בניית המלונות באירופה מגיעה לשיאים חדשים והעיר המובילה: לונדון

ברבעון השלישי של שנת 2019, מספר המלונות שנמצאים בשלבים שונים בצנרת ובבנייה באירופה עלה לשיא של 1,710 מלונות ו-264,080 חדרי מלון, המהווים עליה של 18% במספר המלונות ושל 16% בחדרים לעומת אותו רבעון אשתקד. כך לפי אנליסטים בחברת הייעוץ המלונאי Lodging Econometrics.

זו השנה השביעית של התרחבות הבנייה המלונאית ביבשת אירופה, המונעת בעיקר על ידי צמיחה משמעותית של חברות המלונאות הגלובליות הגדולות שרכשו מותגים של אחרים או יצרו מותגים חדשים כדי להגדיל את פורטפוליו המלונות שלהן במהלך העשור האחרון, טענה חברת הייעוץ.

לפי לודג'ינג אקונומטריקס, נספרו באירופה 830 מלונות עם 132,225 חדרים בבנייה, 496 מלונות עם 76,692 חדרים שמתכננים להתחיל את הבנייה ב-12 החודשים הקרובים ו-384 מלונות עם 55,163 חדרים בשלבי תכנון מוקדמים. כל אלה חווים עליה דו- ספרתית משנה לשנה ונמצאים בשיא בקרבתו.

במהלך הרבעון השלישי של שנת 2019, נפתחו באירופה 325 מלונות חדשים עם 43,089 חדרים וצפויים להיפתח עוד 81 מלונות חדשים ובהם 9,241 חדרים עד סוף השנה. ב-2020 ייתוספו 450 מלונות חדשים ו-63,383 חדרים ובשנת 2021 – 499 מלונות חדשים עם צפי מרשים של 75,517 חדרים.

מיהם אלופי הבנייה המלונאית?

גרמניה, הכוח הכלכלי של אירופה, מובילה את התחלות הבנייה עם 314 מלונות ו-57,485 חדרים. בריטניה ניצבת אחריה עם 296 מלונות ו-42,307 חדרים, אחריהן צרפת ופורטוגל עם 172 מלונות ו-21,743 חדרים ו-115 מלונות ו-11,821 חדרים, בהתאמה. אחריהן נמצאת פולין עם 87 מלונות ו-13,485 חדרים.

הערים באירופה עם מספר המלונות הגדול ביותר בצנרת הן לונדון עם 82 מלונות ו-14,007 חדרים; דיסלדורף, גרמניה, בשיא כל הזמנים עם 53 מלונות ו-10,471 חדרים ופריז – עם 52 מלונות ו-7,922 חדרים. אחריהן נמצאת ליסבון, פורטוגל, עם 36 מלונות עם 3,247 חדרים ואז מוסקבה, רוסיה, עם 30 מלונות ו-6,396 חדרים והמבורג, גרמניה, עם 30 מלונות ו-6,381 חדרים.

המותגים המובילים: מריוט ואקור

רשימת חברות הזכיינות עם הבנייה הגדולה ביותר בצנרת, מובלת על ידי מריוט אינטרנשיונל עם שיא של כל הזמנים בדמות 220 מלונות בשלבי בנייה שונים ו-35,975 חדרים. הבאה אחריה היא רשת אקור עם 213 מלונות ו-28,941 חדרים. רשת  מלונות הילטון צועדת בעקבותיה עם 176 מלונות ו-27,047 חדרים, ו-IHG (אינטרקונטיננטל) עם 145 מלונות ו-24,330 חדרים. ארבע חברות הזכיינות העולמיות מהוות 44% מכל המלונות הנמצאים בצנרת אירופה.

המותגים המובילים בארבע החברות הללו הם מותגי Ibis של אקור עם 105 מלונות ו-13,447 חדרים ומלונות נובוטל ומרקיור (אף הם של אקור) עם 24 מלונות ו-3,767 חדרים ו-24 מלונות ו-2,667 חדרים בהתאמה. המותג Moxy של מריוט קבע שיא עם 70 מלונות ו-12,699 חדרים, Courtyard by Marriott כולל 31 מלונות ו-5,522 חדרים, ו-Residence Inn נמצא בשיא כל הזמנים, עם 20 מלונות ו-1909 חדרים.

הילטון העולמית מגדילה את מצבת מלונות Hampton by Hilton  עם 71 מלונות ו-11,051 חדרים, Hilton Garden Inn עם 39 מלונות ו-5,851 חדרים ומלונות DoubleTree by Hilton עם 24 מלונות ו-3,072 חדרים. המותגים המובילים של IHG הם Holiday Inn Express  עם 67 מלונות ו -10,394 חדרים, Holiday Inn  עם 34 מלונות ו-7,796 חדרים ומותג מלונות הבוטיק  Indigo עם 13 מלונות ו-1,478 חדרים.

יצויין כי חלק ניכר מהמותגים הללו כמו מוקסי של מריוט, איביס של אקור והמפטון של הילטון, הם מלונות עממיים ורחוקים ממותגי הפאר ששמן של החברות היה קשור בהן בעבר.

"מלון לכל תייר" ו"מלון לכל יזם"

מריוט ואקור הן כיום גם שתי רשתות שחוזרות לתקוע יתד בישראל  בשבוע שעבר קיימה פירמת עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל כנס בנושא "נדל"ן – מגמות וחידושים",  שכלל גם הרצאה של עו"ד כרמית בר-און, שותפה במחלקת מלונאות ותיירות במיתר על מגמות חדשות במלונאות במרחב העירוני.

