נמל התעופה בן גוריון הינו שטח שיפוט גלילי המצוי מחוץ לתחום שיפוטה של רשות מקומית כלשהי. ההצדקה להותיר שטח מתחום לתחום שיפוטן של רשויות מקומיות מתקיימת כאשר מדובר במתקנים ביטחוניים או במתקני תשתית ארציים ייחודיים דוגמת נתב"ג, תעשייה אווירית ואחרים.
במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים לשנות את מעמדו של נתב״ג ולצרפו לתחום שיפוטן של רשויות מקומיות, אך עד כה כל אלה לא צלחו על יסוד הנימוק שמדובר במתקן תשתית תעופתית ייחודי בעל חשיבות ארצית ובעל צרכים ייחודיים, שהכנסותיו משמשות להפעלתו ופיתוחו, בהיקפים של מיליארדי ₪ ושאינו מקבל שום שרות מוניציפלי ומספק את צרכיו הייחודיים.
לטענת רש"ת בעתירה, מלבד ההשקעות העצומות בפיתוח ותפעול נתב"ג, ההכנסות המתקבלות מנתב"ג משמשות לצורך הקמה ופיתוח של כל שדות התעופה שבניהולה על פי חוק רשות שדות התעופה, לרבות הקמת שדה התעופה רמון שהקמתו נאמדת בכ-1.7 מיליארד ₪, וכל זאת ללא סיוע כלכלי ממדינת ישראל.
נוסף על ההשקעות האינטנסיביות של רשות שדות התעופה בפיתוח שדות התעופה והתשלומים מממנת רש"ת את תכניות הפיתוח של כל הפעילות התעופתיות במדינת ישראל ללא כל תמיכת הממשלה ובנוסף משלמת דיווידנדים למדינה, משלמת מיסים כחברה (מס חברות) , משלמת דמי חכירה למנהל מקרקעי ישראל על הקרקעות והשימוש במתקניה ועוד.
הרשות נדרשה בשנת 2016 בעקבות חקיקת חוק התייעלות כלכלית תשע"ו- 2015 של הכנסת, לשלם למדינה תמלוגים בשיעור של 2.4 מיליארד ₪ על מנת שאלה ישמשו אותה בהתאם למדיניותה וצרכיה. בעת אישור הצעת החוק על ידי הממשלה, הודגש כי התמלוגים שתשלם רש"ת למדינה ישולמו באופן חד פעמי מתוך הכרה כי אין לפגוע ביציבות הרשות וחוסנה.
כל הפעילות הגרעונית של שדות התעופה הפנים ארציים ממומנות ע"י הפעילות בנמל התעופה בן גוריון והנוסעים בשדות התעופה הפנים ארציים אינם משלמים אגרה כך שלמעלה משלושה מיליון טסים נהנים מכך.
בהקשר זה טוענת רש"ת בעתירה כי מלבד הפגיעה המיידית בנתב"ג ובכל יתר שדות התעופה המופעלים על ידה, תמנע מהמדינה בעתיד כל אפשרות לדרוש תמלוגים נוספים שכן תחת האפשרות לחלוקת התמלוגים בהתאם למדיניותה וצרכיה כאמור, רק קומץ רשויות יהנו באופן בלעדי מחלוקת עור הדב ביניהן.
על רקע הדברים האלה טוענת רש"ת כי הקמת הוועדה לשינוי גבולות וחלוקת הכנסות הינה ניסיון נוסף מיני רבים של השלטון המקומי לנגוס בהכנסות נתב"ג כדי לכסות את גירעונותיהן של רשויות מקומיות, בניגוד לאינטרס הציבורי הרחב המשרת את אזרחי כל מדינת ישראל והבאים בשעריה.
רש"ת מוסיפה וטוענת כי אף לא אחת מהרשויות המבקשות לנגוס בהכנסות נתב"ג ערוכה ומסוגלת לספק את מכלול השירותים הנדרשים לנתב"ג ברמה הנדרשת ותחת מגבלות הביטחון והבטיחות הנגזרות בין היתר מאמנות בינלאומיות ומחייבים השקעות עתק, ולפיכך אין לדון בנושא שיוך נתב"ג מוניציפאלית לאף אחת מהרשויות או בחלוקת ההכנסות ממנו.
עוד טוענת רש"ת כי לאור העובדה שאנו מצויים בשנת בחירות לרשויות המקומיות, הדיון בחלוקת רווחי נתב"ג משמש כקרדום פוליטי בו עושים שימוש ראשי הרשויות ונושא חלוקת רווחי נתב"ג הפך תעמולת בחירות בפי ראשי הרשויות המתראיינים תחת כל עץ רענן תוך סילוף עובדתי ומטעה.