עוזי בכרלחלק מהמלונות שהיו מדורגים, פג תוקף הדירוג בתום 3 שנים. כמה מלונות בהליך דירוג?
שף תומר טל ממסעדת ג'ורג' אנד ג'ון במלון דריסקו הוכתר כהבטחת השנה. צילום אסף פינצ'וק
בסוף השבוע שעבר זכו נציגי מלון דריסקו שבמושבה הגרמנית ביפו בתעודה המעידה על דירוגו: חמישה כוכבים סופיריור, שהוענקה לו על ידי מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי.
מדובר במהלך שמתנהל בעצלתיים זה חמש שנים, עלה למדינה מיליוני שקלים ולא ממש מתרומם.
לפי נתוני משרד התיירות, כיום מדורגים 65 בתי מלון, שלחלקם פג תוקף הדירוג בתום שלוש שנים. מספר בתי מלון הגישו בקשה לחידוש הדירוג. עוד נמסר כי 14 בתי מלון מצויים בהליך הדירוג בזמן הקרוב.
אלא שלפי נתוני הלשכה המרכזית לססטיסטיקה (למ"ס), במחצית הראשונה של 2019 מנו מלונות התיירות בישראל 427 בתי מלון (413 בתקופה המקבילה אשתקד) עם 55 אלף חדרי אירוח. כלומר, פרויקט דירוג המלונות די מאכזב.
הסטוריה של 20 שנה
דירוג המלונות בישראל, שהיה דירוג ממשלתי, הופסק בשנת 1992 ומאז השתמשו המלונות וסוכני הנסיעות, במקרה הטוב, בטרמינולוגיה של “ברמת חמישה כוכבים” או פשוט העניקו למלונות כוכבים כאוות נפשם.
באוגוסט 2012, עשרים שנה אחר כך, אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת תקנות לדירוג המלונות בארץ. השיטה שנבחרה היא Hotelstars של התאחדות המלונות האירופית, הבוחנת 270 אמות מידה פיזיות ושירותיות בכל מלון. השיטה עברה מעט התאמות, על מנת שתתאים למציאות הישראלית.
לפני 5 שנים, במרץ 2014 זכתה חברת אנמוזר (Ennemoser) האוסטרית במכרז של משרד התיירות לדירוג המלונות בישראל. השיטה, שאומצה על ידי 15 מדינות באירופה, מוכרת לתיירים רבים הפוקדים את ישראל. על פי תוצאות הבדיקה של צוות בוחנים גלוי וסמוי, קובע משרד התיירות את דרגתו של המלון: מכוכב אחד ועד חמישה כוכבים פלוס (סופיריור).
משרד התיירות מאמין כי לפרויקט תועלות רבות, ביניהן הגברת אמון הלקוח, שיקוף מהימן של רמת שירות על פי מדדים אחידים ובינלאומיים, הקלת השיווק של המלונות בארץ ובחו"ל ועוד. ההליך כולו מבוצע במימון משרד התיירות, בשיתוף פעולה עם התאחדות המלונות בישראל ובברכת גורמי התיירות האחרים בארץ
מלונאים ותיירנים רבים התנגדו לדירוג הכוכבים המוצע, בטענה שהוא מיותר ושכיום הסטנדרט הקובע הוא ביקורות גולשים באתרים וברשתות החברתיות. יצויין כי הדירוג אינו נותן מענה לפלח השוק הגדול של מלונות בוטיק שמטבעם הם בעלי ייחוד ואינם נכנסים לתבנית של המלונות הרשתיים והבודדים.
המלונות שהצטרפו לדירוג הם ברובם מלונות של רשתות – שהעמידו לדירוג את המלונות שהעדיפו, ולא את כולם – ומיעוטם מלונות בודדים. כאמור, לחלק מן המלונות פג התוקף אחרי שלוש שנים. יצויין כי בפברואר 2017 נראה היה שמשרד התיירות עומד על פרשת דרכים בנושא דירוג המלונות. שר התיירות יריב לוין, קיבל את התפוח הלוהט הזה בירושה ובתקופת כהונתו הוחלט להוציא את הדירוג אל הפועל. הוא הופיע אז בפני ועדת הכלכלה לרגל יום התיירות בכנסת והתייחס לסוגיית הדירוג באומרו ש”עד היום דורגו כ-70 מלונות”, אך הודיע כי אם לא יושג היעד שהוצב לדירוג 100 מלונות בקרוב, תידרש חשיבה מחודשת. “או שנלך על דירוג חובה, או שנחליט להפסיק זאת בכלל”, אמר.
