האם תותר כניסת זרים בעלי זיקה לישראל במגבלות הקורונה

ועדת החוקה קיימה דיון מיוחד במצוקת הכניסה לארץ של זרים בעלי זיקה לישראל, בעקבות מגבלות הקורונה. יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה): "הודענו על קיום הדיון לגבי מגבלות הכניסה לישראל עוד לפני פרוץ הנגיף החדש, והצורך בדיון הזה הפך דחוף ומהותי יותר. הוא לא עוסק רק בווריאנט החדש אלא במדיניות משרד הפנים והחוץ בכל הנוגע לכניסת זרים לישראל. לטעמי, בכל הגבלת כניסה של אדם לישראל בהקשר הקורונה, ההסדר המושל הוא ההסדר שקבוע בחוק הקורונה ולא בחוק הכניסה לישראל. במסגרת תיקון החוק אתייחס לנושא הזה. הפרשנות של משרדי הפנים והמשפטים יוצאת מנקודת מוצא פרשנית שהמחוקק השחית מילותיו לריק. בחוק הקורונה טרח המחוקק לקבוע את הפרוצדורה של ועדת החריגים ולוחות הזמנים. המחוקק בחר שלא לעשות הבחנה בין אזרח או לא אזרח, ראוי היה שאם מסתמכים על חוק הכניסה לישראל, לכל הפחות ההסדרים הפרוצדוראליים שנקבעו בחוק הקורונה צריכים להקרין על איך הדברים נעשים בהקשר הזה. כרגע יש לפתור בעיות".

ח"כ גלעד קריב הוסיף ואמר: "אזרח ישראלי חי בחו"ל והוא עדיין אזרח ישראלי, אך בן זוגו שפגש בחו"ל עדיין לא אזרח. תנאי לתהליך המדורג הוא שאדם נמצא כאן. האדם, הורה לקטינים ישראלים ונשוי לאזרחית זרה, חיים בניו-יורק, מה המדיניות לגבי אותה בת זוג בשגרה? יש מאות אלפי אנשים החיים פה ואינם אזרחים והמדינה מאפשרת להם תו ירוק עם בדיקה. אנחנו בקורונה עוד מעט שנתיים ובישראל רוב הזמן השמיים פתוחים ולצערי יש בה 2.5 מיליון אזרחים לא מחוסנים, והיא לשמחתי הקדימה את רוב מדינות העולם בהגדרות מי מחוסן ומי לא. ברוב המדינות אי אפשר להגיע עדיין לחיסון הבוסטר, אז השאלה היא לגבי הקבוצה שיש לה זיקה ישראלית מוכחת, לא נכון לומר שאותם כללים שחלים על בן זוגו הישראלי יחולו עליו? ישראלי עם ילדיו נמצא פה 3 חודשים ובן זוגו שמוכן לקחת את כל המחויבויות לא יוכל להיכנס?".

ח"כ נירה שפק (יש עתיד): "כמי שעברה אתמול את התהליך של הכניסה לישראל, התהליך עבר מהר מבחינת זמנים, אך יצאתי מוטרדת כי הגעתי מצרפת ולא יצאתי מהשדה עם שום נייר הנחיות. אף אחד לא שאל לאן אני הולכת ועכשיו קיבלתי סמס ממשטרת ישראל להסכמה לאיכון. היהודים בתפוצות מפוצלים ממשפחותיהם, שחלקן הגיעו לכאן. בקהילות בצרפת שמעתי פגיעות נוראית שמצד אחד אומרים להם שישראל היא הבית היהודי ומצד שני התהליך והוועדות נתקעות ולא נותנים להם לעלות. הם מרגישים יהודים סוג ב. מבחינתי מדינת ישראל היא המקום הבטוח ליהודי באשר הוא והוא לא חייב להגיע רק לחתונה או הלוויה". עוד אמרה: היועצים הפרלמנטריים שלנו מטפלים במלא פניות שלא נענות. מאתמול אני מטפלת בפניה של בר מצווה ואין תשובה. יש לקבוע מסלול מיוחד ליהדות התפוצות, לייצר אפליקציה ומישהו שמטפל אך ורק בנושא הזה".

