לעומת הפסד של 55 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד וההכנסות ירדו ב-25% לכ-321 מיליון דולר לעומת כ-429 מיליון דולר ברבעון הראשון אשתקד
אל על, עיקרי תוצאות הרבעון הראשון של 2020:
- ההכנסות ירדו בכ-25% לכ-321 מיליון דולר, לעומת כ-429 מיליון דולר ברבעון הראשון אשתקד
- החברה רשמה הפסד נקי של כ-140 מיליון דולר, לעומת הפסד של 55 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד
- יתרות המזומנים ופקדונות לזמן קצר בקופת החברה, נכון ליום 31.3.2020, הסתכמו בכ-132 מיליון דולר
ברבעון הראשון של שנת 2020 באו לידי ביטוי השפעותיו של משבר הקורונה. המגיפה פגעה קשות בכל ענפי הכלכלה בעולם, כאשר סקטורי התיירות והתעופה הם מהנפגעים הקשים ביותר מהמגפה.
המשבר הביא לירידה דרמטית בביקוש לטיסות נוסעים ולביטולי טיסות בהיקפים חסרי תקדים, כך שהחברה ביטלה טיסות רבות כבר בחודש פברואר 2020 ולבסוף ביצעה עצירה מוחלטת החל מאמצע חודש מרץ 2020, של טיסות הנוסעים בשל הנחיות המדינה בעקבות נסיבות אלה והחשש להדבקה בנגיף. בעקבות המשבר וההאטה בביקוש, נרשמה גם ירידה חדה של כ-23% במחיר הדלק.
כל אלה גרמו לפגיעה חדה בפעילותה של אל על ולירידה משמעותית בהכנסותיה. למרות שהחברה סיימה את שנת 2019 עם יתרות מזומנים משמעותיות בסך של כ-264 מיליון דולר, הביא המשבר למצוקת נזילות קשה, המחייבת פתרון של סיוע מיידי באמצעות תמיכה ממשלתית.
מאז פרוץ המשבר נקטה החברה בשורה של צעדי התייעלות וצעדים לשיפור התזרים:
- הנהלת החברה הודיעה כי תאריך את התקופה שבה לא תפעיל טיסות עד ליום 31.7.20, נכון למועד זה.
- החברה ביצעה צמצום משמעותי בכוח האדם- כ-5,800 עובדי החברה הוצאו לחל"ת.
- בוצעה הפחתת שכר ההנהלה והדירקטוריון בשיעור של 20% החל מיום 1.3.2020.
- נדחו בהסכמה תשלומי חכירה עבור חלק מהמטוסים החכורים; בוטלו הסכמי חכירה של שני מטוסי 737-800 אשר היו צפויים להיכנס לשירות בשנת 2020 והוחזרו 3 מטוסים שהיו מוחכרים בחכירה רטובה.
- נחתם מזכר הבנות עם חברה זרה למכירה וחכירה מחדש (Sale & Lease Back) של שלושה מטוסים מדגם בואינג 737-800 תמורת כ-76 מיליון דולר.
- נמכרו אחזקות החברה בחברת ממן תמורת כ-15.4 מיליון דולר.
- שוחררו 105 מיליון שקל מתוך עודפי קופות פיצויים מרכזיות, בהסכמה עם המדינה והסתדרות.
- החברה מכרה ברבעון 4 מנועים והכירה ברווח הון בסך של כ- 10 מיליון דולר. ובחודש יוני 2020 נמכרו 5 מנועים נוספים ונרשם רווח הון בסך 1.5 מיליון דולר.
- הוקפאו או בוטלו פרויקטים הכרוכים בהשקעות (בין היתר, השקעות בחידוש צי מטוסי 777 ובתחום הדיגיטל והמחשוב).
- הורחבה פעילות המטען של החברה באמצעות התאמת מטוסי נוסעים לצורך הובלת מטענים חיוניים.
החברה נמצאת בהליכי גיבוש של סיוע מדינה מול משרד האוצר. נכון להיום, הוצעו שני מתווים שמטרתם להעמיד לרשות החברה מימון לצורך התמודדותה עם משבר הקורונה. המתווה הראשון הנבחן כולל קבלת הלוואה בסך של כ-400 מיליון דולר, מגובה במרביתה בערבות המדינה והנפקת מניות בסך 150 מיליון ש"ח. המתווה השני הינו קבלת הלוואה בסך של כ-250 מיליון דולר מגובה במרביתה בערבות המדינה והנפקת מניות בסך של כ-150 מיליון דולר, כאשר המדינה תתחייב לרכוש את מלוא המניות שלא תירכשנה על ידי ציבור המשקיעים במסגרת ההנפקה.
