מוטי ורססכיצד משפיעות המלחמות בישראל ואוקראינה על תכנון קריירה ותעסוקה בבתי המלון? האם סטודנטים בדור ה׳זד׳ יחשבו מחדש את מסלולם? מהי מידת ההשפעה על אסטרטגיות תעשיית המלונאות החולקות טרגדיות כה קשות?
המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללת כינרת. צילום ארז ביטון
מנהלים בבתי המלון ובתחום האירוח בהחלט עושים רושם חיצוני. הייצוג החזותי בלבוש מותגי נותן את הטון ומקנה תחושת יוקרה לחוויה של כל אורח. חליפה עסקית או ז'קט מכופתר, חליפת חצאית, חולצה מכופתרת, עניבה ונעלי עור יוצרים אפקט. לא רק על אורחים אלא גם על סטודנטים פוטנציאליים וצעירים נלהבים המתכננים את עתידם וחולמים על קריירה. סביבת ניהול המלון נראית בהחלט אטרקטיבית ובמשך שנים לא מעטות הם רואים במלונאות כיוון רצוי.
אולם בעשור האחרון מתעוררים ספקות שכן הדומיננטיות של הטכנולוגיה מסכנת את החלום. אוטומציה הפכה לטרנד מרכזי עתידי גם בתעשיית האירוח. תוך זמן קצר, סביר להניח שכמה מהטכנולוגיות המתפתחות של היום בבתי המלון יהפכו גם למיינסטרים. בינה מלאכותית מתפתחת במהירות והופכת למתוחכמת יותר. סביר להניח שחלק מעבודות האירוח העתידיות כבר לא יהיו בידי בני אנוש. אפילו השימוש הפוטנציאלי ברובוטים מתרחב באופן דרמטי. בנוסף גם הביקוש לחופשות לטווח קצר בבתים, וילות דירות, המשווקות באמצעות Airbnb כחלופות לבתי מלון, הופכות לדרך בטוחה וזולה יותר לטייל. העתיד המזהיר לקריירה במלונות הופך מטושטש ולא ברור.
במציאות המשתנה הזו מלחמות הופכות לאתגר מרכזי נוסף המעמיד במבחן את חלומות הצעירים לקרירה זוהרת עם חליפה בלובי של בתי מלון מהודרים המשקפים אלגנטיות ויוקרה ולעיתים אפילו זוהר.
.
הסכסוכים האחרונים באוקראינה ובישראל שיבשו באופן משמעותי את תנועת התיירות במזרח אירופה ובמזרח התיכון. מכשול לא פשוט עבור התעשייה המגששת באיטיות אחר דרכים להתאושש ממגפת הקורונה. המלחמה באוקראינה לאחר פלישת רוסיה איימה על האמון והביטחון בנסיעות למדינות הגובלות גם באוקראינה וגרמה לכישלונות להתאוששות התיירות ביבשת. גם המלחמה בעזה מכה גלים ברחבי המזרח התיכון.
סוכני נסיעות ומארגני כנסים מובילים נמנעים מישראל לעת עתה, כאשר חלקם כבר ביטלו את כל הביקורים בישראל גם לתוך 2024.
כיצד משפיעות המלחמות הללו על תכנון קריירה ותעסוקה בבתי המלון? האם סטודנטים בדור ה׳זד׳ יחשבו מחדש את מסלולם? מהי מידת ההשפעה על אסטרטגיות תעשיית המלונאות בשתי המדינות הללו החולקות טרגדיות כה קשות?
״ב-35 השנים האחרונות ההצלחה של בתי המלון בישראל נראית כמו עקומה גרפית מטפסת ויורדת, המשקפת מציאות של פיגועים, מבצעים ומלחמות. כשפרצה מגפת הקורונה בשנת 2020, 37,000 מתוך 42,000 עובדי בתי המלון פוטרו, ובעקבות המלחמה הנוכחית בעזה תעשיית המלונאות שקעה במשבר העמוק ביותר אי פעם", אומר יואב בכר, סמנכ״ל למשאבי אנוש בהתאחדות המלונות בישראל".
"בשנה האחרונה קוצצו גם ההקצאות הממשלתיות באופן משמעותי וכך לא עודדו ישראלים לעבוד וגם לפתח קריירה בבתי מלון. המלחמה הנחיתה מהלומה קשה נוספת. למרות שהמלונות עמוסים במפונים מאזורי הגבול בדרום ובצפון, העתיד לוט בערפל. יחד עם זאת אני מאמין שקריירת מלונאות לצעירים עדיין אטרקטיבית עם הסביבה הבינלאומית שהיא מקרינה והקידום המהיר יחסית לדרגי ניהול. אילו תעשיות אחרות מציעות הזדמנויות דומות לצמיחה, יצירתיות, נסיעות, התרגשות והגשמה? כל מה שצריך בישראל שלאחר המלחמה, הם תקציבים ממשלתיים משמעותיים לפיתוח מקצועי לצעירים", הוא אומר.
"לתעשיית האירוח יש בעיה תדמיתית רצינית. אין תמריץ לשקול לעבוד בענף שמבוסס ביסודו על עונתיות, אומר יוסי פתאל, מנכ"ל מארגני התיירות הנכנסת לישראל, עם 25 שנות ניסיון בתיירות. "אני לא מודע לטיעונים מקצועיים אובייקטיביים למה לעבוד בענף.
