתכן פגיעה גדולה יותר בהתאם לתרחישים בריאותיים וכלכליים מחמירים יותר. תחזית הגירעון של האוצר היה שעד לשליש הראשון של חודש מאי נגיע לרמה של 11% גירעון מהתמ"ג, ואנחנו קרובים.
ייקח זמן עד שהעסקים הבסיסיים יתאוששו. חלק מהעובדים המפוטרים, או בחל"ת, יתקשו למצוא את אותה העבודה שמתאימה ומשתלמת להם. ההתאמה המחודשת הזו של שווקים, חברות ועובדים היא שגורמת לרוב למיתון ממושך וכואב. כדי להשאיר את העסקים צפים מעל פני המים, כמעט כל מדינה דחתה חלק מתשלומי המס, או את רובם. דרך יעילה ופשוטה לממשלה לתת אשראי. בנקים מרכזיים קנו אג"חים ממשלתיות כדי להוריד את הריבית והעניקו אשראי לבנקים כמעט ללא הגבלה ובעלות מועטה. בכך הם לקחו סיכון רב שהחזרים רבים לא יבוצעו, אם כי ההיסטוריה מלמדת, כי המטבע שהם מנפיקים עתה בקלות עשוי לאבד בחדות את ערכו.
באשר לתעופה ולתיירות הממשלות לא ממהרות עכשיו לעזור לחברות התעופה. כך גם הבנקים. מדוע? כי קיים חשש שהמענק, או ההלוואות ייספגו במהירות בתוך ההוצאות הרבות שלהן, עוד לפני שהן תחזורנה למוטב. בארה"ב, למשל, כספי עזרת הממשל ניתנים לעובדים ולא לחברות.
העלויות נמשכות
עלויות חברות התעופה הרבות לא נעלמות במשבר. הן חייבות להמשיך ללא הרף ולשלם את החובות בגין רכישת מטוסים, לשלם דמי חכירה די גבוהים, לשלם את ההוצאות הקבועות והעקיפות לטווח הקצר ולטווח הארוך. עוד לפני פרוץ המשבר החובות האלה חתכו בבשר החי של רווחיהם, שאותם הן השיגו בקושי. משבר הקורונה הגביל עוד יותר את כוחן של חברות התעופה לשרוד. רואים זאת עתה בקבוצות תעופה ענקיות וגם חברות הלואו קוסט.
סכנת שולי הרווח הנקי הצרים
סיבה נוספת שהממשלות והבנקים מתמהמהים במתן ערבויות, או מענקים לחברות התעופה היא, הפחד משולי הרווח הנקי הצרים מאוד . שולי הרווח הנקי מראים מה נשאר לחברה אחרי ההוצאות ומקבלים זאת בחלוקת הרווח הנקי בסכום המתקבל מהמכירות. המספר שמקבלים הוא אחוז הרווח הנקי המופק מכל דולר אחד של מכירות. אם למשל בחישוב מתקבל המספר 0.05 – הפירוש הוא ששולי הרווח הנקי הוא 5% – כלומר כל דולר של מכירות תורם כ-5 פני לרווח הנקי בעוד ש-95 פני הולך לכיסוי העלויות וההוצאות למיניהן.
הרווח השולי של השחקניות הבולטות ביותר בתעשיית התעופה, לפני המשבר יכול היה להגיע ל-5%, כאשר הממוצע בתעשייה למרוויחות היה לעתים קרובות 1.8% – 2.3% וגם הן היו מועדות ליפול מטה לא פעם. הכנסות חברות התעופה גבוהות, אבל בהפעלתן הן מוציאות כמעט את כל הכסף שנכנס לקופותיהן. מצבם של חברות התעופה הישראליות היה רע עוד לפני פרוץ המשבר.
קודם שהתעשייה תמשיך לתפקד
"אנחנו נאבקים שהמשק יישאר פתוח ושהתעשייה תמשיך לתפקד”, מסר ב-29 במרץ מנכ”ל משרד האוצר שי באב”ד בוועדה להתמודדות בנגיף הקורונה של הכנסת. לדבריו אז, "החל”ת אמור להגיע בשלושה החודשים הקרובים לסדר גודל של 14 עד 15 מיליארד שקל, עם מיליון אנשים בחל”ת".
בדיון נוסף בוועדה, ב-31 במרץ, שבו ביקשו משרד התיירות, חברות התעופה והמלונאים עזרה תקציבית אמרה רעיה עדני נציגת אגף תקציבים באוצר: “נעשתה חשיבה מעמיקה, יהיה מענק לעסקים בתיירות בגובה של 5 מיליארד שקלים , מכיוון שכרגע אין בכלל תיירות, לא פנים ולא חוץ, הרבה מהדברים שמוצגים פה (בקשות העזרה. ע.א) אינם רלוונטיים".