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "קהילה אחרי קהילה כולם חשים שקיבלו סטירת לחי מישראל. יש לתת לתחושה הזו מענה ואני מקווה שהוא יינתן בתיקון חוק הקורונה. ציוויו של חוק הלאום שישראל תהיה פתוחה לעליה, זה לא רק כלפי מי שכבר ביצע עליה. הנגשת המידע קשה מאוד ונוכחות של אדם דובר השפה במלוניות זה דבר מתחייב".

ח"כ רון כץ (יש עתיד): "סגירת השמים בהינף יד בהחלטה לילית היא דבר שיש לדון בו. הגזירות שאנחנו מטילים על אחינו בגולה הן בעייתיות ברמת הקהילה והתפיסה של חייהם איתנו. סגירת השמים ליהודי שיש לו זיקה לישראל צריכה להיות צעד אחרון ואני מציע שאף לא יהיה כזה. המיילים שלנו מתפוצצים מאלפי פניות של אחינו היהודים שלא יכולים להגיע לישראל לראשונה בהיסטוריה. יש לכך השלכות לקשר שלנו איתם. אנחנו לא יכולים שלא לעשות את האיזון בין אחינו היהודים לבין חוסנה של מדינת ישראל. יש לתת להם תמיד את הידיעה שהכניסה לישראל תהיה אפשרית גם אם הדרך ארוכה".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "עם קצת גמישות היה צריך לטפל במקרים כמו הורים שלא יכלו להשתתף בחתונת בנם היחיד, כך גם לגבי הפרדות בין בני זוג או בין הורים לילדיהם. לא אשכח אישה שדפקה על דלתי רגע לפני כניסת השבת עם תינוק בן חודשיים, שלא יכלה לטוס לאנגליה ללא פספורט לילדה, יש דוגמאות רבות של אנשים שגרים פה ולא יכלו לטוס וכאן נדרשת הגמישות. חלק מהמשפחות חלוקות בגלל עידוד עליה. יש להסדיר את מצבו של אדם שהחל עליה, ועדיין אין לו סטטוס עולה. אתמול לא עלו עשרות סטודנטית בעלות A/2 כי החברות לא קיבלו את ההוראה. יש כאדר שלם כזה של סטודנטים שקיבלו גייט-פאס זמני. יש הבדל בין תיירים לכאלו שבמעמד תיירים ויש להם זיקה לישראל. כשאומרים רק קרבה ראשונה וסב וסבתא לא יכולים להגיע לחתונת נכדם זה אכזרי. צריך להתגמש בקריטריונים".

מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, תומר מוסקוביץ הגיב לדבריהם: "בהנחיית רה"מ, בכל מצב חירום שלא יהיה, עולים לא נעצרים, כולל עליה מדרא"פ. מי שיש לו תעודת עולה נכנס כמו ישראלי. בתקופת בין הגלים שנמשכה 3 שבועות עד סופ"ש האחרון, המצב היה מאוד פשוט. כל אחד יכול היה להיכנס אם הוא מחוסן. סטודנטים שלא התאזרחו גם אם הם שוהים פה שנים, קבעו לעצמם שאינם רואים בארץ את מקום הקבע, ומבחינתי הם כמו זרים".