הממשלה מזניחה לחלוטין את החינוך וההכשרה בתחום גם במובן זה שהיא ביטלה כל הכרה במומחיות ומקצועיות. גם מנהל מלון אינו נדרש לרכוש השכלה או לקבל רישוי. נקודת המבט לתיירות היא כמו היחס למזג האוויר, הכל בידי שמיים. אין חזון אסטרטגי
ובפועל אין תוכנית אב לפיתוח. עם המשברים התכופים במדינה והמלחמה הנוכחית יחד עם המשכורות הלא מתגמלות, אף הורה אחראי כאן לא ייעץ לילד שלו לחפש קריירה בתיירות ואירוח".
אוקראינה עומדת בפני נסיבות אחרות לגמרי. האתר הרשמי ‘Visit Ukraine’ מדווח כי לפי הסוכנות לפיתוח תיירות במדינה רק 20% מהמלונות פועלים כעת. רובם ממוקמים במערב אוקראינה. "השכלה כאן אינה נדרשת עבור רוב מקצועות המלונאות. נכון לעכשיו אנחנו מעדיפים להעסיק אנשים עם כישורי אירוח רלוונטיים וערכים טובים ומעדיפים ללמד אותם את התפקידים בכל אגף או מחלקה", אומרת קתרינה מתיושצ'נקו, מנכ״לית מלון ליאופוליס בלבוב שבמערב אוקראינה." ההשכלה המלונאית המקצועית כאן נמצאת במשבר מאז מגפת הקורונה והתעצמה עם פרוץ המלחמה עם רוסיה. לכל הסטודנטים אין דרכים ראויות ללמוד בגלל התקפות טילים מסיביות והפסקות חשמל תכופות. מורים וסטודנטים רבים פשוט עזבו את המדינה. הביקוש הנוכחי לצוות עובדים גבוה, אך בתי המלון במערב המדינה מעדיפים כעת להעסיק צעירים בעלי כישורים בסיסיים וללמד אותם במקום ולא לסמוך על מנהלים מנוסים. הסטודנטים הכי נלהבים שבאמת רוצים לגדול ולהתפתח פשוט עוזבים ועוברים לחו"ל כדי לזכות בהשכלה הראויה ולהתמחות במדינות אירופה ואפילו בארה״ב״, היא מציינת.
אנטונינה פורסטיאנה, ראש אגף משאבי אנוש בהילטון קייב מסכימה שזו אכן המגמה הנוכחית. "המלון שלנו ממשיך בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות מבחינת התמחות ותעסוקה עתידית. לחלק מחברי הצוות שלנו יש כיום השכלה מטעם בתי ספר לניהול מלונאות, אך לא לכולם. סטודנטים רבים עזבו את אוקראינה ולומדים באופן מקוון באוניברסיטאות שלנו. חלקם עברו לאירופה ולומדים שם. לכן השנה הנוכחית היא אתגר אמיתי לאוניברסיטאות לקבל סטודנטים, במיוחד בתחום המלונאות. המלחמה הראתה פעם נוספת שתעשיית האירוח נפגעת משמעותית למרבה הצער, ללא קשר לתחזיות העתידיות הקודרות וללא תאריך סיום למלחמה בשתי המדינות, האמונה החיובית בכל זאת חיה ובועטת".
ד״ר ערן כתר, ראש החוג לניהול תיירות ומלונאות במכללת כנרת, שם החלה החודש שנת הלימודים האקדמית, נותר אופטימי.
"למרות שכרגע במהלך המלחמה אנו רואים את השלילי, בפרספקטיבה רחבה יותר נגלה שישראל הולכת לסיים את השנה עם כ-85% ממספר התיירים שביקרו כאן בשנת 2019. אני מקווה שבתחילת 2024 צמיחת התיירות תתאושש. עולם האירוח מלא בהזדמנויות חדשות: טרוול טק, קיימות, יזמות דיגיטלית ועוד ולטעמי זה עדיין המקצוע הטוב בעולם. תחום מדהים עם המון הזדמנויות. אני מאמין שברגע שהטיסות לישראל יתחדשו התיירות תחזור במלוא העוצמה".
האם יש תקווה לצעירים מעל גיל 18 להמשיך בקריירה בבתי מלון באוקראינה, אני שואל את קתרינה מתיושצ'נקו. "בהחלט. גם כעת, במהלך המלחמה, מספר לא מבוטל של בתי מלון בחלקים המערביים של המדינה נמצאים בתפוסה מלאה. אנו מארחים יותר אורחים
זרים, בעיקר דיפלומטים, עיתונאים, מתנדבים ומדריכים צבאיים. אם המלחמה תסתיים בקרוב עם ניצחון אוקראיני, כולנו מאמינים שתחום בתי המלון אצלנו ישגשג. הדלת להזדמנויות קריירה עבור צעירים אוקראינים רבים תיפתח מחדש".
דוח המועצה העולמית לנסיעות ותיירות מן השנה שעברה חושף כי מגזר הנסיעות והתיירות העולמי צפוי ליצור כמעט 126 מיליון מקומות עבודה חדשים בעשור הקרוב. בהחלט מקום לחשיבה חיובית. האם אוקראינה וישראל יצטרפו לתחזיות הצמיחה
המעודדות? ימים יגידו..
