במשרד התיירות עושים עתה מאמצים רבים ששר התיירות יריב לוין ישתתף בטיסת הבכורה של אייר אינדיה, ב-22 במרץ לישראל מדלהי לנתב"ג. כמו כן מנסים במשרד התיירות לארגן משלחת עיתונאים שתשתתף בטיסת הבכורה לארץ. כך מסרו מקורות במשרד התיירות.
משמעות חשובה
חידוש טיסות אייר אינדיה לישראל, במסלול המקוצר, תוך חציית המרחב האווירי של ערב הסעודית, החל בשיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה דמוסדרדס מודי, בעת ביקורו של נתניהו בהודו. את ההודעה על חידוש טיסות אייר אינדיה הטיסות מעל ערב הסעודית מסר נתניהו לכתבים בעת ביקורו בארה"ב. לאור זאת לטיסתו של השר לוין (אם היא תצא לפועל) מעל ערב הסעודית תהיה לה משמעות מעבר לטיסת בכורה תעופתית.
פיתוח תנועת תיירות מהודו
במשרד התיירות רואים בהפעלת הטיסות הישירות של החברה ההודית פיתוח של תנועת תיירים מהודו לישראל. לאור זאת תיהנה אייר אינדיה ממענק "נוהל נתב"ג", שלפיו על כל טיסה שבועית מיעד חדש תקבל החברה מענק של 250 אלף יורו. אייר אינדיה צפויה להפעיל יעד חדש מדלהי ב-3 טיסות שבועיות ולכן היא תקבל מענק חד פעמי של 750 אלף יורו.
הודעת אל על לבורסה
בהודעה לבורסה ציינה אל על כי חברת התעופה אייר אינדיה החלה למכור ב-7 לחודש במערכותיה טיסות ישירות בין ישראל להודו שיתחילו ב- 22 במרץ, בנתיב טיסה קצר העובר מעל למדינות אשר חברות תעופה ישראליות, ובכללן החברה, אינן מורשות לטוס מעליהן.
אל על מעריכה, כי תקדים כאמור, אשר מהווה יתרון משמעותי לחברת התעופה הזרה ומונע הזדמנות שווה והוגנת, ובפרט אם תאפשר מדינת ישראל לחברות תעופה זרות נוספות לטוס בנתיבים מקוצרים לעומת הנתיבים המתאפשרים לחברה, עלול לפגוע בפעילות החברה, באופן ובהיקף שהחברה אינה יודעת לכמת בשלב זה.
החברה פנתה למדינת ישראל ולגורמים בינלאומיים רשמיים נוספים וביקשה להקפיד על הדדיות במתן זכויות הטיסה והמעבר, דהיינו לאפשר לחברה לטוס להודו בנתיב טיסה קצר כאמור, או לחילופין שנתיב הטיסה של החברה הזרה יותאם לנתיב המאושר כיום לחברות התעופה הישראליות.
עוד ציינה אל על בהודעתה, כי לערכתה לגבי השלכות תקדים כאמור, מהווה מידע צופה פני עתיד כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968. מידע זה תלוי בגורמים רבים אשר אינם בשליטת החברה ולרבות מתן אישורים לחברות תעופה זרות על ידי המדינות הרלוונטיות, מימוש האישורים והוצאה לפועל של טיסות בנתיבים מקוצרים על ידי חברות תעופה זרות וכיו"ב, ולפיכך, הערכת החברה עשויה להשתנות בהתאם.
יש צדק בטענה אבל הגזמה בפגיעה הצפויה
יש צדק בטענה הבסיסית של אל על להשוואת תנאי טיסה מקוצרים ונקווה שגם היתר זה התקבל וחברות ישראליות יוכלו לטוס מעל ערב הסעודית, וטיסות סעודיות יוכלו לחלוף במרחב האווירי של ישראל, אבל, לטעון כי יש בטיסות אייר אינדיה ובטיסות עתידיות נוספות פגיעה עלולה לפגוע בפעילות אל על יש קצת מן ההגזמה.
רק 27% טסו ב-2017 בטיסות ישירות להודו
על פי דוח 2017 של רשות שדות התעופה ב-2017 טסו בין נתב"ג למומבאי בטיסות ישירות של אל על 58,475 נוסעים נכנסים ויוצאים, שזו ירידה של 4.53% בהשוואה ל-61,251 נוסעים נכנסים ויוצאים בשנת 2016. עוד מתברר, כי רק 27% מתנועת הנוסעים בין ישראל להודו היא בטיסות ישירות, כל השאר מתבצעות באמצעות טיסות המשך מיעדים שונים, כמו מירדן, טורקיה ואירופה. כלומר, בין ישראל והודו טסו בשנת 2017 כ-157,88 נוסעים נכנסים ויוצאים הרוב בטיסות המשך ומעט בטיסות ישירות של אל על.
קיצור הזמנים נמחק
דבר נוסף המרחק בין מומבאי, השוכנת לחוף הים לבין דלהי השוכנת במרכז חצי האי ההודי הוא 1,420.9 ק"מ. מרחק זה מוחק את היתרון של קיצור זמן הטיסה של אייר אינדיה תוך כדי חציית ערב הסעודית, בהשוואה לטיסות אל על העוקפות את חצי האי הסעודי. כמו כן על פי נתוני 2016 היעדים העיקריים בהודו אליהם טסים מישראל הם: מומבאי אליה נרשם מספר של 62,280 נוסעים, דלהי עם 57,370 נוסעים, בנגלור עם 11,502 נוסעים, גואה עם6,347 נוסעים ויעדים נוספים.
נתונים אלה מראים, כי אל על, שלמרות שהייתה היום הבלעדית בטיסות הישירות להודו, רוב הישראלים העדיפו לטוס לשם באמצעות טיסות המשך. כך שתחרות על כל נוסע בוודאי שתהיה וזה לכל הדעות דבר חיובי מן ההיבט הכללי, שהוא הקובע. בדיוק כפי שקרה עם טיסות הלואו קוסט, שרק עשו טוב לתיירות הישראלית – הן היוצאת והן הנכנסת.