בימים אלה ספרנו לפחות 25 חברות תעופה שנמחקו במשך כ-37 שנים מתעשיית התעופה. נעלמו מהתחום, או שהן מוזגו – בשלמותן או בחלקים – לתוך חברות תעופה אחרות. בקרב 25 החברות היו מותגים גדולים, בינוניים וקטנים וכולן נפגעו בגין הקושי העצום לשרוד בשוק התעופתי התחרותי והברוטלי.
הגורמים העיקריים לקריסה
הגורם הראשון לקריסת החברות הוא המחסור במזומנים. לא חשוב מה גודלן – חברות תעופה זקוקות להררי כסף מזומן ממשקיעים, בעיקר כשהן "חולות" והמזומנים בקופותיהן אוזלים בקצב מסחרר. הגורם השני הוא הופעתן של חברות תעופה חדשות בנתיבי טיסה קיימים, או גרוע יותר – בנתיבים שבהן חברות תעופה אחרות נכשלו. הגורם השלישי הוא התחרותיות העזה, הממשיכה לצמוח ממש בימים האלה, המדרבנת את החברות להתחרות באמצעות הורדת מחירים ואמצעים נוספים. הכל כדי לדחוק החוצה את המתחרות. הגורם הרביעי הוא אי יכולתן של ההנהלות הבכירות לקרוא את השוק כיצד לא ליפול במלכודות שפועלות נגדן. מה שמוכיח יותר מכל, כי ניהול תעופתי מסחרי מיועד למקצוענים בלבד.
חברות שקרסו
לייקר איירווייס – נעלמה ב-1982
בראניף אינטרנשונל איירווייס – נעלמה ב-1982
איסטרן איירליינס – נעלמה ב-1991
מידווי איירליינס – נעלמה ב-1991
אינטרפלוג – נעלמה ב-1991
פאן אמריקן וורלד איירווייס – נעלמה ב-1991
טאוור אייר – נעלמה ב-2000
אנסט אוסטרליה – נעלמה ב-2001
TWA– נעלמה ב-2001
סבנה – נעלמה ב-2001
סוויסאייר – נעלמה ב-2002
אלוהא איירליינס – נעלמה ב-2008
ATA איירליינס – נעלמה ב-2008
מקסיקאנה – נעלמה ב-2010
ספאנאייר – נעלמה ב-2012
מאלב – נעלמה ב-2012
קינגפישר – נעלמה ב-2012
קונטיננטל איירליינס – נעלמה ב-2012
US איירוויס – נעלמה ב-2015
טראנסאירו – נעלמה ב-2015
מונרך – נעלמה ב-2017
אייר ברלין – נעלמה ב-2017
פרימרה אייר – נעלמה ב-2018
גרמניה – נעלמה ב-2019
פלייבי.אם.איי – נעלמה ב-2019
WOW– נעלמה ב-2019
תעשיית התעופה אינה זרה לפשיטות רגל. כך, למשל, אמריקן איירליינס, יונייטד ודלתא (DAL) הגישו בשלב מסויים בקשה לפשיטת רגל להגנה מפני נושים (Chapter 11). הן התאוששו, בין השאר, בזכות מיזוגן עם חברות תעופה אחרות. אבל, רשימת חברות תעופה שלא היו כל כך ברות מזל ארוכה יותר. בהתחשב באופי החיוני של השירות שחברות התעופה מספקות, נשאלת תמיד השאלה מדוע תעשיית התעופה היא שם נרדף להפסדים מתמשכים ולחדלות פירעון?
ממשיכות לטוס למרות אי ריווחיות
חברות תעופה רבות ממשיכות לפעול בתעשיית התעופה למרות שנים של הפסדים משמעותיים, כי בעלי העניין השונים לא יכולים להרשות לעצמם לסגור אותן. סגירת חברת תעופה כרוכה באובדן מקומות עבודה, אי הנוחות לנוסעים בעקבות אי מימוש טיסתם, הפסדים במיליונים עבור נושיה ואובדן הגאווה הלאומית.
מכיוון שסגירת חברות תעופה מתלבטות היא גם החלטה פוליטית בלתי מתפשרת, מספקות להן, בדרך כלל, הממשלות חבל כלכלי כדי שהן תשארנה בעסקים. אבל למרות זאת, נאלצות חברות התעופה "לחתוך את גרונן" ולהוריד מחירים כדי למלא את עודף הקיבולת שלהן וכתוצאה מכך, אפילו השחקניות החזקות בענף נפגעות לרעה מהתמחור המשתנה עד שהן קורסות.
עלויות קבועות
מחיר המטוסים יקר מאוד. לכן על חברות התעופה מוטלת החובה להמשיך ולבצע את החזרי ההלוואות הגדולות בגין רכישתם, ללא כל תלות בתנאים העסקיים המשתנים. אורך החיים האפקטיבי של המטוסים המסחריים הוא 25-30 שנה, אבל ככל שהוותק שלהם גדל הם נכנסים לביקורות תחזוקה רבתיות (D Check) יקרות.
חברות התעופה נזקקות לכוחות עבודה גדולים כדי להפעיל את הפעולות המורכבות שלהן, מה שהופך את הוצאות השכר שלהן למרכיב נוסף בעלויות הקבועות. התנודתיות במחירי הנפט היא עוד אתגר שחברות התעופה נאלצות להתמודד איתו, בין היתר באמצעות גידורים, שלא תמיד מתאימים לגידול ואפילו לקיטון במחירים. גם עלויות האבטחה, שזינקו אחרי אירוע 11 בספטמבר כבדות.
לאור זאת, ברור שחברות תעופה מעטות יכולות להתגבר על המכשול האדיר של מבנה העלויות הגבוה שלהן.
אירועים אקסוגניים המשפיעים על הביקושים
תעשיית התעופה פגיעה במיוחד לאירועים חיצוניים כמו טרור, אי יציבות פוליטית ואסון טבע, אשר יכולים להשפיע באופן דרסטי על פעילותן ועל ביקושים של נוסעים. לדוגמה, בחודש אפריל 2010, העריכו חברות התעופה את ההפסדים בסכומים של יותר מ-2 מיליארד דולר בעקבות סגירת המרחב האווירי של אירופה בגלל ענני האפר המסיביים מהתפרצויות הוולקניות באיסלנד. תעשיית התעופה בארה"ב ספגה בשנת 2001 לאחר התקפות 11 בספטמבר הפסדים של כ-7.7 מיליארד דולר, למרות סיוע פדרלי מסיבי, בעיקר בשל ירידה בביקושי הנוסעים.
תורים ארוכים בעת הצ'ק אין בשל נהלי אבטחה מוקפדים, ישיבה צפופה במטוסים, לוחות זמנים לא מספקים ושירות גרוע, הם חלק מרשימת תלונות הנוסעים הארוכה שגרמו לתפיסה כי טיסה אווירית היא חוויה קשה מאוד הגורמת נזק לתעשיית התעופה, ומסיטה למשל נוסעים, בקצב גדל והולך לנסוע ברכבות במקום לטוס.
סיכום
אין כל ספק שחברות התעופה מספקות שירות חיוני, אך מבנה עלויות מנופח, פגיעות לאירועים אקסוגניים ומוניטין של שירות גרוע, מהווים מכשול עצום לרווחיותן. קומץ של חברות תעופה לואו קוסט או לגאסי, מצליחות לשמור על רווחים עקביים, אם כי שולי הרווח הנקי שלהן נמוכים. שאר החברות נאבקות לא להגיע לחדלות פירעון בעקבות הפסדים מתמשכים.