לדבריה, הסיבה שאין למצוא חדרים במלונות בתל אביב ובירושלים היא שכיום לא יותר מסוכן אצלנו מאשר במקומות אחרים בעולם (כולל פעילותו היעילה של משרד התיירות)  ו"אנחנו במקום מכובד בממד האושר העולמי". זאת לצד העובדה שיורומוניטור, מדד התיירות החשוב שהתפרסם לא מכבר, הכניס את תל אביב וירושלים ל-100 הערים המבוקשות בעולם לתיירים כיום, מה שמוסיף לאטרקטיביות של שתי הערים ולמחסור בחדרי מלון.

עו"ד בראון פירטה ואמרה ש"תגובת השוק היא התפתחות מואצת של חברות מקומיות וגלובליות שהוסיפו מלונות בירושלים ובתל אביב והן מחפשות להמשיך ולהתרחב. לצד חברות ניהול המלונות המוכרות של ישראל, קמו גם שחקנים חדשים, אחד הבולטים בהם הוא רשת מלונות בראון, שנכנסים לתחום של נכסים קטנים בירושלים ובתל אביב; כניסה וחזרה של חברות ניהול בינלאומיות שהיו פה בשנות ה-90 כמו מריוט ואקור ועזבו בגלל האינתיפדה וכיום הן חוזרות; קמפינסקי נכנסת לתל אביב, אקור נכנסת בצורה מאד חזקה ואף נחתמה עיסקה על מלון בירושלים – תיאטרון ירושלים שיהפוך למלון Mgallery של אקור, חברה שגם חתמה לפני שבועיים על עיסקה למלון במותג Pullman בירושלים; רדיסון – שאני מאמינה שתחזור לכאן ואינטרקונטיננטל, שלה מלון מאד מוצלח כאן כבר 20 שנה (אינטרקונטיננטל דיויד ביפו) תנהל מלון חדש בירושלים".

בר-און התייחסה לפלח השוק של אכסניות משודרגות שהתחילו בהן אברהם הוסטל, ועתה סלינה – רשת של ישראלים שפתחה אכסניות במרכז אמריקה ועכשיו נכנסת לארץ. "מדובר במלונות לואו-קוסט, קונספט שונה לגמרי שלא היה קיים. לא מדובר על חדרים פשוטים שבהם החללים המשותפים יוצרים קהילה (כמו באברהם הוסטל, ע"ר), פה מדברים על משהו אחר – איזי הוטלס (חברה של איזי ג'ט) שאמורים לפתוח שלושה בתי מלון בתל אביב עד 2022 כמו בטיסת לואו-קוסט: מקבלים מיטה ב-50 דולר וכל דבר נוסף שרוצים כמו החלפת מצעים או מגבת – מוסיפים 10 דולר. מלונות נוספים הם רשת מנינגר שנכנסת בקרוב במגדל בתל אביב, מלונות שלא הכרנו עד עכשיו, מלונאות רזה – אין לה מזון ומשקאות, אין לה שטחים ציבוריים, קבלה קטנה ומים חמים, קונספט שאנחנו רואים אותו כיום גם בתל אביב. זאת לצד מלונות הקפסולה".

עו"ד בר-און ציינה את מגוון המבנים שבהם נפתחים מלונות בעיר – משרדים, מבני תעשיה ומלאכה, סביבות מגורים, מרכזיות של בזק, בתי כלא (מלון סטאי ביפו, במה שהיה הקישלה), כשהם מצטרפים למלונות המסורתיים (Full Service Hotels), למלונות הבוטיק ולאכסניות ויכולים להיות מנוהלים בניהול עצמי, באמצעות חברות ניהול מקומיות או בינלאומיות במסגרת הסכמי ניהול, הסכמי שכירות או הסכמי זיכיון.

היתרון של ריבוי מותגים

ומה קורה בתחום המותגים? בר-און: "לאקור, למשל, יש כיום מותגים מהיוקרתיים ביותר ועד hours 25, שהם מלונות כמעט ברמה של הוסטל. אקור קוראת לזה 'מלון לכל תייר' ו'מלון לכל יזם'. ואף הילטון – חברה מאד ממוסדת ומאד כבדה – נכנסה גם היא ל'מולטי ברנדינג' הזה, לריבוי המותגים, כמו מותג הלייף סטייל Curio. וולדורף אסטוריה הוא המותג המאד גבוה שלהם, ויחד עם זה פתחה הרשת את מלונות True– חדרים ללינה משותפת עם שש מיטות, חלקם גם עם שירותים בקצה המסדרון. הסיבות לפתיחת המלונות הזולים הן שתיים: כמאמר הפתגם, 'אם אינך יכול לנצח אותם – הצטרף אליהם'. החברות הבינו שהן עומדות להפסיד נתח שוק מאד רציני של צרכני הלואו-קוסט. ודבר שני, זוכרים שבבקו"ם הבנקים ניסו לשכנע אתכם לפתוח חשבון מתוך תקווה שתישארו בבנק הזה כל חייכם? אותו דבר פה: מועדוני הנאמנות – ברגע שצעיר יש לו כרטיס חבר כי הוא בא ל-True, יכול להיות שכאשר יהיה בן 50 הוא יבוא להתארח בוולדורף אסטוריה."

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=102094