הדרכים לשיקום ענף התיירות: דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה

ישיבת הוועדה לביקורת המדינה. צילום עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה היום (ד' 5.8), לדון בפעולות הממשלה לשיקום ענף התיירות בעידן הקורונה, שכניסת התיירים לישראל נעצרה זה חמישה חודשים. בפתח הדיון הובא דו"ח מבקר המדינה 66ג – משרד התיירות – הזמנת אורחים מחו"ל והטיפול בהם מ- 2016

לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "ענף התיירות הוא ענף שמכניס מיליארדי שקלים השנה, שנמצא במשבר עמוק בישראל ובעולם כולו. אבל הנסיבות האובייקטיביות אינן מצדיקות קיבעון מחשבתי וצרות עין, המונעים מהלכים שיכולים להציל מקומות עבודה ולהניע את הכלכלה. משרד הבריאות חייב להתחיל לחשוב, ביחס לתיירות כמו בענפים אחרים, איך יוצרים תנאים שבהם כמה שיותר אנשים ועסקים יוכלו לעבוד, ולא להסתפק ב'לא' כוללני. טענת נציגי האוצר, לפיה הם אינם מוכנים להעביר תקציב של מיליוני שקלים בודדים לקמפיין לקידום התיירות כי אין בו טעם, היא עוד דוגמה לדרך שבה האוצר מבקש לשלוט לא רק בכספים אלא במדיניות של משרדי הממשלה האחרים.

"ככה זה לא יכול להתנהל. הקורונה והשלכותיה יהיו אתנו חודשים רבים, אולי שנים. אם לא ישתנה הדיסקט אצל פקידים מסוימים, אם הממשלה תמשיך לא לשלוט ולא לנהל מתוך תיאום והבנה של עומק המשבר, יהיו לכך השלכות קשות על מאות אלפי בני אדם ועל המשק הישראלי בכלל. התיירות היא רק דוגמה אחת, קשה במיוחד, לדרך האומללה שבה נתניהו וממשלתו מתמודדים עם משבר".

מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, האשים בדיון את משרד האוצר, שנמנע מלתת תקציבים עבור משרד התיירות עבור קמפיינים לעידוד התיירות בישראל, ושימור מצב התיירות מול העולם. לדבריו: "ענף התיירות בבעיה הכי גדולה, כיוון שכולו מושבת. אנחנו מאוד מוטרדים בכל הקשור לתשתיות התיירות, כיוון שהיא זו שמביאה מיליוני תיירים לישראל בשנה וממלאת את המטוסים, המלונות ונותנת תעסוקה לרבבות. אנו מאוד מוטרדים ממה שיהיה אחרי החגים. אם לא תהיה חשיבה וקבלת החלטות להחזרת תיירות עסקית וכללית, אילת תחזור להיות עיר של ביטוח לאומי. סוגיית התקציב כואבת כיוון שהיא קושרת למשרד התיירות את הידיים וצריך גמישות טיפולית. כל בר דעת מבין שחייבים להישאר על המדף.

"בנושא השיווק, אנו פועלים בממוקד ומדובר בסכום נמוך של פחות מ-10 מיליון ₪ והייתה התעלמות מוחלטת וחוסר הבנה של משרד האוצר. מדינות עושות קמפיינים ורק פה לא. התעשייה התעשתה בארץ לבד ומכוונת לתיירות פנים. כולם מנסים להפיק את המקסימום מהמשבר, אבל רק באוצר יש ניתוק ואטימות שאנו עוד נשלם על זה מחיר כבד. מה שהם עושים זה חנק והריסת התשתיות. יש דרך בוועדות חריגים למצוא תקציב. אנחנו צריכים תקציב מינימלי כדי לשמר מצב בעבודת שיווק נכונה בדיגטל. הגישה מאגף תקציבים היא כזו, שתפוסות במלונות בירושלים, תל אביב וטבריה, הם זניחות. ביקשנו סה"כ קמפיין קטן, וזה כעת האתגר הגדול לתת גם לתיירות פנים, כי זה מציל משפחות ועסקים".

לדבריו של הלוי, הגיבה רעיה אדני, רכזת תיירות מאגף התקציבים באוצר: "לא הייתה אף בקשה שלא אושרה. אין טעם לבצע פעילויות שיווקיות, כי הן אמורות להניע לפעולה ולגרום לתייר להזין חופשה בישראל, ומכיוון שהשמיים סגורים אין כל טעם לזה עכשיו. משרד התיירות מטרתו להביא תיירות מבחוץ, וזה לא תפקידו של משרד התיירות להקים קמפיינים של תיירות פנים. כל שנה יוצאים מישראל 4 מיליון אזרחים לחו"ל, והשנה הם לא יכולים לצאת, ולכן אין שום צורך בקמפיין, כאשר אזרחים מחפשים מקומות ללון בהם. התפוסות באילת גבוהות מהקיץ שעבר והכל יקר ורק מחפשים איפה ללון. אין חדר לרפואה לא באמצע שבוע ולא בסוף שבוע".

