דו"ח בארה"ב: רק שליש מהאמריקנים נוטלים חלק בכלכלה המשתפת

ניו יורק. צילום Depositphotos

ארצות הברית, מולדת ה-Airbnb (בסן פרנסיסקו, למען הדיוק), לא נסחפה עם התופעה העולמית של כלכלת השיתוף בדומה לכל העולם. כך לפחות עלה מסקר שנערך על ידי  NTIA – National Telecommunications and information Administration שבמחלקת המסחר של ארצות הברית.

בהקדמה למחקר הוסבר כי האינטרנט עיצב מחדש באופן בסיסי את האופן שבו האמריקאים חיים, עובדים ומתקשרים. שינויים אלה העמיקו עם שירותי האינטרנט האלחוטי המהיר והגברת השימוש במכשירים ניידים. אחת המגמות החשובות היא "כלכלת השיתוף" או "הכלכלה המשתפת", שבה אנשים קונים, מוכרים וסוחרים בסחורות ובשירותים זה עם זה, כולל שיתוף נסיעות, לינות ומסחר אלקטרוני.

סקר השימוש האחרון באינטרנט שנערך בשנת 2017 על ידי NTIA, כלל לראשונה שאלות על השתתפות בכלכלת השיתוף. מהתוצאות עלה כי שליש ממשתמשי האינטרנט בארה"ב דיווחו על מכירה או רכישה של סחורה או של שירותים מאחרים באמצעות פלטפורמות מקוונות. זאת לעומת הרוב המשמעותי של משתמשי האינטרנט – 69% – שדיווחו כי השתמשו באינטרנט לצורך פעילויות מסחר אלקטרוני מסורתיות יותר, כמו קניות מקוונות או הזמנות של נסיעות לחופשות.

לא היה צריך את הסקר כדי לדעת שמי שעושים שימוש בכלכלה המשתתפת נוטים להיות צעירים יותר, בעלי הכנסות ורמות השכלה גבוהות וגרים במטרופולינים. משתמשי האינטרנט גם נטו במידת סבירות גבוהה יותר לבקש שירותים מאשר לספק שירותים משלהם או למכור סחורה. בעוד 26% דיווחו על בקשות לשירותים, רק 6% ממשתמשי האינטרנט הציעו שירותים משלהם ו-11% דיווחו על מכירת סחורה מקוונת.

הגיל הממוצע של משתמש בכלכלת השיתוף: 42

לפי הסקר, הגיל הממוצע של משתתף בכלכלה משתפת היה 42 שנים, לעומת 52 שנים עבור משתמש אינטרנט שלא השתמש בשירותים אלה. בנוסף, משתמש אינטרנט עם הכנסה משפחתית שנתית של 100,000 דולר ומעלה נטה יותר מפי שניים להציע או לבקש שירותים מאשר מישהו עם הכנסה מתחת ל-25,000 דולר.

הגאוגרפיה ממלאת גם כן תפקיד חשוב בהשתתפות בתחום הכלכלה השיתופית: בעוד 35% ממשתמשי האינטרנט במטרופולינים דיווחו כי השתמשו בשירותים כאלה, רק 19% מהמשתמשים באזורים שאינם עירוניים עוסקים בפעילויות כלכליות במסגרת כלכלה זו. יתר על כן, היה הפרש של 50% בין הטריטוריה האורבנית ביותר עם ההשתתפות הגבוהה ביותר – 68% ממשתמשי האינטרנט במחוז קולומביה – לבין המדינה הכפרית בעיקר, עם השיעור הנמוך ביותר של 18% בדרום דקוטה.

ההבדל בין ההשתתפות הכפרית והעירונית בולט ביותר באופן שבו צרכנים משתמשים בשירותים של אדם לאדם. אנשים שגרים באזורים כפריים אוהבים יותר למכור סחורה באופן מקוון מאשר לבקש שירותים. מהנתונים עולה כי יש הבדל של 64% בין משתמשי אינטרנט עירוניים ומשתמשים שאינם תושבי ערים בכל מה שקשור לבקשת שירותים, ואילו הפרש של 15% בלבד במכירת סחורות באינטרנט.

בסקרים עתידיים, NTIA ימשיך לנתח את המגמות וההשלכות לטווח הארוך של כלכלת השיתוף על המשק האמריקאי, ולחקור כיצד חוויות מקוונות משתנות עבור אוכלוסיות שונות.