מזרח אירופה צומחת בתעופה במהירות כפולה מזו של מערב אירופה
לישראלים לא צריך לספר על הפריחה של היעדים במזרח אירופה. מי כמוהם – בעיקר בדרום הארץ אך בתל אביב – מכיר את טיסות הלואו-קוסט שפתחו לעולם ערים כמו ורשה, קובנה, קייב, וורוצלב, קייב ואחרות.
עשרות שנים שכנה מזרח אירופה בצילה של עמיתתה המערבית: הערים הללו היו מוכרות רק לתושביהן ואולי לכמה ערים סמוכות. תופעת הלואו-קוסט שינתה את עולם התעופה ואת העולם בכלל.
עם הגל הגואה של טיסות החסך – לאחר שאירופה אימצה את מדיניות השמיים הפתוחים – שוק התעופה האירופי הופך תחרותי יותר ויותר ומזרח אירופה נהפכה לאזור הצמיחה התעופתית המהיר בעולם. הצמיחה במזרח אירופה אף עלתה על זו של השוק הבוגר יותר במערב אירופה בעשר השנים האחרונות מבחינת קיבולת הצי וזמינות המושבים.
קיבולת המושבים במזרח אירופה יותר מהוכפלה בין השנים 2008-2018 עם 6.6% צמיחה שנתית לעומת 3% צמיחה במערב אירופה. חלקה בשוק התעופה האירופי גדל מ-9.4% ל-13.6%.
סיבות לאופטימיות באשר לעתידה של מזרח אירופה נובעות מהגידול בכוח הקנייה של תושביה, הזמינות בטיסות במחיר שווה לכל כיס – בזכות טיסות הלואו-קוסט שדחקו מטה גם את מחירי הטיסות של החברות המסורתיות.
מתחום של נישה לקובעות טרנד
לפי Routes News, אין ספק שבשנים האחרונות הפכו הטיסות הזולות מתחום נישתי לקובעות טרנד. "השמים הפתוחים" אילצו את חברות הלגאסי של מזרח אירופה להתארגן מחדש למצב שהיו פחות ערוכות אליו מאשר עמיתיהן ממערב אירופה. ונשאלת השאלה האם חברות התעופה האזוריות במזרח אירופה יוכלו לשרוד במציאות החדשה, גם כאשר חוקי האיחוד האירופי חוסמים ממשלות מפני תמיכה כספית בחברות לגאסי, מה שתורם לקריסת חברות לאומיות מסורתיות כמו מאלב ההונגרית.
לעומת זאת, המימון הציבורי ממשיך לתמוך בשדות תעופה אזוריים, שלאחר מכן מציעים תמריצים כספיים לחברות הלואו-קוסט כדי שייפתחו קווי תעופה, כאשר כפועל יוצא מחיריהן הנמוכים הם תוצאה של סבסוד ממשלתי. (בדומה לסבסוד חברות הלואו-קוסט בטיסות לאילת).
בעוד שירותי התעופה ממזרח אירופה ואליה התרחבו במידה ניכרת בשנים האחרונות בעזרת הגידול של חברות הלואו-קוסט, כולל Wizz Air שבסיסה בהונגריה – חברות התעופה המסורתיות בחלק זה של אירופה לא צמחו באותה מידה.
חברה שתחרות נמרצת דופקת על דלתה היא טארום (Tarom) הרומנית. Wizz Air – שלה בסיסים בעשרה נמלי תעופה ברומניה – תציב מטוס איירבס A320 שלישי בטימישוארה הרומנית מספטמבר, כדי לשרת את ארבעה הנתיבים החדשים שלה.
טארום מאויימת גם על ידי חברת הלואו-קוסט הצומחת Blue Air שנוסדה ב-2004 והטיסה יותר מ-5 מיליון נוסעים בשנת 2018 עם מחזור הכנסות של 460 מיליון יורו, המהווים גידול של 10%. ואין לשכוח, כמובן, את ריינאייר (Ryanair) האירית, שלה 4 יעדים ברומניה וחברות אחרות.
אוקראינה גם היא יעד לחברות לואו-קוסט ובהן לוט (LOT) הפולנית, שלה טיסות בין אוקראינה לפולין ולאייר סרביה שתחנוך בקיץ טיסה בין בלגרד לקייב, לראשונה זה שלוש שנים. גם פולין היא שדה ציד לחברות לואו-קוסט כמו וויזאייר, סמרטווינגס וריינאייר, הנוחתות ב-13 נמלי תעופה פולניים.
