מנכ"לי חברות התעופה הישראליות שלחו אתמול (ד') מכתב שני לאחר חודשיים מהראשון (20 ביולי) בו הם מזהירים מקריסת התעופה הישראלית ומבקשים לקיים דיון דחוף
מנכ"לי חברות התעופה הישראליות שלחו אתמול (ד') מכתב לראש הממשלה, נפתלי בנט, כחודשיים לאחר מכתבם הראשון (ב-20 ביולי 2021) בו הם מזהירים מקריסת התעופה הישראלית ומבקשים לקיים דיון דחוף.
“מזה שנה וחצי ענף התעופה הישראלי מצוי במשבר החמור בתולדותיו. בעקבות התפרצות נגיף הקורונה והנחיות משרד הבריאות באשר לטיסות מחוץ לישראל, נפגעה פעילותן של חברות התעופה הישראליות כולן באופן מהותי, עמוק וקשה. במהלך תקופה זו, פעלו החברות בתנאי חוסר וודאות קשים, כאשר היקף הביקוש טיסות הוא נמוך באופן חריג ומושפע באופן חד מהחלטות הממשלה והנחיות משרד הבריאות, בין היתר, בדבר החובה לשהות בבידוד לילדים וכן למחוסנים בחזרה ממדינות מסוימות; בדבר איסור על כניסה לישראל של נוסעים שאינם אזרחים או תושבי ישראל או של הרשות הפלסטינית (גם מחוסנים) וכן בשל קריאה של הממשלה להימנע כליל מטיסות לא הכרחיות.
החברות פעלו על מנת להתאים ולצמצם את פעילותן, מתוך מטרה להפחית את העלויות התפעוליות. אולם גם בעת זו, ענף התעופה הישראלי ניצב בפני מדרון חלקלק וקיים ספק לגבי יכולתן של חברות התעופה הישראליות לשרוד את המשבר ללא סיוע ממשלתי.
ממשלות בעולם תומכות באופן משמעותי בחברות התעופה המקומיות. הדבר לא רק מבטא מדיניות ראויה אלה גם מציב את החברות הישראליות מול קושי הולך וגובר להתמודד מול החברות הזרות הפועלות בישראל, ואשר נהנות מתמיכת ממשלותיהן. כמו כן, זוכות החברות הזרות בהקלות רגולטוריות משמעותיות, המקנות להן יתרון לעומת החברות הישראליות. דוגמאות מן העת האחרונה הן האישור שניתן לחברת התעופה הלאומית של בחריין לטוס בקו תל אביב – בחריין, בעוד שחברות ישראליות לא קיבלו עדיין אישור דומה וכן איסור החל על חברות ישראליות בלבד לטוס מעל סעודיה.
קיומן של חברות תעופה מקומיות היא תשתית לאומית חיונית. קריסה של חברות ישראליות תהווה פגיעה משמעותית מאוד באינטרס הלאומי. אנו מבקשים לקיים דיון בהול בראשותך, בהשתתפות משרדי האוצר, התחבורה והבטיחות בדרכים, התיירות והבריאות על מנת לדון בהצעות קונקרטיות ומפורטות ובצעדים ההכרחיים אשר על הממשלה לנקוט על מנת להבטיח המשך קיומה של תעופה ישראלית.
להלן עיקרי הדברים בהם נבקש לדון:
*גיבוש מודל פיצוי לענף התעופה (בדומה לכלל הענפים במשק), בגין הפסדים שנגרמו כתוצאה מהחלטת הממשלה אשר הביאו לצמצום משמעותי בהיקף הביקוש לטיסות.
*דיון במתווה הסיוע שהוצע על ידי משרד האוצר המחייב השקעות בעלים ודרישות מכבידות שונות שלא נדרשו מחברות הפעולות בענפי משק אחרים.
*גיבוש מתווה ניהול סיכונים בנתב”ג, תוך צמצום הדרישות שאינן הכרחיות (לרבות חובת בידוד לילדים ומחוסנים) ומיקוד הדרישות באופן הממזער את הסיכון לייבוא תחלואה (על בסיס מודלים סטטיסטיים, מקרים וניסיון מעשי).
*תקצוב מערך האבטחה על מנת לאפשר טיסות ליעדים החדשים שנפתחו בעקבות הסכמי אברהם.
*הקמת קרן להשבת כספי לקוחות במקרים של ביטול טיסות ומימן מערך בדיקות בארץ ובעולם.
*פתרון לחל”ת לאלפי עובדי ענף התעופה (חל”ת דיפרנציאלי).
*תיקון הפליה בהסכמי התעופה (תורכיה, איחוד האמירויות, טיסות מעל סעודיה).
*ביטול תשלומי חובה לרשות שדות התעופה.
*הארכת תוקף הוראת שעה המשהה את החובה ליתן פיצוי בשל ביטול או שינוי טיסה (חוק טיבי).
*גיבוש מתווה כניסה של תיירים מחוסנים לישראל על סמך בדיקות PCR שלילית או בדיקה סרולוגית וקידום קמפיין תיירות ותגמול לחברות התעופה הישראליות בגין הבאת תיירים ארצה.
*העדפה מתקנת לחבורת התעופה הישראליות ותמיכה בתעשיית התעופה”.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=119412