התיקון לחוק הכניסה לישראל עבר לקריאה שניה ושלישית

שער הכניסה לנתב"ג. צילום עוזי בכר

ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ וליד טאהא אישרה לקריאה שניה ושלישית את התיקון לחוק הכניסה לישראל. הצעת החוק קובעת כי האחראי על כלי ההסעה העתיד להגיע לישראל או לצאת ממנה יעביר לרשות האוכלוסין וההגירה את הפרטים המופיעים במסמכי הנסיעה של הנוסעים ובכללם העובדים בו. במידה ובבדיקות המקדימות יימצא כי אדם אינו מורשה להיכנס לישראל או לצאת ממנה, קצין ביקורת הגבולות יהיה רשאי להעביר על כך הודעה לאחראי על כלי ההסעה ובהינתן ההודעה יהיה על האחראי להימנע מלהוביל את הנוסע לישראל או ממנה. מטרת הצעת החוק לייעל תהליכי ביקורת הגבולות ולקבל פרטים של הנוסעים עוד לפני הגעת כלי ההסעה.

בעקבות הערות חברי הכנסת ונציגי החברה האזרחית להצעת החוק נקבע כי הסמכות של קצין ביקורת הגבולות להורות למוביל שלא להעלות לטיסה נוסע שלדעת ביקורת הגבולות לא רשאי להגיע לישראל, תוגבל לגבי כניסתו לישראל של אזרח ישראלי או של תושב, כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין או של בעל רישיון לישיבת ביקור המאפשר לו לעבוד בישראל זמנית בשכר, שהוא בעל אשרת חוזר. בנוסף, הוגבל השימוש במידע ונקבע כי המידע ישמר ברשות האוכלוסין לתקופה שלא תעלה על 45 ימים ויימחק לאחר מכן מכל מקום בו נשמר. ההצעה קובעת כי ניתן לשמור מידע רק לגבי אדם מסוים אם המידע משמש לצורך חקירת עבירה, מניעתה או סיכולה ובלבד שהמידע חיוני לצורך ביצוע התפקיד.  רשות האוכלוסין התחייבה כי בעת קבלת הודעה על סירוב הכניסה יינתן למסורב המידע בדבר דרכי ההתקשרות עם בית הדין לעררים, לשם הגשת ערר בעניין.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: במישור הבין־לאומי התקבלו בשנים האחרונות כמה החלטות במועצת הביטחון של האו"ם ולפיהן על המדינות החברות באו"ם להקים מערכות נתונים API – מערכות המכילות את הנתונים המופיעים בדרכון או במסמך הנסיעה של הנוסע, לרבות שם הנוסע, אזרחות, סוג מסמך הנסיעה, מספרו ותוקפו, וכן נתונים לגבי חברת התעופה ומספר הטיסה שבה הוא מגיע. בהחלטות אלה אף נקראו המדינות החברות לדרוש מחברות התעופה הפועלות בשטחן להקדים ולספק נתוני API לרשויות הלאומיות המתאימות. לפי אתר האינטרנט של ארגון חברות התעופה הבין־לאומיות – IATA ,יותר מ־70 מדינות מחייבות את חברות התעופה להעביר אליהן נתוני API ועוד מדינות מתכננות להטיל חובה כזו.

נוסף על כך, מדינת ישראל מחויבת לסטנדרטים בין־ לאומיים שנקבעו באמנת התעופה הבין־לאומית (אמנת שיקגו), שעליה חתומה ישראל. בפרק השישי לאמנה נקבעו הסדרים ומנגנונים שמטרתם קביעת תקינה בין־לאומית אחידה שתכליתה הבטחת בטיחות, סדירות ויעילות התעופה האזרחית. במסגרת עדכון נספח 9 שנכנס לתוקף בפברואר 2018, מחויבת כל מדינה החתומה על האמנה, להקים מערכת מידע של פרטי הנוסעים, קרי נתוני API בתובלה האווירית בטיסות הנכנסות, היוצאות או העוברות במדינות השונות.

ממסמך שנכתב לבקשת יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ וליד טאהא, ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הדיון בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), עולה כי מתחילת שנת 2022 נרשמו 6,167 סירובי כניסה של זרים לישראל, 5,206 כניסות סורבו מהסיבה של מניעת הגירה בלתי חוקית ו-961 כניסות סורבו מהסיבה של שיקולי בטחון הציבור או שלום הציבור או הסדר הציבורי. מספר הסירובים הגדול ביותר היו של נכנסים בעלי אזרחויות של חמש המדינות הבאות: רוסיה, ברזיל, אוקראינה, מולדובה וירדן. בשנת 2019, השנה המלאה האחרונה טרם פרוץ מגפת הקורונה, נרשמו 23,247 סירובי כניסה של זרים לישראל, מתוכם 22,206 כניסות סורבו מהסיבה של מניעת הגירה בלתי חוקית והיתר (1,041) מהסיבה של בטחון הציבור. באותה שנה נכנסו לישראל בסך הכל 4,119,837 זרים.

בין ינואר 2017 ל-31 במאי 2022 היחס הגבוה ביותר בין מספר סירובי הכניסות לבין מספר הזרים שנכנסו היו בקרב בעלי אזרחות גיאורגית. באותה התקופה, רוב מוחלט של סירובי הכניסה לישראל היו מהסיבה של מניעת הגירה בלתי חוקית. יוצאי הדופן מהבחינה הזאת היו סירובי כניסות של זרים אזרחי בריטניה וצרפת שרובם היו בשל בטחון הציבור/הסדר הציבורי.  גם בקרב מסורבי הכניסה שהם אזרחי ארצות הברית וגרמניה סיבה זו מהווה מעל שליש מהמקרים. במסמך מצוין כי יש להניח כי בשנים 2020 ו-2021 הסיבה המרכזית לסירובי הכניסה הגבוהים בשל בטחון הציבור/הסדר הציבורי היו בגלל הגבלות הקורונה הנכללות תחת קטגורית סירוב זו.