עיתוי התפטרותו של מנכ"ל אל על

כשמסתכלים מזוויות שונות על התפטרותו של דוד מימון מתפקיד מנכ"ל אל על לא ניתן למצוא הסבר הגיוני למהלך, שרב הנסתר על הגלוי. פרישה באמצע ניווט הליכים מורכבים של קליטת מטוסים חדישים, ירידה בנתח השוק בנתב"ג, ירידה ברווח הנקי וכשהסיפור הטייסים עדיין ברקע, היא על פניו לא טבעית. הבנת הדקויות בכל הקשור בקשיים בהם נתקלת אל על חיונית וכניסת אדם חדש לתפקיד, מסוכנת כלכלית.

מה גם שבהודעת אל על לבורסה נאמר: "החברה מתכבדת להודיע כי המנהל הכללי של החברה, מר דוד מימון, הודיע היום לחברה על החלטתו לסיים את תפקידו לאחר 12.5 שנות העסקה בחברה מתוכן כארבע שנות כהונה בתפקיד מנכ"ל החברה. ההחלטה על סיום הכהונה אינה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת המחזיקים בניירות הערך של החברה. נכון למועד זה, טרם נקבע מועד סיום הכהונה".

ירידה בנתח שוק בנתב"ג

מדוח רשות שדות התעופה של חודש אוקטובר עולה כי נרשמה ירידה בנפח הפעילות של אל על בנתב"ג ל-25.72%, כשבאוקטובר 2016 היה נפח השוק 28.13%, כלומר, ירידה של כ-3 נקודות אחוז. אבל זה עדיין לא אומר מאומה על תזרים המזומנים של אל על, שהוא החשוב מבחינה כלכלית. תזרים מזומנים לא תלוי רק בנתוני נפח פעילות, אלא בגורמים מרכזים נוספים. מה גם שבאוקטובר השנה גדל מספר הנוסעים שהטיסה אל על ב-16.49% ואם בודקים את הפעילות במשך 10 החודשים שחלפו מתברר, כי נפח הפעילות המצטבר של אל על בנתב"ג היה 28.13%.

ההפסד החציוני

ההפסד הנקי של אל על בחציון הראשון של השנה היה כ-13.6 מיליון דולר בהשוואה לרווח של כ- 13.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2016. בכך נוצר פער של 27.2 מיליון דולר בין שתי התקופות. הרווח  הנקי ברבעון השני של השנה הסתכם  בכ-16.4 מיליון דולר, בהשוואה לרווח של  כ-35 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של 18.6 מיליון דולר ( 53% בהשוואה בין שתי התקופות). ברבעון הראשון של השנה הפסידה אל על כ-30 מיליון דולר, שזה גידול בהפסד של כ-28.5%, שנבע בעיקר מגידול בעלויות השכר, ברובו מעיתוי מענקים חד פעמיים בגין שנת 2016 , תיסוף השקל ומגידול בעלויות הדס”ל.

קצב גידול נמוך מקצב הגידול הכללי

באוגוסט היה קצב גידול תנועת הנוסעים הכללית בנתב"ג 17.11% ואילו קצב הגידול של אל על היה 0.61% בלבד. גם ב-8 חודשים מתחילת השנה היה קצב גידול תנועת הנוסעים הכללית בנתב"ג 17.01% בעוד שקצב גידול התנועה באל על היה 2.28% בלבד. אי עמידה בקצב הגידול הכללי גרם לכך שנפח השוק בנתב"ג של אל על ירד באוגוסט ל-26.09%.

אבל צריך לזכור, כי על פי רשות התעופה האזרחית (רת"א) בהיצע הטיסות בקיץ 2017 חל גידול של כ-13%, בהשוואה להיצע הטיסות בקיץ 2016. יתרה מכך היצע טיסות לאיחוד האירופי היה גבוה משמעותית משיעור הגידול בהיצע הטיסות למדינות שאינן חברות באיחוד האירופי – כ-15% מול 10%. כדי להבין את הגידול בהיצע ואת משמעותו עד תום, מן הראוי לזכור, כי היצע הטיסות לאיחוד האירופי בקיץ 2017 גדל ב-50% מהיצע הטיסות לאותם הנתיבים בקיץ 2013.

עלויות

אי עמידה בקצב הגידול עם כ-43 מטוסים וכ-6,000 עובדים, כ- 139.53 עובדים למטוס, קשה מאוד ליצור רווחים. גם הפעלה מבצעית עד לקצה גבול היכולת של כל צי המטוסים שחלקם מיושנים, עולה הרבה כסף. בעיקר, כשאחד המטוסים מתקלקל ובעקבותיו מתרחשים שני דברים: חוסר פתרון מיידי לנוסעים שנתקעו שעולה כסף, ואיתור מטוס חלופי למטוס המקולקל, שיוצר בצי כולו גל איחורים, שגם הוא הפסד כלכלי.

רכישת שבעה מטוסי בואינג 787 בעלות של 1.025 מיליארד דולר, וחתימה על עסקות שבהן תחכור אל על מחדש תשעה מטוסי דרימליינר נוספים הן אכן מהלך דרמטי עבור חברת התעופה וממי שעומד בראש הפירמידה נדרש לא רק ניסיון ניהולי, אלא גם הכרה של כל סעיפי הרכישה/חכירה המורכבים וידע ממקור ראשון בכל הליכי ההלוואות לטווח הקצר ולטווח הארוך, תוך שמירה קפדנית על תזרים מזומנים איתן.

להשהות את התפטרותו של דוד מימון

כשברקע ההפסד החציוני של 13.6 מיליון דולר, נותר עתה לחכות לפרסום בקרוב של דוח מאזן רווח והפסד של הרבעון השלישי של השנה, החשוב ביותר מבחינה הכנסות ורווחים. בכל מקרה עזיבתו של מימון את תפקידו באל על, היא לא במקום ולא בזמן. דירקטוריון, כמה שיהיה מעורב, קובע מדיניות וההנהלה היא האחראית על הביצוע בהתאם למדיניות. אי אפשר אחרת. כניסתו של אדם חדש לתפקיד המנכ"ל, בלי כל ידע בדקויות ההליכים השונים מסוכנת כלכלית. לכן, מומלץ שדירקטוריון אל על יוותר על עזיבתו של מימון לתקופה הקרובה.