ח"כ קרן ברק, העומדת גם בראש שדולת התיירות בכנסת, אמרה בדיון: "דווקא בימים אלו אנחנו יכולים לקבל תיירים לארץ – גם אם לא יקבלו אותנו במדינות אחרות. זה לא תלוי אחד יבשני, זה כן תלוי בתקציב. חייבים לשווק את התיירות במדינה ולשם כך נדרש תקציב. כמדינה ידענו להתהדר בשיא של כניסת תיירים לארץ לפני שנה, זה לא קרה סתם, זה קרה בעקבות קמפיינים ממומנים וממוקדים לקהלים בחו"ל, וגם בימי קורונה יש לנו מה להציע לתיירים ממדינות ירוקות. צריך רק לעטוף את זה נכון ולשווק ולזה נדרש תקציב".

ד"ר אשר שלמון, משרד הבריאות: "הכוונה היא לאשר חזרה מדורגת של תיירים ממדינות ירוקות. כמעט כל מדינה באיחוד האירופי פועלת בשיטה המדורגת ומונעת כניסת אזרחים ממדינות אדומות. מדינת ישראל לא שומרת בדיקות רק לאזרחים שלה. גם אם ההחלטה תהיה לתת רישיון למעבדה בנתב"ג – בדיקות אינן מחליפות חובות בידוד של אנשים ממדינות אדומות, בדיקה בודדת מלמדת על מצב העומס הנגיפי במצב נתון. משרד הבריאות מנהל את הסיכונים בצורה מאוד מעמיקה. לומר שבדיקת PCR שוללת ברמה גבוהה את המחלה ממדינה בעלת תחלואה גבוהה, היא לא נכונה. בגל הראשון 70 אחוז מההדבקות הגיעו ממקומות מאוד מוגדרים. האמירה הבסיסית היא להתחיל ולפתוח את המדינות הירוקות. ישראלים שיכנסו ממדינות ירוקות, יהיו פתורים מחובת בידוד. כשנחזור למספרי תחלואה המאפשרים הסכמים בילטרליים, אז יהיה אפשר לדבר על הרחבת המתווה. כרגע זה נותר שב- 16 לאוגוסט, יפסקו חובת הבידוד לבאים ממדינות ירוקות. עקב הגל השני, מדינות רבות שהגענו איתם להסכם הדדי של תיירים, נאלצו לבטל אתנו את ההסכמים".

מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת, יוסי פתאל: "מדינת ישראל כרגע מגרשת תיירים ומסתגרת בתוך עצמה, ובכך אנו דומים לצפון קוריאה. המדינות משקפות את המדיניות ולא את הפוטנציאל. הסכמנו להתחייב בפני האוצר – אם יתנו לעבוד, אנו נחזיר 25 אחוז מהתנועה של שנת 2019. בנושא של ניהול סיכונים, הצענו מתווים שונים כגון מתווה ל- 3 בדיקות, גם 72 שעות לפני ההגעה וגם עם ההגעה לנתב"ג. כך שניתן להכניס אדם ממדינה אדומה באמצעות בדיקות וניהול סיכונים".

מנכ"ל חברת ישראייר, אורי סירקיס: "100 אלף איש טסו בנתב"ג עם ישראייר, גם טיסות פנים ארציות וגם בינלאומיות מתחילת המשבר. כל הטיסות לאילת מלאות והגענו לימים של 7 טיסות ביום. אנחנו בקשר יום יומי עם משרד הבריאות, הבאנו 1000 עולים חדשים מתחילת המשבר ורק 2 מהם אומתו כנשאי קורונה. כשמסתכלים על הנתונים, מדובר בנתוני תחלואה מאוד נמוכים. בסוף השבוע האחרון טסו 3500 אנשים לאילת ויש חולי קורונה באילת אבל ניתן לחיות עם זה. ניתן היה להביא הרבה תיירים, אם היו נוקטים בשיטה אחרת. יש בקשות ל- 270 קבוצות שרוצות להגיע לישראל, ברובן אוונגליסטים שגם בצוק איתן הם הגיעו כי הם רוצים לבוא ולתמוך בישראל. הקבוצות הן הלחם והחמאה של הערים בצפון המשוואות לתיירות".

ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי: "מאמצע יוני, העיר אילת קולטת מעל 70 אלף מתושבי ישראל מידי שבוע לתוכה. נתוני התחלואה של תושבי העיר אילת הם פחות מ-100 חולי קורונה. הבקשות שאנו משגרים לגמזו ומשרד הבריאות, לאפשר לשלוט במצב: יותר חקר אפידימיולוגי יותר בדיקות קורונה ביוספטל. אנחנו דורשים שיהיה מעקב אחרי חולים מאומתים, שבחוסר אחריות מגיעים לעיר אילת. הקמנו לבד משל"ט קורונה ששולט בכל המצב. גייסנו 25 חברה צעירים לסיירות ירוקות, שמנהלים את כל השמירה על הכללים. אנו עושים הכל כדי לתת מענה בתחום. עלינו להסתכל כבר עכשיו קדימה: יעבור גל של חודש אוגוסט, נגיע לתקופה של כנסים, וכבר היום צריך להיכנס לתכנן איך ממשיכים לקיים כנסים תחת מגבלות, כדי לא לחנוק את המפעל שאנו זוכים בכל שנה ליהנות בו מדצמבר והלאה".