מתיירות יתר לתיירות חסר-התיירות לישראל בעידן שלאחר הקורונה

ענף התיירות מסתמן כקורבן משמעותי בשיתוק שנכפה על החברה והמשק הישראלי בעטיו של הנגיף הזדוני הבלתי-נראה, שנדמה כי עצר את כדור הארץ מלכת.

התיירות היוצאת מישראל בשנים האחרונות, זכתה לעדנה חסרת-תקדים, תודות, בין השאר, למדיניות "השמיים הפתוחים" שהונהגה בישראל בעשור שחלף, והפכה רבים בישראל, מכל מגזרי החברה, לתיירים תכופים כמעט בכל מקום על פני כדור העולם. וכתמונת ראי, גם התיירות לישראל גברה לאין שיעור ורף 4 מיליון התיירים נחצה זה מכבר.

כפי שאנו חווים בימים אלה, משבר הקורונה קטע את כל הטוב הזה באבחה אחת, חדה וכואבת. וכשאזרחי ישראל והעולם מסוגרים בבתים ,נראה על פניו שכל שנשאר לקברניטי התיירות בארץ לעשות הוא לנסות ולהעריך את מועד סיום המשבר במטרה להיערך לימים טובים כי יחזרו.

התיירות הנכנסת לישראל הוא ענף משקי חשוב מאין כמוהו  לכלכלת ישראל, ומתחזק את פרנסתם של מאות אלפי עובדים במגוון של שירותים ישירים ועקיפים , האחראים לאירוח התיירים המגיעים לישראל.

הדעה הרווחת בקרב אנשי מקצוע בענף התיירות בעולם, מורה על שינוי משמעותי בהרגלי תרבות הפנאי של אזרחים, אנשי עסקים ומשפחות בעולם, בעיקר אותם שאבדו את מקום עבודתם , שיאלצו "להדק את החגורה" בעידן הפוסט-קורונה .

משרד התיירות הישראלי בשנים האחרונות, בראשותו של השר יריב לוין, השכיל להגדיל משמעותית את תקציב השיווק הבינלאומי של המשרד, והטמיע אסטרטגיות פרסום מתקדמות, בעיקר תודות לשימוש בכלים דיגיטליים ייעודיים, שהוכיחו את יעילותם בהנעת תיירים ממדינות רבות בעולם להגיע לישראל, חלקם לראשונה בחייהם.

מטבעם של דברים, בשוך משבר הקורונה, ידרשו קברניטי התיירות הנכנסת לישראל לגבש אסטרטגיות פעולה ייחודיים, שניתן להגדירם בבחינת "חשיבה מחוץ לקופסא".

הערכתי היא שקמפיין שזכה להצלחה בימים שלפני הקורונה  "Two Cities One Break"  המבקש לעודד תיירים להגיע לישראל ולבקר בתל-אביב ובירושלים לסוף שבוע ארוך – "שתי ערים במחיר אחד" – עשוי לאבד משמעותית מכוח המשיכה בעידן שלאחר הקורונה ,מהטעם הפשוט שאין בו פנייה לקהלי-יעד מפולחים לפי גילאים, יכולת כלכלית , העדפות אישיות או ארצות מוצא.

בעידן המיידי לאחר משבר הקורונה, קהלי היעד העיקריים לתיירות לישראל עשויים להיות תיירים וקהילות עניין, Passionate Communities , קהל "מכור" לסגנון חיים ותרבות פנאי ייחודיים כגון תיירי אתגר, שאינם מוותרים על תחביבים כגון מסעות רגלי בשבילים וטרקים, רכיבת שטח באופניים וג'יפים, טיפוס הרים, צוללנים, צפרים, חובבי תיירות שאנטי ויוגה במדבר, כמו גם תיירים שוחרי תרבות, מורשת ודת, שאינם מחמיצים ביקור באתרים היסטוריים, חובבי ארכיאולוגיה, אוונגליסטים וצליינים שימשיכו כנראה להגיע לארץ הקודש מתוקף "צו משמיים"…

העובדה שניתן לשווק ישירות (לטרגט) לקהלי-היעד האלה בצורה יעילה ביותר באמצעות הרשתות החברתיות , מהווה יתרון משמעותי בעידן שבו יצומצמו בהכרח תקציבי השיווק והפרסום של גורמי התיירות הנכנסת לישראל.

פייסבוק , כדוגמא, שינתה משמעותית את פעולת האלגוריתם של האפליקציה שלה, במטרה לשדרג את הנראות והבולטות של קבוצות העניין המקוונות, וזאת על חשבון הנראות של הפוסטים בפיד החדשות המרכזי של פייסבוק.

כדי לעמוד ביעדי התיירות הנכנסת בעידן "הרזה" הצפוי , קברניטי התיירות בישראל ידרשו לאתר ולשתף פעולה עם קבוצות עניין בעולם, כגון עמותת STRAVA המאגדת כ- 36 מיליון רצים ואתלטים בעיקר בארה"ב, קבוצת  Adventure Travel Trade Association, ATTA האירופאית , ארגון הצפרים האירופאי RSPB  וקבוצות אחרות, שאזני אלפי חבריהם כרויות כדרך קבע להצעות היכן ניתן לבלות ולממש אתגרי off the beaten track בארצות עולם.

כדוגמא, שכנתנו מדינת ירדן משכילה לשתף פעולה עם קבוצת העניין , ATTA וזוכה בתמורה להיקף ביקורי תיירות אתגר משמעותית מהעולם בעיקר בחקורים בפטרה ובוואדי רם .

Last but not least, ניתן לצפות ולקוות שהתייר היהודי ימשיך להגיע לישראל, למרות הידלדלות המשאבים הכלכליים באירופה ובארה"ב, הנראות בימים אלה כנפגעות העיקריות של משבר הנגיף הקטלני.

ובנימה אופטימית, התקווה היא שהמיזם הציוני "תגלית" שב 20 שנות קיומו הביא לישראל מעל 750,000 צעירים יהודיים, ימשיך להוות מקור לא-אכזב של תיירים .

דניאל צימט, מומחה במיתוג יעדי תיירות, מחבר הספר "פרצופה של מדינה – תדמית ערים ומדינות בעולם תחרותי"

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=106150