יאט"א: מתפתח משבר בתשתיות התעופתיות

המשבר המתפתח בתשתיות התעופתיות, שאינן עומדות בקצב העליות במספרי הנוסעים והטיסות, דורש חשיבה ארוכת טווח. קובעי המדיניות אינם צריכים לפרש את הביצועים הפיננסיים האיתנים של תעשיית התעופה כאינדיקציה לכך שהכל טוב בעולם התעופה. כך טוען ארגון התעופה הבינלאומי  – יאט"א (IATA) לקראת ראש השנה האזרחית.

לפי הצפי, 230 מיליון לקוחות ייתוספו לתעשייה בשנת 2018 וגידול נוסף צפוי בשנים שאחריה. לצדם יש הכרח לשמור גם על גידול תואם בתשתיות התעופתיות, שיבטיחו את יתרונות התעופה לדורות הבאים. הממשלות חייבות בדחיפות לבצע תכנון רציני כדי לענות על הביקושים הגוברים בתעופה עם חיבור מתאים לתשתיות תעופתיות איכותיות ומספיקות, במחירים סבירים.

IATA מזהיר כי תעשיית התעופה עומדת בפני צווארי בקבוק באוויר ועל הקרקע, משולבים בחוסר יעילות ואיחורים בטיסות, כאשר לכישלון התשתיות התעופתיות בעמידה בקצב הביקושים יהיה מחיר כלכלי. התחומים הברורים ביותר בסיכון הצפוי בלא שיעמדו לרשות תעשיית התעופה התשתיות הדרושות לבצע את העבודה הם: 750 מיליארד דולר ההוצאה של התיירים הבינלאומיים עבור טיסות, ואספקה של יותר מ-6 טריליון דולר סחורות של רשתות האספקה ??העולמיות.

גם מגבלת רעש בשדות תעופה היא תשתית

מארג התשתיות התעופתיות כולל את נתיבי טיסה, מסלולי המראה ונחיתה, תהליכי הנמכת מכשירים, סלוטים (סלוט – חלון זמנים המוקצה לחברת תעופה להפעלת טיסה בשדה התעופה). גם הגדרת סעיפי רעש בשדות תעופה, שמטרתם לצמצם את מטרד הרעש מהווה תשתית, כי הגדרה זו מטילה מגבלות על הפעלת כלי הטיס.

תשתית נוספת היא מערכת ניהול תעבורה אווירית (נת"א)  – ATM – Air Traffic Management .

זוהי מערכת שנועדה להבטיח בטיחות, סדירות ויעילות בתעבורה של כלי הטיס, והיא נועדה למנוע התנגשות במכשולים ובכלי טיס אחרים על ידי שירותים של התרעה, אזהרה ופיקוח טיסה.

התעבורה האווירית באוויר מנוהלת על ידי פקחים או בקרים (Air Traffic Controllers) הפועלים מיחידת נת"א (ניהול תעבורה אווירית) הממוקמת במגדלי הפיקוח בשדה התעופה, או במרכזי בקרה (ACC – Area Control Center). בזמן גיאות תעופתית, יכולים להיווצר צוורי בקבוק בתחום זה אם אין משפרים את המערכת בתכנון מראש הצופה את הגידול.

התיאומים של כל התשתיות התעופתיות מתבצעים על פי זמן עולמי מתואם (Universal Time Coordinated UTC -), שהוא השעון הבסיסי בעולם שלפיו נמדדים ומתואמים השעונים במדינות השונות ואזורי זמן מסביב לעולם מתוארים ביחס לשעון הזה. שמו הקודם של UTC היה  GTM –  ראשי תיבות של Greenwich Mean Time , או בעברית שעון גריניץ'. מצב המקשה על תיאומים מקומיים, בכל הקשור לדרישות סלוטים מבוקשים ובעיקר בכל הקשור לטיסות המשך.

התעופה לא מניבה מספיק תשואות

מבחינה היסטורית התעופה לא הניבה מספיק תשואות כדי לתגמל את המשקיעים בה. הטיסה המסחרית הראשונה התבצעה ב-1 בינואר 1914 ונדרשו מאה שנים עד שהתשואה השנתית השנתית הקולקטיבית הראשונה שלו עלתה על עלות ההון ב-2015.

יאט"א אופטימית לקראת לשנת 2018 עם צפי רווח כולל של 38.4 מיליארד דולר לחברות התעופה. אם תחזית זו תתממש, תהיה זו השנה הרביעית ברציפות של רווחים בר קיימא. יאט"א גם צופה, כי כ-4.3 מיליארד נוסעים יעלו למטוסים בשנה הבאה, שהם 230 מיליון יותר מאשר בשנת 2017.

הארגון מדגיש כי לתעשיית התעופה ישנם את המטוסים הדרושים כדי לבצע את העבודה, אולם הלחץ על התשתיות התעופתיות העולמיות הוא עצום. הארגון מתריע, כי ישנן ממשלות מעטות אשר מבינות את חומרת המצב.

לדברי יאט"א, העליות ברווח הצפוי נתמכות על ידי ביקושים חזקים, עלייה בהכנסות ושיפור התשואות. לעומת זאת, רוחות הנגד הן בצד העלויות – המחיר הגדל של הדלק, לחצי שכר, התשתיות המתמעטות וגורמים נוספים. מדובר בעלויות מפתח בפעילות התעופתית של חברות התעופה ולכן השמירה על שולי הרווח הנקי תהיה אתגר. שולי הרווח הנקי הוא אחוז הרווח הנקי המופק מכל דולר אחד של מכירות.

 

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=69175