סכנת הפסקת טיסות אל על בפתח

"הנהלת חברת אל על פנתה היום לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בבקשת צד בסכסוך קיבוצי לסעדים זמניים דחופים. הבקשה הוגשה לקראת כניסתן לתוקף של הודעות ההתפטרות שנמסרו לחברה, לטענת החברה באופן קולקטיבי, על ידי מספר טייסים המשמשים בתפקידי פיקוח באגף מבצעי אוויר בחברה, (ביניהם הטייס הראשי  דורון קרני ע.א.) ולפיהן ביקשו לסיים את תפקידיהם כמפקחים. כניסה לתוקף של התפטרות המפקחים בימים הקרובים, עלולה לגרום לכך, כי לא תתאפשר הפעלת טיסות החברה, דבר שיגרום לחברה לנזקים שאין החברה יודעת להעריכם בשלב זה. לאור זאת, פנתה החברה לבית הדין בבקשה להצהיר, כי ההתפטרות של המפקחים מהווה שביתה שלא כדין ולמנוע נקיטת פעולה אשר תגרום שיבוש הפעילות בחברה". כך נמסר בהודעה לבורסה של הנהלת אל על.

עוד צוין בהודעה, כי "במסגרת ההסכם בין החברה לבין מגזר הטייסים מיום 4 בדצמבר 2016 התחייבו הטייסים לשקט תעשייתי בתנאים אשר פורטו בהסכם. חרף האמור אירעו שיבושים נוספים ובעקבות זאת ניתן צו ארעי של בית הדין האזורי לעבודה מיום 6 בפברואר 2017 המחייב את נציגי מגזר הטייסים להפעיל מרותם ופיקוחם הארגוני על מנת לגרום לשקט תעשייתי מוחלט ולעבודה תקינה.

"מעבר להגשת הבקשה, החברה נוקטת בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת למנוע פגיעה ביכולתה להפעיל את טיסותיה כסדרן".

תסיסה בקרב עובדי הקרקע

טועה מי שחושב שעובדי הקרקע באל על אדישים לסכסוך המתוקשר בין הנהלת החברה וטייסיה. הם מוטרדים מאוד מביטולי הטיסות, הדורשות מהם עבודה נוספת אחרי כל ביטול והם מוטרדים, בלשון המעטה, ממשכורות הטייסים הנחשפות תדיר במשך הסכסוך המתמשך. משכורות הטייסים  חושפות את עובדי הקרקע לעובדת פערי השכר הגדולים בחברה ומייצרות על רציפי תחזוקת המטוסים, שינוע הנוסעים, שינוע המטענים, בתי המלאכה ובמשרדים התמרמרויות קשות, שבעבר גרמו לא פעם לעיצומים ולשביתות.

הפערים הכלכליים במשק כולו יוצרים מתח שבסופו מתפרץ לרחובות, כמו המחאה החברתית ב-2011 שפרצה בגלל הקושי לרכוש דירות ומהר מאוד גלשה לפערי השתכרות ולתחומים נוספים. וכשמדובר בחברה סגורה כמו אל על אין כל מניעה שהפערים הכלכליים הנחשפים – לא ייצרו  תסיסה. בשלב זה תחומי התסיסה הם בשיחות בין העובדים, אבל מאוד יתכן, כי בשלב מסוים היא תפרוץ לפסי סכסוכים ארגוניים לא פשוטים.

ביוני 2015 נחתם הסכם קיבוצי בין הנהלת אל על ועובדי אל על לפיו קיבלו העובדים תוספת שכר של 3%, ותוספת רטרואקטיבית של 2% שתחול מתחילת אותה השנה. במקביל לתוספות השכר קיבלו העובדים מענק חתימה חד פעמי בסך כולל של 3 מיליון דולר. סכום זה אמורחולק בין כל עובדי החברה, על פי מנגנון חלוקה שקבעו נציגות העובדים וההסתדרות. 

ההסכם הקיבוצי התייחס גם לתוספות שכר מותנות, בכפוף לביצועי החברה. בכל אחת משנות ההסכם (עד דצמבר 2018) שבהן הרווח הנקי של אל על לאחר ניכוי המס, יהיה גבוה מ-10 מיליון דולר, החברה תשלם לכלל עובדיה תוספת שכר בשיעור 0.5%. בשנים רווחיות במיוחד, שבהן הרווח הנקי של החברה יהיה מעל 30 מיליון דולר, העובדים יקבלו תוספת שכר בגובה 1%. מנגנוני תוספות השכר המותנות ימשיכו ויחולו על הצדדים גם לאחר מועד תפוגת ההסכם הנוכחי.

ההסכם הקיבוצי הסדיר גם את פרישתם של 50 עובדים קבועים באל על במסלול פנסיה מוקדמת. מדובר בעובדים שאינם טייסים והוותק שלהם בחברה הוא לפחות 20 שנות עבודה. בנוסף לפנסיית הגישור ותנאי פרישה מיטיבים, העובדים הפורשים יהיו זכאים לפיצויים מלאים בשיעור 100% מהמשכורת הקובעת.

דבר אחד לא נסגר אז המו"מ עם הטייסים שנמשך עד היום ומעורר תסיסה פנים חברתית לא פשוטה. היום אפשר לומר, כי ככל שנמשך המו"מ בין הנהלת אל על לבין טייסיה, התסיסה בקרב העובדים הקרקעיים מתגברת ודאי לחכימא ברמיזה. אבל מה שיותר חמור, היא סכנת הפסקת טיסות אל על העומדת בפתח.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מבקש להבהיר כי "ועד הטייסים לא פוצץ את המו"מ וכי נציגי הוועד לא חזרו בהם מההסכמות שהושגו בימים האחרונים. נציגי הוועד לא ביזו ולא נטשו את הישיבה אמש. חברת אל על יקרה וחשובה לכולם. אני קורא לצדדים לשוב אל שולחן המו"מ בכדי להביא לסיום המשבר", מסר ניסנקורן.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=70707