היות וקיימת אי ודאות בקשר להשלמת קבלת הסיוע, שהינו חיוני על מנת לאפשר לחברה להתמודד עם השלכות המשבר בשלב זה, קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה כעסק חי, ובהתאם לכך כוללים הדוחות הכספיים הערה כאמור.
מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין:
"העולם עומד כיום בפני המשבר הכלכלי העמוק ביותר שידע ב-100 השנים האחרונות. במשבר זה ענף התעופה הוא הראשון להיפגע, והאחרון להיחלץ מהמשבר. בשל המשך התפשטות המגיפה,, קיימת עדיין אי ודאות רבה בעולם כולו לגבי העיתוי שבו ישובו הענף בכלל, וחברת אל על בפרט, לפעילות סדירה ומשמעותית.
משבר הקורונה הינו מסדר גודל שלא הכרנו, ואף חברת תעופה, חזקה ככל שתהיה, לא תוכל לשרוד אותו ללא סיוע מדינתי.
הנהלת אל על משקיעה את כל מרצה כדי להגיע להסכמות הנדרשות, לרבות מול עובדיה, על מנת לסכם את מתווה סיוע המדינה מול משרד האוצר, שמטרתו לייצב אותה מבחינה פיננסית ולאפשר את המשך הפעלתה בשנים הבאות. העמדת הסיוע, יחד עם ההשתלטות העולמית על המגיפה, יאפשרו לענף התעופה ולאל על לשוב בהדרגה לפעילות סדירה ומשמעותית.
גם בתקופה כה מאתגרת, אנו גאים על כך, שחברת שאל על ועובדיה סייעו משמעותית במאבק מול הקורונה. החברה הפעילה טיסות מורכבות ליעדים מרוחקים – ביניהם: אוסטרליה, קולומביה, קוסטה ריקה, פרו ואחרים, כדי לחלץ אזרחים ישראלים ולהביאם בשלום לישראל. כמו כן, החברה גאה על כך שהפעילה טיסות בהן הובאו לישראל מטענים חיוניים למאבק במגפת הקורונה".
סמנכ"ל הכספים, דגנית פלטי:
"מגפת הקורונה קטעה באיבן את תוכניות החברה להרחבת פעילותה, עם השלמת החלפת הציים ותוכנית ההצטיידות שלה במטוסים חדישים. למרות שהחברה התחילה את השנה עם יתרות מזומנים גבוהות במיוחד בסך של כ -264 מיליון דולר, המשבר גרם לבעיית נזילות קשה. וזאת, עקב הפסקת טיסות הנוסעים הסדירות שלה החל מחודש מרץ 2020, שהתבטאה בירידה של כ- 25% בהכנסותיה, בעת בו כבר התגבש רב רובו של החוב בגין המטוסים החדשים. גם הירידה במחירי הדלק, שבעת הרגילה הינה מבורכת, גרמה להפסדים בעסקאות הגידור, שבצריכה נמוכה, בחלקן אינן מוכרות חשבונאית כאפקטיביות והחברה רשמה הוצאה של 56 מיליון דולר ברבעון בגינן. כמו כן נרשמה ירידה של כ- 108 מיליון דולר בקרנות ההון בגין סך עסקאות הגידור של דלק, שע"ח וריבית, שחשבונאית מוכרות כאפקטיביות .
"ירידה נוספת בהון העצמי נגרמה בשל הפסד בסך של כ- 140 מיליון דולר ברבעון. על מנת לשפר את נזילותה של החברה, דחתה החברה בהסכמה תשלומי חכירה, חתמה על מזכר הבנות לביצוע עסקת "Sell & lease back" של שלושה מטוסים בהיקף של כ-76 מיליון דולר, ממשה את אחזקותיה בחברת ממן תמורת כ-15 מיליון דולר, שחררה עודפים מקופות פיצויים ותיקות בהיקף של כ-105 מיליון שקל, וביצעה מהלכים נוספים. החברה פועלת מול בנקים לגיוסן של הלוואות בקשר למתווי הסיוע שהציעה המדינה."
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=107883