בהתייחסו לדברי היו"ר ח"כ קריב, אמר המנכ"ל מוסקוביץ כי "בת הזוג הלא ישראלית, הנשואה לאזרח ישראלי השוהה בארץ עם ילדיהם, תוכל להיכנס לישראל אם היא מחוסנת. בואו נזכור שהקורונה והחיסונים לא נועדו לעשיית כסף, המדיניות היא שמי שנמצא בארץ ללא חיסון מסכן בני אדם. ברוב מדינות המערב אפשר להתחסן ואני לא בעד לסכן את אזרחי ישראל ע"י מי שהחליט לא להתחסן. אזרחים אני לא יכול להכריח להתחסן. מי שמנוע להתחסן רפואית זה שיקול אחר ממי שבחר שלא להתחסן וזה שיקול שלו. אף אחד לא מכריח את הישראלי לשהות פה 3 חודשים. יכול היה להישאר עם משפחתו.  אנחנו מקווים שהמצב הנוכחי יהיה לתקופה קצרה וחייבים להיות יותר קשוחים. הרעיון המסדר לא מחלק בין זרים ללא זרים או בין יהודים לבין לא יהודים. הוא מחלק בין מי שאמור לשהות בישראל לתקופה ארוכה לבין מי שלא. מי שנמצא לתקופות ארוכות, ישראלים, א' 5, איחוד משפחות, סטודנטים או עובדים זרים ועוד- דינו כדין ישראלי בתנאי שהוא מחוסן ונכנס לשלושה ימי בידוד. מי שבא לתקופה קצרה כדוגמת אירוע, לא נכנס, למעט חריגים- לוויה, בר מצווה, חתונה, כל אלו בקרבה ראשונה. אם המצב יימשך המלצתי לשרה תהיה להחזיר למצב הקודם.

עו"ד עירית וייסבלום, יועמ"שית רשות האוכלוסין וההגירה: "תושב ארעי בעל א/5 לא צריך לעבור פרוצדורה אלא לשלוח טופס מקוון. הבדיקה מאוד פשוטה אם הוא עדיין בהליך מדורג ונמצא בקשר עם בן הזוג. התהליך הוא עד 7 ימים. היו שלבים עוד לפני החיסונים שנתנו לבני זוג להיכנס, בהתאם לתנאי האקורדיון. בתקופת הקורונה עם כל הצער אי אפשר לאפשר דלת מסתובבת".

ח"כ בני בגין (תקווה חדשה) העיר לדבריה: "למה החלטה כזו מוטלת על ראש מינהל האוכלוסין? על הקבינט להיות זה שקובע מדיניות".

ח"כ דב ליפמן: "בשנה וחצי האחרונות אנשים תקועים בכל העולם. כל בעלי הוויזות של א/5 מקבלים סירוב. אני מופנה ממשרד למשרד. מחשב משרד הבריאות תקול ומשגר סירוב אוטומטי. חייבים לתקנו כי מדובר בחיי אדם. לאורך כל התקופה כשאני פונה לשרת הפנים היא מפנה למשרד הבריאות שמפנה לרשות האוכלוסין ואין גורם אחד, שרים שיושבים ומחליטים. אמרתם שלא רוצים לתת לאנשים להגיע לאירוע כי אין די זמן לבידוד, אך כולם מוכנים להקדים ולעשות בידוד. אמרתם שאם יש בעיה בריאותית שלא יכולים להתחסן, שיפנו לוועדת החריגים. יש אלפים כאלו בעולם שמנסים דרך הקונסוליות ומסורבים. יש אלפים בעולם שהם מחלימים במסגרת החצי שנה ואסור להם בארה"ב לקבל בוסטר. אין להם דרך להגיע לחתונת בנם ומדברים עליהם כאילו אינם רוצים להתחסן. איך יודעים לאן לפנות כשאין משהו שמסביר את זה באנגלית? כרגע באתר נמצא קרובי משפחה דרגה ראשונה לחתונות בר/בת מצוות עד 6.12 ומה עם נשים בהיריון שצריכות את הוריהם בלידות? אין דבר יותר הומניטרי מכך. חיילים בודדים היו שם והם צריכים את בני משפחותיהם. גידלתי את הנכד שלי להיות ציוני ולהתגייס ואני לא יכול להגיע לחתונתו? מי החליט את זה?".

