התיירות בישראל פורחת בימים אלה בממדים שלא נודעו בעבר. כדי לענות על הדרישה למלונות, הוביל שר התיירות יריב לוין מהלך של הענקת מענקים להסבת מבנים למלונאות. אלא שנראה שבסוף המלונות לא יוכלו לתפקד בגלל המחסור בכוח אדם.
בשנים האחרונות בכלל נוצר מומנטום חיובי בתעשיית המלונאות בישראל, שהתבטא בבנייתם של מלונות שפתיחתם מבשילה כעת. בקרוב ייפתחו כאן כמה מלונות חמישה כוכבים ובהם קמפינסקי, לאקשרי קולקשן ביפו ואחרים, שיצטרפו אל סטאי החדש בכיכר השעון, דריסקו ומלונות נוספים שנפתחו באחרונה. לפי המקובל בענף, מלון חמישה כוכבים ומעלה מעסיק 1.2-1.5 עובדים לחדר. היכן יימצאו יותר מ-150 עובדים מיומנים וראויים לכל מלון כזה בשנה-שנתיים הקרובות? ומה עם מלונות ים המלח?
שמעון לוי, סמנכ"ל כוח אדם ברשת פתאל ויו"ר ועדת העבודה בהתאחדות המלונות בישראל, אומר שכבר כיום אין תפקיד בענף המלונאות שלא חווים בו מחסור. "אנחנו מתמודדים עם קושי ומחסור נוראים, כאשר בצנרת עוד אלפי חדרי מלון", הוא מציין. לפי הערכת ההתאחדות, חסרים כבר כיום כ-5,000 עובדים בענף.
לוי: "אנחנו, כמלונות פתאל, משתתפים בכל יריד תעסוקה אפשרי – בארץ ומחוצה לה – כמו באוקראינה וגאורגיה, וגם נוסעים עם הסוכנות להביא זכאי חוק השבות. אחד הפתרונות המחוייבים זה לתת לנו הקצאה של כמה אלפי עובדים זרים שישתלבו במקצועות שהישראלים לא רוצים לעבוד בהם ויתנו מענה למצוקה הזו ובהם עובדי מטבח, נקיון וחדרניות. בענף משלמים מעבר לשכר המינימום ועדיין לא מצליחים לגייס עובדים".
לוי מספר שידוע לו על רשתות ומלונות שסגרו אגפים וקומות בתקופות מסויימות כי לא היו מסוגלים לנקות אותם בשל המחסור בכוח אדם. "הפתרון של העובדים הירדניים הוא נהדר ופועל באילת בהצלחה רבה. הוא פתר לאילת בעייה כמעט קיומית ויש באילת כיום כ-1,500 ירדנים. בים המלח יש לנו מעל 1,000 עובדים, חלקם הגדול מדימונה וערד, ועדיין המחסור גדול מאד".
יותר קל להסב מבנה למלון מאשר להשיג לו עובדים
הוא מוסיף כי כיום המלונות נאלצים להכשיר את המנהלים והעובדים די בעצמם. "אני חושב שצריכים לחבור כמה משרדי ממשלה – העבודה, האוצר והתיירות – להפנות תקציבים להכשרה מקצועית, להחזיר מובטלים, לעשות הסבות מקצועיות".
לדבריו, זהו ענף של נותני שירותים וקשה לעבוד כשאין את הבסיס. אורח מגיע, ולמרות שהחדר לכאורה מוכן – הוא לא נקי מספיק. "צריך גם שפים ומנהלי מזון ומשקאות וקבלה ומטפלים בזה ברשת על ידי עתודות מקצועיות. אנחנו חברה עם כמעט 7,000 עובדים ובכל נקודת זמן חסרים מאות עובדים".
מנכ"ל רשת מלונות דן, רונן ניסנבאום, שברזומה שלו נסיון מלונאי בינלאומי עשיר, אומר שהמחסור המחסור בכוח אדם ובעיקר בעובדי צווארון כחול הולך ומחמיר גם בגלל העלייה במספר המלונות החדשים. "קשה למצוא אנשים לעבודות הנקיון והמטבח, וגם בעולם זה נעשה בעיקר על ידי עובדים ממדינות אחרות כמו הסינים בסינגפור. כמו בחקלאות, אין מנוס מלהשתמש בכלי הזה, מכיון שאין סיכוי שעבודות אלה יתמלאו על ידי השוק המקומי. הבעיה היא הבירוקרטיה והזמן שלוקח לתת למלונות את העובדים ובינתיים כולנו סובלים".
עם זאת, לדברי ניסנבאום, חלק מהטכנולוגיות החדשות עוזרות להם למצוא פתרונות לייעול ומורידות את הלחץ העצום שבחסרון הכרוני בכוח האדם. "אנחנו מתכננים להכניס למלון לינק את לינקאפ (LinkApp) המאפשרת לבצע צ’ק-אין וצ’ק-אאוט עצמי, להזמין אוכל ושתייה ושירותי מלון ולבצע מגוון פונקציות בתוך החדר. כן אנחנו משתמשים בפלטפורמת Howazit דרכה מתקשרים עם העובדים בטקסטים".
