ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה. במהלך הדיונים התייחס ח"כ אלון שוסטר, שמילא את מקומו של היו"ר, להצעה וציין כי על מנת לעבור ביקורת בינ"ל ולצעוד למאה ה-21 נדרשים תיקונים. הוא הוסיף כי בדיונים הוועדה תשים דגש על עצמאותה של הרשות, ואיך ניתן לבסס אותה ולוודא שהחוק מעמיד את מדינת ישראל במקום הראוי מבחינת בטיחות התעופה מול ארגון התעופה הבינ"ל.
על רקע הערות בעניין זה, שנשמעו בישיבות הקודמות, אישרה הוועדה מספר תיקונים להצעת החוק, שנועדו לחזק את עצמאות הרשות. אחד התיקונים נגע לכך שמינוי ראש הרשות יהיה של שרת התחבורה באישור הממשלה, ולא רק החלטת שרת התחבורה כפי שהוצע במקור. בנוסף, היום החליטה הוועדה לקבוע כי המנהל יהיה צריך להיות בעל ידע וניסיון בבטיחות תעופה, ולא יוכל להפעיל סמכויות חקירה אלא אם עבר הכשרה מתאימה.
צעדים נוספים לחיזוק מעמדה הרשות, אותם אישרה הוועדה, נגעו לקציבת כהונת המנהל ל-4 שנים, עם אפשרות להארכה ב-4 שנים נוספות, וכן הוחלט לחייב את שרת התחבורה למנות ממלא מקום שחייב להיות חוקר, ובעל אותם תנאי כשירות של מנהל הרשות.
יו"ר איגוד הטייסים, מידן בר, התייחס בדיונים הקודמים להכשרה ואמר כי אם מי שיעמוד בראש הרשות לא יגיע מרקע של חקירות ויום אחרי מינויו יתרחש אסון ייקח לו זמן עד שהוא יסיים הכשרה ולכן לא צריך להקל בדרישות הסף. ח"כ שוסטר השיב, כי הוועדה מסכימה שרצוי שראש הרשות יהיה בעל הכשרה בחקירות תעופה, אך אם זה יהיה תנאי סף הדבר יצמצם את מספר האנשים שיוכלו לקבל את התפקיד, ולכן ניתן לאפשר לאנשים בעלי רקע בתחום לעבור הכשרה תוך תקופה קצרה.
מנהל הרשות, גדי רגב, אמר כי אם מי שמגיע לתפקיד יש לו רקע בעיסוק בבטיחות טיסה, והוא עושה מיד לאחר הכניסה לתפקיד השלמה של קורס או שניים זה נותן יכולת מלאה לעמוד בראש הרשות. ח"כ שוסטר הבהיר כי הדרישה הבסיסית תהייה רקע לא רק בענייני בטיחות אלא גם בחקירה, ואם לא ניתן יהיה למצוא מנהל עם רקע כזה הוא יוכל להשלים את הידע.
באשר לתקציב הרשות, ככלי לחיזוק עצמאותה, אמר רגב בישיבות הקודמות כי זה לא משנה לאיזה משרד תהייה הרשות שייכת תמיד יהיה מישהו שיקצה לה תקציב. "אנחנו חושבים שככל שזה שייך למשרד התחבורה יש למשרד עניין בהצלחת הביקור הבינ"ל ושיהיו מספיק משאבים לשם כך", אמר. ח"כ שוסטר ביקש לוודא עצמאות תקציבית, ונציגת אגף התקציבים באוצר, ספיר איפרגן, הסבירה כי מי שמאשר את המסגרת התקציבית של הרשות היא הכנסת, במסגרת אישור התקציב, וגם אם יתבקש שינוי הדבר יובא לאישור ועדת הכספים. "אם הכנסת תראה שרוצים לקצץ בשיעורים לא סבירים היא סוברנית שלא לאשר", אמרה.
סמנכ"ל המבצעים של אל על, קברניט חובב בן דוד, אמר בישיבות הקודמות כי בעולם תקציב ענף התעופה הוא אחוז מתקציב המדינה ובישראל מדובר בפרומיל. "רת"א היא בתת תקצוב והמשמעות היא שהיא משלמת שכר נמוך ולא מגייסת כוח אדם שהיא רוצה, וגובה אגרות גבוהות שמתגלגלות לציבור. בישראל טסט למטוס עולה 60 אלף שקל בלונדון 500 שקל. עצמאות תקציבית צריכה להיות לא רק בהצהרה בחוק אלא אמתית. אל על תורמת לתקציב רת"א 3-4 מיליון שקל בשנה", אמר בן דוד. רגב הגיב על כך ואמר, כי הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה לא גובה אגרות, והכל נסמך על תקציב ממשרד התחבורה. הוא אף התייחס למקרה שבו הרשות תצטרך תקציב נוסף כדי לחקור אירוע בטיחות בלתי צפוי, וציין כי לרשות יש תקציב כזה שהמסגרת שלו היא 500 אלף שקל.
על רקע זה ביקשה הוועדה למצוא את הדרך לחיזוק העצמאות התקציבית של הרשות החדשה. עו"ד ברקאי התייחסה לכך היום בפתח הישיבה ואמרה כי המשרד מצא לנכון לתקן את הסעיף כך שלרשות יהיה תחום פעולה נפרד. רפרנט תחבורה באגף התקציבים באוצר, דניאל שוורץ, הסביר כי כשיש תחום פעולה נפרד כל שינוי בו יהיה חייב להגיע לאישור ועדת הכספים של הכנסת, וזה מבטיח את העצמאות התקציבית.
לקראת תום הדיון היום הסבירה עו"ד ברקאי, כי הרשות באה בנעליה של אגף החוקר הראשי במשרד התחבורה, וההצעה תיכנס לתוקף עם פרסומה רשומות. היא אף ציינה כי באשר לעצמאות התקציבית המשרד ערוך להחיל מיד את ההוראה שנקבעה בחוק וניתן ליישם גם את כל ההסדרים האחרים.
ח"כ סובה שאל מתי תהייה הביקורת הבינלאומית, ורגב השיב כי הביקורת הייתה מתוכננת לתחילת 2025 אך ייתכן שהיא תידחה לשנת 2026. הוא הוסיף כי התשובה הסופית לבקשת הדחייה תינתן בסוף יולי. ח"כ סובה שאל האם אנחנו מוכנים לביקורת גם בהיבטים אחרים שאינם קשורים להצעת החוק הנוכחית. רגב השיב כי הוא מעריך שהחקיקה הנוכחית מכסה כ-12-13 אחוז מהביקורת, ולאישורה יש משמעות גדולה. לדבריו, אישור ההצעה הוא "קפיצה משמעותית מהמקום הלא טוב בו היינו ב-2016 למקום שאנחנו צריכים להגיע אליו".
כאמור, בתום הדיון היום אושרה ההצעה פה אחד בקולותיהם של ח"כ שוסטר, ח"כ סובה וח"כ ששון גואטה.