כפי שיועץ התעופה ג'ון סטריקלנד, מנהל JLS Consulting, אמר בעבר, חברות הלואו-קוסט המוצלחות ביותר הן אלה שאינן קשורות – או חברות-בנות – של חברות תעופה מסורתיות. וכך גם במזרח אירופה, שבה השחקנית העיקרית היא wizz ההונגרית, שהטיסה יותר מ-18 מיליון נוסעים בששת החודשים האחרונים של 2018 ומתכננת גידול דרמטי נוסף. לצד נתיבים פנים-אזוריים כגון בין ברטיסלבה ללבוב שהושק באוקטובר, היא מתמקדת באזורים הכוללים את נורווגיה וישראל, בשתי טיסות שבועיות החורף מבודפשט לאילת.
חברות תעופה אזוריות נוספות צומחות לישראל הן לוט הפולנית שהחלה בהסכם קוד-שייר עם אל על בדצמבר ומפעילה כיום 21 טיסות שבועיות מפולין לישראל, והשיקה ב-25 בפברואר את שירות קרקוב-תל אביב פעמיים בשבוע.
חברות הלגאסי עוד לא אמרו את המילה האחרונה
הגדלת הקיבולת המהירה של חברות הלואו-קוסט אולי שינו את המפה, אבל החברות המסורתיות עדיין לא מחזירות את המפתחות: חברת התעופה הלאומית האוקראינית UIA – יוקריין אינטרנשונל איירליינס – דיווחה על עלייה של 15% בתנועה בשנת 2018, לאחר שנשאה יותר מ-8 מיליון נוסעים בתפוסה של 81% והשיקה נתיבים חדשים מקייב כגון לקופנהגן, קהיר, דלהי וטורונטו. השנה היא צופה גידול של 10% במספר הנוסעים. מן החברה נמסר כי האיום של הלואו-קוסט על החברה מוגבל. "חברות החסך מתמקדות בטיסות מנקודה לנקודה בעוד UIA מתחרה בחברות עם רשת יעדים גדולה שמייצרות תעבורה של טיסות-המשך דרך שדות התעופה שלהן", הוא אומר. "UIA מתרכזת בטיסות-המשך דרך הרכזת שלנו ב-Boryspil שבו נוסעים-בטרנזיט היוו 53% מהלקוחות בשנת 2018."
ואילו LOT הפולנית מצפה לעבור את 10 מיליון הנוסעים השנה, לאחר שהובילה 8.9 מיליון נוסעים ב-2018 – פי שניים מאשר ב-2016. קווים בולטים של לוט ב-2019 כוללים החזרה בספטמבר של הקו בין ורשה לדלהי בהודו, בעוד ששאיפות הצמיחה ארוכות-הטווח שלה יקבלו דחיפה גדולה כאשר תעבור מנמל התעופה המזדקן שופן לנמל התעופה הפולני המרכזי, שייפתח ב-2027.
גם טארום משיבה מלחמה: בשנת 2018 דיווחה לראשונה על תוצאות עסקיות חיוביות מאז שנת 2015, – עלייה של 21% ב-Ebitda בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, בסך של כ-2.74 מיליון דולר ועלייה של 40% במספר הנוסעים בתיירות פנים.
סין וארה"ב מתכננות להגדיל את רשת הקווים ארוכי-הטווח שלהן. לפי תחזית IATA, שוק הנוסעים הכולל באירופה יגדל ב -2.3% מדי שנה בין 2017 ל-2036 וצפוי להגיע 1.5 מיליארד נוסעים, כך שהצמיחה בשוק זה נראית מובטחת.
ואכן, Eurocontrol הוציא דו"ח שעניינו התעופה באירופה בשנת 2040 – אתגרים של צמיחה. לפי התחזיות, רוב מדינות מזרח אירופה יכפילו את שיעור היציאות השנתי על כל 1,000 נפש עד 2040, בעוד באוקראינה יגדל פי שלושה מ-1.3 יציאות ל-1,000 נפש בשנת 2015 ל-4 בשנת 2040.
היעדר התחרות מצד חברות לואו-קוסט בטיסות ארוכות-הטווח הוא נקודה נוספת לטובתן של חברות הלגאסי. עם זאת, הן אינן חסינות מפני אתגרים – החל במחירי הדלק המשתנים ותביעות פיצויים של נוסעים של האיחוד האירופי ואי-ודאות לגבי האקזיט – יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. בינואר אף תלה מנכ"ל Wizz Air, ג'וזף ואראדי, את ההאטה בהתרחבות החברה בחוסר הוודאות של ה-Brexit.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=94909