חייהם של האנשים השקופים
אחד הסטארטאפים שהוצג באחרונה בכנס טרוול טק בת"א היה ה-bravo.ai. לדברי היזם, אסף אשכנזי, אצל נותני השירות מדובר בעבודות לא מוערכות שהעובדים מרגישים בהם שקופים. "אלו שעובדים לא כל כך רוצים להפוך את זה לעבודה קבועה ואלה שעובדים לאורך זמן – נמצאים בניידות מאד גבוהה בין מעבידים שיוצרים מקום עבודה נעים יותר ועם שכר טוב יותר".
באפליקציה מקבל כל עובד את משימותיו, ואם אינו יודע לקרוא – הוא יכול לשמוע אותן. אם אורח ביקש מגבת, מגיעה הקריאה לעובד ולמנהל, לכל אחד בשפתו, בלא שיוטלו שתי משימות בו זמנית. "רמת השירות לאורח משתפרת וכמות השיחות שהמנהלים ועובדים מנהלים יורדת באופן דרמטי".
גם לדברי אשכנזי, ניכר בשטח המחסור בכוח אדם. "אנחנו לא מורידים את מספר העובדים הדרושים, אבל עם אותה כמות עובדים, מצליחים המלונות לבצע את המשימות בלי שהעובדים ירצו לברוח. הטכנולוגיה באה להעצים את העובדים ולא להחליף אותם".
משרד התיירות: המהלך יבוצע בקרוב
ממשרד התיירות נמסר בתגובה כי המשרד והתאחדות המלונות פועלים יחד במטרה להכשיר עובדים נוספים לעבודה בענף כדי לגשר על המחסור בכוח אדם. "כבר כיום עובדים במלונות אילת למעלה מאלף עובדים ירדנים, בהתאם להסכם עם ירדן, לפיו העובדים נכנסים ויוצאים מישראל באותו היום. כמו כן, בהתאם לסיכום עקרוני של שר התיירות עם משרד האוצר, יוקצו לתעשיית המלונאות 2,000 עובדים – 1,000 עובדים זרים ו-1,000 עובדים פלסטינים. בימים אלו כותבים במשרד את הקריטריונים לקבלת ההקצאה וצופים כי המהלך יבוצע בקרוב. היה והקצאות אלה לא יספיקו – המשרד יפעל להגדלתן".
בימים אלה מפרסם משרד התיירות קמפיין מקיף לעידוד הרשמה ללימודי תיירות. במסגרת הקמפיין הועלה לרשת עמוד נחיתה (http://lomdimtayarut.com/), ועלו קמפיינים פרסומיים בפייסבוק וברשתות חברתיות נוספות, במגוון תחנות רדיו ארציות ואזוריות, תשדירי פרסום בערוצי הטלוויזיה המרכזיים ועוד. הקמפיין כולו מתורגם לערבית.
המסלול האקדמי ללימודי תיירות מוצע באוניברסיטה העברית-קמפוס רחובות, המכללה האקדמית הדסה ירושלים, אוניברסיטת חיפה, המכללה האקדמית אשקלון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב-קמפוס באר שבע וקמפוס אילת והמכללה האקדמית כנרת.
במשרד התיירות מוסיפים כי סטודנטים רבים בחוגים לתיירות משתלבים במגוון תפקידים בתעשיית התיירות והמלונאות כבר בתקופת הלימודים. מבדיקה שערך משרד התיירות עולה כי כ-70% מהסטודנטים משתלבים בתעסוקה בתעשיית התיירות.
מלונות של קופי פייסט
ואילו ברונו דה סקויטר, מי שניהל את מלונות ענבל בירושלים, אלמא בזכרון יעקב והכין לקראת הפתיחה את מלון סטאי תל אביב, פתח באחרונה חברה לניהול פרוייקטים בתחום המלונאות שגם מספקת שירותים שוטפים. החברה Goldsmith & Tailor, נותנת שירות מליווי בניית קונספט, מיתוג, קליטת צוות בכירים וגם הדרכות.
דה סקויטר רואה את הבעיה במלונאות בישראל בשירות, וגם בעובדה שאין כמעט בידול בין המלונות. לדבריו, יש כיום בעולם מבחר של קונספטים שלא באים לידי ביטוי בישראל כמו למשל מלונאות ירוקה.
דה סקויטר מספר שבחזון של מלון האמנויות אלמא היה שאת בעמדות הקבלה יאיישו אנשים שקשורים לאמנות, עם יכולת לתקשר, ללא נסיון מלונאי, ואת העבודה המלונאית ילמדו תוך כדי תנועה. "כיום מדגישים את החוויה במלון. לכן פתחתי את החברה, כי אנחנו רוצים לראות מלונות שונים, לא 'קופי פייסט' אחד של השני, מלון עם 'לוק אנד פיל' אחר ולשם כך לקחת עובדים שמוכנים להשתנות. אחידות בשירות לא מעניינת. אפשר ללמד אנשים לעשות צ'ק-אין, אבל אופי – לא".