רישום יתר (או תפוסת יתר) בטיסות, בבתי מלון ואפילו באוניות הוא רעה חולה הגורמת עוגמת נפש וטרחה מיותרת לנפגעים ממנה. בתביעות שהוגשו בעניין זה גינו השופטים את התופעה הרווחת וברוב המקרים דחו את טענות חברות התעופה, משרדי הנסיעות, הספקים, המלונות וחברות השיט, כי מדובר ב"נוהל מקובל" והנתבעים חויבו לפצות נוסעים שמצאו את עצמם ללא המקום שאותו הזמינו.
תופעה שממאנת להיעלם
רישום יתר לא יעלם והוא תמיד עלול לצוץ ולפגוע, בעיקר בתקופת שיא הנסיעות, אבל לא רק. בעבר הגיעה התופעה לשיעור של 10%-15% ואף יותר ולא הייתה חובה למזמין מושב בטיסה לממש את הזמנתו. היתר זה אפשר ללקוחות רבים להזמין טיסה ליעד מסויים בכמה חברות תעופה. כחלק "מהמלחמה" בתופעה ועל מנת לא להמריא עם מושבים ריקים, רשמו חברות התעופה לכל טיסה יותר נוסעים ממספר המושבים הזמין. כך נוצר רישום יתר ואם לא היו ביטולים במועד הטיסה חלק מהנוסעים נאלצו להישאר על הקרקע. עוד לפני יישום חוק טיבי, היו חברות תעופה שהציעו תשלום לנוסעים בטוחים, שהסכימו לוותר על מקומם לאחרים.
היום תופעת רישום היתר בתעופה (וגם במלונות ובשיט) היא ברמה נמוכה של כ-5%, בגלל חוק טיבי. תופעת ההזמנות בכמה חברות תעופה כמעט ונעלמה, מכוון שהנוסעים מחויבים היום, לאחר הכרטוס, לממש את הזמנתם, או לשלם דמי ביטול גבוהים . גם הודות לטכנולוגיה המתקדמת המאפשרת "לראות" את מצב המושבים התפוסים בכל רגע נתון. אבל מי שנפגע בשבילו זה 100% עוגמת נפש.
חוק טיבי
חוק טיבי, או "חוק שירותי תעופה" (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או בתנאיה), נועד להגן על הנוסעים במקרה וחברת התעופה הזמינה יותר נוסעים מאשר מספר המושבים הקיימים במטוס. על נציגי החברה לפנות אל הנוסעים ולחפש "מתנדבים" שיסכימו לוותר על מקומם. במידה וחברת התעופה הגיעה להסכם כלשהו ולפיו הנוסע יוותר על מקומו בטיסה בתמורה לפיצוי מוסכם, חובה עליה להטיסו בטיסה אחרת או להשיב לו את מלוא כספו. במקרים בהם נמצאו מתנדבים ונוצר מצב ולפיו נוסע לא יוכל לעלות לטיסה בעל כורחו, הוא יהיה זכאי לפיצוי כספי, הנע בין 1,290 שקל לבין 3,120 שקל, תלוי במרחק הטיסה.
מעבר לפיצוי הכספי מטיל חוק טיבי על חברות תעופה את החובה לספק לנוסעים אשר טיסתם בוטלה אירוח בבית מלון, הסעות לבית המלון וחזרה לשדה התעופה, כרטיס טיסה חלופי ושירותי תקשורת.
הבעיה בחוק טיבי, שמעצם היותו חוק ישראלי, הוא תקף רק על חברות ישראליות ולא על חברות תעופה זרות שאין להן נציגות בארץ (חברות שכר וחברות לואו קוסט) שההזמנות לטיסה מתבצעות באתרי האינטרנט שלהן. אגב, גם בתי מלון באילת ובוודאי בחו"ל שהוזמנו באמצעות חברת הזמנות מלונאיות זרה כמו לדוגמא בוקינג קום, אין לגביהם אחריות במקרה של רישום יתר.
היות וחברות התעופה ומארגני הנסיעות שעל פי החוק הם אלה שאחראים לפצות נוסעים במקרה של ביטול טיסתם נוצר אינטרס לכרטס את כרטיס הטיסה כמה שיותר מאוחר ובסמוך למועד הטיסה (48 שעות לפני מועד הטיסה), כדי למזער, עד כמה שניתן, נזקים שייגרמו להם בגין פיצוי כספי. חשוב לציין שהחוק תקף רק מרגע הכרטוס ואילך.
הבעיה בבתי מלון
רישום יתר בבתי מלון יכול לפגוע בצורה משמעותית וברוב המקרים נוצר בעקבות טעויות. לדוגמא קבוצה שמנתה כמה זוגות עם ילדים והזמינה שבוע במלון "הכל כלול" בחו"ל. מספר משפחות הקדימו להגיע וקיבלו את חדריהם ולעומתם זוג אחר שהגיע עם ילדיהם מאוחר יותר נאלץ לבלות את הלילה הראשון בחדרי חבריהם ולמחרת קיבלו חדר באגף מרוחק. משרד הנסיעות חויב במשפט לפצות את כל הזוגות. הספק טען בעדותו, כי לא ידע שהמשפחה שהגיעה מאוחר יותר קשורה לשאר הזוגות. תירוץ שאין לו כל קשר עם תופעת רישום היתר שהייתה במלון.
בעבר תופעת רישום היתר במלונות הייתה פופולרית יותר, בגלל שתופעת ההתחייבויות (Commitment) של מארגני התיירות הייתה בשיאה. הפחד מפני האפשרות שהתחייבויות אלה לא ייושמו וכמובן גם טעויות יצרו רישום יתר במלונות. היום בעידן הטכנולוגי הממוחשב, תופעת ההתחייבויות כמעט ולא קיימת ובעקבותיה ירדה גם תופעת רישום היתר.
אזהרת המארגן מפני התופעה
בכל הזמנה אצל מארגן נסיעות בארץ רשום בטופס ההזמנה, כי עדיין יתכנו מקרים של תפוסת יתר, אשר בהם ייאלץ בית המלון, הספק המקומי בחו"ל, לשנות את בית המלון המוזמן, או השירות המובטח. במקרה כזה, ידאג בית המלון המעביר, או הספק המקומי בחו"ל, להעביר את הנוסע למלון ברמה זהה, או לספק שירות דומה לשירות שהובטח. האחריות לגבי תהליך העברת הנוסע למלון אחר חלה על בית המלון המעביר, או הספק המקומי בחו"ל. משום שאין למארגנים כל ידיעה על כך מראש, או אפשרות להתערב בדבר, מוסכם בזאת, כי אין הם אחראים לכך. אין לראות הודעה לנוסע על קבלת אישור למלון עוד בזמן היותו בארץ, או הוצאת שובר למלון, או הנפקת מסמך המאשר מלון, כהתחייבות לספק אותו, אלא בכפוף לאמור לעיל.
יתרה מכך אף נכתב, כי במצב של תפוסת יתר, אין המארגנים מתחייבים, כי מתן השירותים במלון המחליף יהא זהה לזה שבמלון המוחלף. המארגנים אינם אחראים על הפעלתו היומיומית של המלון, לרבות תקינות מערכותיו, שעות הפעלת מיזוג האוויר, גודל החדרים, רמת האוכל, רמת השירות וכד'. חלק מן השירותים המוצעים על ידי בית המלון הינם עונתיים. הנהלת המלון רשאית בכל עת, לסגור זמנית אלו מן המתקנים או להפסיק מתן שירות כלשהו ואין המארגנים אחראים לכך.