דפנה וייסאלי גונן, נשיא התאחדות המלונות בישראל השתתף היום (ב') בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בכנסת בנושא המשבר המתמשך בענף התיירות וקרא להעביר תקציב שיווק למשרד התיירות בסך 170 מיליון ש"ח
ELI-GONEN-18
היום בוועדת הכספים בכנסת, התקיים דיון בנושא: המשבר המתמשך בענף התיירות ובקושי להתחרות עם החלופות שמעבר לים.
לדברי אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות בישראל: "אנו נמצאים כבר 12 חודשים במשבר בתיירות הנכנסת מאז פרוץ 'צוק איתן' ביולי אשתקד. בתי המלון כבר איבדו לפחות 2.2 מילון לינות תיירים, ששווים כ- 1 מיליארד ₪. בעת הזו שיש פגיעה קריטית בתיירות אנו חייבים תקציב שיווק בסך 170 מיליון ₪. כך נוכל לנסות ולהציל את מה שנשאר מ- 2015 ואת 2016. אני קורא לאוצר להעמיד לרשות משרד התיירות במידי את תקציב השיווק הנדרש להצלת התיירות הנכנסת".
מצ"ב מסמך שהוגש לוועדה ע"י התאחדות המלונות בישראל : משבר תעשיית התיירות – בעקבות צוק איתן
תרומת התיירות למשק הישראלי
תעשיית התיירות תורמת לתוצר המקומי הגולמי כ- 48 מיליארד ₪ , מתוכם 22.4 מיליארד ₪ תרומת התיירות הנכנסת.
תרומת התיירות לתעסוקה
סה"כ המועסקים בתיירות 218 אלף איש, מחצית בתעשייה עצמה ומעצית בענפים אחרים. התיירות מספקת תעסוקה בעיקר בפריפריה ובירושלים. השכר בתעשיית התיירות בפריפריה גבוה מן השכר הממוצע באזורים אלו.
התיירות מספקת תעסוקה גם למגזרים חלשים בעלי שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה.
במלונות מועסקים כ-50% נשים, 15% עולים חדשים, 30% בני מיעוטים ו-20% חיילים משוחררים.
קשיי תעשיית התיירות בעקבות צוק איתן
היקף התיירות הנכנסת לישראל נמוך משמעותית לעומת אשתקד, וזאת בעקבות השלכות מבצע צוק איתן. מספר התיירים אשר הגיע במחצית השנה הראשונה של 2015 נמוך ב- 17% לעומת מספר התיירים באותה תקופה ב-2014. היקף לינות התיירים בבתי מלון נמוך
ב-26%! לעומת זאת, עד מבצע צוק איתן, חל גידול של 16% במספר הלינות בהשוואה לשנה קודמת. כל תייר מכניס למשק כ1700$ (כולל תעופה).
אובדן ההכנסות לתעשיית התיירות כתוצאה מירידה של כ – 590 אלף תיירים , בתקופה יולי 2014- יוני 2015 ,עומד על כ- 3.8 מיליארד ₪ .
נכון לעכשיו התיירות מחו"ל לא התאוששה בעיקר באזורי הגליל, סובב כנרת, נצרת, ירושלים ונתניה, אך גם בים המלח ובאילת.
מה עלינו לעשות כדי להחזיר את התיירות להיקפיה לפני צוק איתן ?
שיווק: יש לשווק עבור קהלי יעד נוספים, לצד שימור הקיימים.
בטווח המידי: להקצות תוספת תקציב של 100 מיליון ₪ לקמפיין שיווקי ממוקד, מיד אחרי חופשת הקיץ – בספטמבר 2015, במטרה למנוע הפסד תנועת התיירים בחורף ואביב 2016.
החל משנת 2016: יש להקצות תקציבי שיווק רב שנתיים העומדים על 400 מיליון ₪ לשנה. תקציב זה יאפשר להגדיל את התוצר מהתיירות לכ-25 מיליארד ₪ !