עו"ד ליאור ברס, מנהלת קהילת זוגות מעורבים בפייסבוק: "אני מוצפת בפניות של אנשים שיצאו לבקר את משפחתם בחו"ל ותקועים במדינות שהפכו אדומות ולא נותנים להם לחזור לארץ, שגרים בישראל שנים, משלמים מיסים וביטוח לאומי, שישראל היא ביתם. לפני ה-1.11, מדינת ישראל הייתה סגורה לתיירים וגם לא/5 או ב/1 (אשרת תייר עם רישיון עבודה), שהיו תקועים במדינות אדומות. אישה נשואה לאזרח ישראלי בעלת א/5, הייתה תקועה בברזיל 5 חודשים ורשמה הודעות קשות על תחושותיה, עד חודש נובמבר. היא חזרה לישראל וכעת לא מחדשים לה ויזה כי שהתה יותר מדי בחו"ל. זה אבסורד. בכל רגע נתון מדינות בכל העולם יכולות להפוך אדומות, למה אחרי שנתיים בקורונה, אדם שחי בארץ מ-2014, ואין לו שום קשר לשום מדינה חוץ מישראל לא יכול לדעת שלא משנה מה, ישראל תיתן לו לחזור הביתה? אלו לא זרים. לגבי ההנחיות שמועברות לרש"ת, יש הודעות נוטאם, שאין קורלציה בין מה שכתוב בהן לבין מה שנקבע ע"י רשות האוכלוסין. אנשים עושים צ'ק אין בחו"ל ולא מורשים לעלות לטיסה אפילו עם הקלטה בידיהם של רשות האוכלוסין שמתירה".

בקי כספי מנכ"לית הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה: "חודשים ארוכים קיבלו בקהילות את איסורי הטיסות לארץ וסופסוף נפתחו הדלתות. הם מוכנים להתייצב לכל קריטריון מבחינת התנאים להיכנס למדינה היחידה שהיא מדינת היהודים. ברור שזה דבר לא פשוט אך יש להגן לא רק על האזרחים אלא גם על הקהילה היהודית כי היא העורף ההכרחי לקיום המדינה. עם כל הכאב של הבודדים, יש להתחיל אולי עם קבוצות מאורגנות. יש מנגנון בסוכנות היהודית שעוזר לדעת מי הרשאים להיכנס כעולים".

ד"ר אשי שלמון, מנהל המחלקה ליחסים בינ"ל במשרד הבריאות: "עברנו 3 פאזות- לפני ה-1.11- כשלא הייתה אפשרות לזר להיכנס ללא אישור מיוחד. מה-1.11 ישראל פתוחה לכל זר וכעת אסקלציה לזמן מוגבל של 14 יום. אנחנו מצפים שזרים המגיעים לישראל, לא מתאזרחים, בני משפחה או א/5, יהיו מחוסנים. בדיקות אינן אופציה לזרים, אנחנו לא יכולים לעשות במבנה החוקתי שלנו את חובת החיסון ואנחנו לא רוצים להרחיב את התופעה שלא מחוסנים מסתובבים פה. האכיפה על אזרחים זרים היא אפסית. לגבי מחלימים- האמירה של האמריקאים והאירופאים מאוד ברורה שעליהם להתחסן שוב. האמריקאים לא מכירים כלל בהחלמה".

ח"כ רוטמן: "אם 90% מהבקשות הם קרובי משפחה, תכניס אותם אוטומטית שלא יצטרכו את ועדת החריגים".

ד"ר שלמון: "אחוז האנשים מתוך הלא מתחסנים שלא יכולים להתחסן רפואית הוא קטן מאוד ואנחנו מתייחסים אחרת למחוסן או לא מחוסן. אין דרך לסב להשתתף בחתונת נכדו אם לא ערך בידוד כפי שצריך. לא ניתן לאפשר למי שאינם אזרחים ישראלים להיכנס ממדינות אדומות שאינן בקריטריונים הללו. מי שמרכז חייו בישראל באופן מובהק וצריך לחזור לפה אנחנו הולכים לקראתו. בשבועיים הקרובים אנחנו יותר זהירים".

היו"ר ח"כ קריב הגיב לדבריו: "לגבי תיירים כן עושים שיקולים בקבינט הקורונה ולעומת זאת מי שפותח וסוגר את האקורדיון לגבי אלו שיש להם זיקה לישראל אינו הקבינט. יש הבחנה מאוד ברורה בין זרים שיש להם זיקה משפחתית לישראל, לבין מי שיש לו מעמד בישראל גם אם לא מעמד קבע או תושבות. אמנם היחס משתנה בהתאם למצב האפידמיולוגי אך חייבת להיות הבחנה בין 3 הקבוצות. כרגע, מי שמחזיק באשרת א/5 ונמצא בדרא"פ, בן זוגו הישראלי יוכל להיכנס למלונית. האם לשיטתכם, אדם כזה שיכול להצביע בבחירות מוניציפליות ומשלם מיסים, צריך להישאר תקוע בדרא"פ או להיכנס לארץ למלונית? זרים שמרכז חייהם לא בישראל, יש להם קשר מדרגה ראשונה עם אזרח ישראלי והקומה הבאה היא של אנשים עם מעמד גם אם הוא זמני. לשיטתך, במצב בו אין וריאנט מיוחד יש לאפשר לקבוצה זו להיכנס לישראל כמו אזרחים?".