עתה נמסר ממשרד התיירות ש"פרוייקט הדירוג ממשיך להתקיים על בסיס וולונטרי "
זכות ראשונים ל"יהודה"
עם המלונות שחנכו את דירוג המלונות בארץ נמנה מלון יהודה הירושלמי, וזכות הראשונים מגיעה למנכ"ל, ישי ברנע. הוא היה הראשון שהגיש את המלון שלו לדירוג וזכה בו בדירוג של 4 כוכבים דה לקס. ברנע: "אנחנו מלון שמארח צליינים וישראלים רבים ושני קהלי היעד הללו לא תמיד מחפשים מלון 5 כוכבים, אלא רוצים מלון 4 כוכבים מצויין במחירים סבירים והיה חבל לנו לאבד את קהל היעד הזה".
ברנע, שמכהן גם כיו"ר התאחדות המלונות בירושלים, הוא בעד חובת דירוג, כדי שתהיה אמת מידה להשוואה, גם באתרים כמו בוקינג והוטלס.קום. לדבריו, מי שניגש לדירוג הם מי שמאמינים במוצר שלהם. "אלה שלא מצטרפים לדירוג יודעים שהמוצר שלהם הוא ברמה נמוכה מהמוניטין שלהם בשוק וברגע שיבדקו אותם – האמת תתגלה, כשהיום זה מעורפל. שלא לדבר על כך שצריך להשקיע. מי שלא הצטרף לדירוג בסיסי ודאי שלא ירצה להיות בדירוג משודרג ולהשקיע יותר כסף".
המצטרף הטרי: מלון The Drisco
מלון דריסקו שנפתח במאי 2018 במושבה הגרמנית ביפו, הוא בן 42 חדרים, שבשיאו היה ידוע כמלון ירושלים והיה למלון מבוקש. בגלגולו ההיסטורי זכה לארח את עשירי אמריקה, אנגליה וגרמניה ואף את הסופר הידוע מארק טווין.
בהקמת המלון, כולל רכישת הקרקע הושקעו 120 מיליון שקלים ועם פתיחתו הצטרף לקבוצת שיווק המלונות הבינלאומית היוקרתיתThe Leading Hotels of the world .
אבי זק, מבעלי מלון דריסקו, אומר בתגובה כי המלון הוקם בהשקעה גדולה ובמחשבה לא מבוטלת. עם זאת, לדבריו, "שמנו לב שלקוחות פוטנציאליים שמגיעים לתל אביב, מתקשים להבדיל בין מלון יוקרה קטן לבין מלונות בוטיק מצויינים, אמנם, אך שלא נבנו בהשקעה כמו שלנו ובאיכות המוצר שלנו. ולמרות שאנחנו מקבלים ביקורות גבוהות באתרים – המלון ממוקם כאחד מחמשת המלונות הטובים ביותר בתל אביב – קשה לנו להסביר לתיירים מארה"ב, גרמניה, סין ויפן, מדוע הוא מתומחר גבוה באופן ניכר" .
זק מסביר שכמלון יוקרה הם גובים מחיר ברמה דומה למלונות שרתון וישרוטל רויאל ביץ'. "יש לנו 42 חדרים ואנחנו מעסיקים למעלה משני עובדים לחדר. המטרה שלנו היא לא רק להגיע לתפוסה גבוהה, אלא גם לשמור על 'מחיר לחדר פנוי' (RPAR) כמקובל במלון 5 כוכבים פלוס. חשוב למצות את ההכנסה הטובה ביותר עבור המלון כדי להצדיק את גובה ההשקעה ולהמשיך ולאפשר רמה מאד גבוהה של שירותים במלון שהוא יקר לתפעול".
לדברי זק, יתכן שעבור הקהל הישראלי הדירוג פחות חשוב והם מסתמכים יותר על TripAdvisor, אבל הקהל האירופי, זה מהמזרח הרחוק וגם האמריקאי, עדיין מתייחס לדירוג בצורה יותר רצינית, "גם אצל סוכני היוקרה וסוכנים בשוק הצפון אמריקני זה מאד נפוץ. מרגישים יותר פניות. כשאתה חבר ב-The Leading Hotels of the world ויש לך דירוג 5 כוכבים סופיריור, הם מרגישים יותר נוח לשלוח אליך לקוחות יוקרתיים. זהו ערוץ נוסף לתקשורת עם אותם סוכנים".
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=99964