סיוע להורדת העלויות המיותרות למלונות ולתעשיית התיירות: על הממשלה לאפשר לענף המלונאות הישראלי תחרות הוגנת מול העולם. ישראל היא מדינה יקרה והתשומות של המלונאים יקרות משמעותית מרוב מתחרינו.
כדוגמה לכך, ניתן לבחון את שכר המינימום, אשר בישראל עומד היום על כ- 1,100 יורו ועומד לעלות ל-1,300 יורו ב-2017. לעומת זאת, שכר המינימום עומד על: 424
יורו בטורקיה, 757 יורו בספרד, 684 יורו ביוון, 241 יורו בירדן, 156 יורו במצרים. איננו רוצים לפגוע בשכר המינימום. מנגד, ניתן לעזור לנו לבטל את הרגולציות אשר קיימות היום במלונות, העולות בהיקף של כ– 20% לעומת מתחרינו.
במה אנחנו יקרים יותר :
א. ארנונה יקרה פי 4 מאשר באירופה.
ב. עלויות כשרות שלא קיימות אצל מתחרינו – נדרש ביטול מונופול הכשרות.
ג. עלויות אבטחה שלא קיימות אצל מתחרינו.
ד. חובה לאחזקת מצילים בכל מצב, גם כאשר אין מתרחצים – שלא קיימת אצל מתחרינו.
ה. הדרישה למפעילי בריכות שחייה.
ו. החובה לבנות מרחב מוגן קומתי, בכל קומה.
ז. תשלומים חריגים עבור זכויות יוצרים.
ח. עלויות נגישות , לאנשים עם מוגבלות, הכבדות ביותר בעולם.
ט. עלות בנייה יקרה כמו לכל אזרח (בגלל הליכי תכנון שערורייתיים- רפורמת המרפסות שכשלה).
י. מחירי מזון יקרים בהשוואה בין לאומית כמו למשקי הבית.
יא. היטלים על מסתננים.
יב. אי קבלת רישיונות לעובדים זרים בתעשיית התיירות.
שיפוי התעשייה בגין הנזקים אשר נגרמו בצוק איתן: היום הקריטריון לשיפוי הוא: מינימום 25% תיירות נכנסת וירידה של לפחות 20% בהכנסות.
יש להאריך את הסדרי הסיוע לתעשייה עבור המלונות שנפגעו עד 31/12/2015 (בתחומי ארנונה, קרן שיווק, שיפוצים).
לאור התמשכות תקופת הנזק יש להוריד את הקריטריונים לבעלי זכאות כדלהלן : מינימום 15% מההכנסות הן מתיירות נכנסת וירידה של 15% בהכנסות בשל המלחמה.
מה נעשה עד כה:
הממשלה מטילה רגולציות כבדות על המלונות שלא קיימות במדינות אירופה.
הממשלה לא מבטיחה תקציב שיווק אפקטיבי לאורך זמן.
הרגולציות הללו והעדר הבטחת תקציב שיווק מהוות חסם הכניסה העיקרי לכניסת מתחרים חדשים.
התוצאה – אין כדאיות כלכלית לבניית מלונות חדשים לכן לא נבנים מלונות – הישראלים בונים מלונות בחו"ל (60 אלף בעשור האחרון באירופה לעומת 50 אלף בישראל בכל שנותיה).
במקום זאת מעניקה רק מענקי השקעה לבניית מלונות חדשים.
עידוד אכסון מלונאי אחר ללא רגולציות כלל.
הפתרון
ביטול הרגולציות המיותרות בדומה לנעשה בדירות נופש, דבר שיוביל לכניסת משקיעים ולבניית בתי מלון. לחילופין השוואת הרגולציה לאירופה .
לא לנקוט מדיניות איפה ואיפה – לא לגרום לאפליה בין מגזרים שונים.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=73629