ד"ר שלמון: "מי שנמצא במעמד מוסדר, בדיוק כמי שמרכז חייב בישראל, המדיניות שלנו היא לאפשר לו להיכנס. לגבי אוכלוסיות אחרות, לא נאפשר כרגע גם לא לחתונה של נכד. אנחנו מנסים להגן על הגבולות ואם נטעה המחיר יהיה כבד מדי".

המנכ"ל מוסקוביץ: "הסמכות היא שלנו אך השיקול הוא בריאותי. מה שמשרד הבריאות ירשה, לא נחמיר יותר ממנו. נקיים ישיבה נוספת גם בהתייחסות לסולם שהיו"ר קבע. לבחירות של אנשים יש מחיר. מי שבחר להיות סטודנט בלי לקשור ב-100% את חייו לישראל צריך לקחת בחשבון שיהיה שונה ממי שכן".

היו"ר ח"כ קריב סיכם את הדיון: "המחלוקת לגבי מקור הסמכות אינה משום ענייני כבוד, אלא שנוצר מצב שיש רק תחום אחד מכל זירות ההתמודדות עם הקורונה שבו הדברים לא מוסדרים בתקנות או קבינט הקורונה וזה תחום הכניסה לישראל ולא ברור שלזה התכוון המחוקק. הדבר המרכזי בדיון הוא הבנה שהתחדדה שמבחינת משרד הבריאות, כאשר מרכז חייו של אדם הוא בישראל והוא נקלע לסיטואציה מחוץ לגבולות ישראל, בוודאי בני זוג אך גם דוגמאות אחרות, ללא שום קשר לשאלת החיסון או הימצאו במדינה אדומה, עיקרון המפתח הוא שלאזרח ישראלי מותר לחזור לארץ, ואנשים שמרכז חייהם במדינת ישראל צריכים לזכות לאותו יחס. זו עמדת משרד הבריאות. אבקש לאמץ את העמדה הזו. הסמכות היא בידי השרה".

עוד אמר: "ביחס למעגל החיים של אזרחים, אירועי שמחה וצער, אבקש את עמדתכם האם ניתן להרחיב את המעגל המשפחתי לאחר תקופת הווריאנט, של אנשים שיהיה מותר להם להגיע לאירועים משפחתיים. כרגע התיחום מאוד מצומצם ואינו כולל סב וסבתא. מצב בו אזרחית ישראלית נמצאת בהיריון לא מופיע כיום בחריגים. אבקש שתתייחסו לאירוע של לידה, כאירוע חיים המאפשר כניסה, כך שככל שבעלי אשרות נדרשים לפרוצדורה של הגשת בקשה, שלא יידרשו לכך. רשות האוכלוסין לא צריכה לבדוק את מעמדו של א/5 בשל הקורונה. כל עוד יש לו א/5 עליו לחזור כמו כל אזרח ישראלי. אסור שיהיה אדם עם מעמד שאינו תייר והוא מוכנס למשפך ענק של זרים. דינו לא כדין תייר ויש להבחין בבקשות. מי שיש לו מעמד בישראל עליו לקבל תשובה תוך 48 שעות לעומת מי שבזיקה יותר רחוקה שייקח 7 ימים.

לכניסת זרים יש השלכה דרמטית על מצבת הזכויות האחרת של אזרחים ישראלים, כמו הזכות לחיי משפחה תקינים. אני מקווה ומבקש שתיסגר ההבנה לגבי אנשים שיש להם מעמד כדין בישראל לגבי כל הסיטואציות".

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=121083