מערכת האתרההפסד נגרם מהשפעתה הישירה של מגיפת הקורונה על תעשיית התיירות ועל המגזרים הנלווים לה בשנים 2020-2021 , על פי דו"ח של ועידת האו"ם לסחר ופיתוח
תיירים בלונדון. צילום Depositphotos
ההתרסקות בתיירות הבינלאומית בעקבות משבר הקורונה עלולה לגרום לאובדן של למעלה מ-4 מיליארד דולר לתוצר הגולמי העולמי (GDP) לשנים 2021 – 2020 על פי דו"ח של ועידת האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD). ההפסד המשוער נגרם מהשפעתה הישירה של מגיפת הקורונה על התיירות ועל המגזרים הנלווים לה.
הדו"ח, שהוצג בשיתוף פעולה עם ארגון התיירות העולמי של האו"ם (UNWTO), מציין כי התיירות הבינלאומית והסקטורים הנלווים לה סבלו מהפסד משוער של 2.4 מיליארד דולר בשנת 2020 עקב השפעות ישירות ועקיפות של ירידה תלולה בכניסות התיירים הבינלאומיות. הפסד דומה עלול להתרחש השנה, מזהיר הדו"ח, ומציין כי התאוששות מגזר התיירות תלויה במידה רבה בחיסוני הקורונה ברחבי העולם.
"העולם זקוק למאמץ חיסוני עולמי שיגן על העובדים, ימתן את ההשפעות החברתיות השליליות ויקבל החלטות אסטרטגיות בנוגע לתיירות, תוך התחשבות בשינויים מבניים אפשריים", אמרה מזכ"לית UNCTAD, איזבל דוראנט. בשל אפשרויות החיסון במדינות עשירות, ההפסדים הצטמצמו ברוב המדינות המפותחות, אך החמירו במדינות המתפתחות.
שיעורי החיסונים אינם אחידים בין מדינות, ונמצאים מתחת לאחוז אחד באוכלוסייה במדינות מסוימות, ומעל 60% במדינות אחרות. תחום התיירות צפוי להתאושש מהר יותר במדינות עם שיעורי חיסון גבוהים, כמו ישראל, צרפת, גרמניה, שוויץ, בריטניה וארצות הברית. אולם המומחים לא מצפים לחזור לרמות הגעת תיירים בינלאומיות לפני עידן הקורונה עד 2023 ואילך, על פי UNWTO. החסמים העיקריים הם הגבלות נסיעה, בלימה איטית של הנגיף, אמון מטיילים נמוך וסביבה כלכלית ירודה.
מזכ"ל ארגון התיירות העולמי, זורב פולוליקשווילי (Zurab Pololikashvili), אמר: "תיירות היא חבל הצלה למיליונים, וקידום החיסון להגנה על קהילות ותמיכה בהפעלה בטוחה של התיירות הוא קריטי להתאוששות מקומות העבודה ולייצור משאבים נחוצים במיוחד במדינות מתפתחות, רבות מהם מאוד תלויות בתיירות בינלאומית. "
ברבעון השני של השנה צפויה התאוששות בתיירות הבינלאומית, אך דו"ח UNCTAD עדיין מציג הפסד של בין 1.7 ל -2.4 מיליארד דולר בשנת 2021, בהשוואה לרמות של 2019. התוצאות מבוססות על סימולציות שלוקחות בחשבון את ההשפעות של צמצום תיירות בינלאומית בלבד, ולא על מדיניות כמו תוכניות גירוי כלכליות שעשויות לרכך את השפעת המגיפה על התעשייה.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=117419
