"לשמור גרוש לבן ליום שחור"

ניהול חברת תעופה הוא עסק לא קל למימוש. הוא משופע מאופי צי המטוסים, השוני מול המתחרים, ניהול מבצעי, מדיניות כלכלית, מבנה ההון, הגנה על תזרים מזומנים מפני נזילות וגמישות פיננסית. כולם ביחד מובילים למיצובה של החברה. למושג מיצוב ישנן שתי משמעויות: ההיבט האסטרטגי של חברת התעופה במטרה ליצור יתרון תחרותי בר-קיימא, קשה לחיקוי, שיגרום לציבור להעדיף את מוצריה, או את שירותיה לעומת אלו של המתחרים; והדימוי של הארגון, אשר ניטע בתודעתם של האנשים, שהם הלקוחות הפוטנציאליים.

קשה מאוד ליישם מטרות אלה, בעיקר כאשר האפשרות ליפול כלכלית מעבר לאופק מתחילה דווקא בעונה שבה הכלכלה העולמית – ובתוכה התעופה והתיירות – נמצאת בתקופת צמיחה רוויית הכנסות. זו תקופה שבה מתעלמים מפתגמים כמו "לשמור גרוש לבן ליום שחור", “תלמד מאתמול, תחייה את היום, ותקווה למחר" ו"אני לא מתחרט על הדברים שעשיתי, אני מתחרט על הדברים שלא עשיתי כשהייתה לי את ההזדמנות לעשות אותם.” חברת תעופה חפצת-חיים חייבת להפנים אימרות אלו ולא לסמוך על תיקונים ממשלתיים, שספק אם יגיעו בזמן.

העונה המסוכנת

העונה המסוכנת הזאת היא עכשיו. אומנם קרן המטבע הבינלאומית (IMF) טוענת, כי הכלכלה העולמית צפויה לצמוח ב-3.9% ב-2018 וב-2019, אבל באותה הנשימה היא מדגישה כי הביצועים הטובים מהצפוי לא יימשכו, וכי מדינות שיצמצמו את הגירעונות התקציביים דווקא עתה, ימוקמו בצורה הטובה ביותר כאשר יגיעו זמנים קשים יותר. כראיה למצב המסוכן המתהווה, טוענת  הקרן כי החוב העולמי עמוק עתה יותר מאשר ב-2009, שנה לאחר המשבר הפיננסי ב-2008.

גם בנק ישראל, בראשותה של הנגידה ד"ר קרנית פלוג,  טוען כי התגברו החששות ל"מלחמת סחר" והשפעתה על הכלכלה העולמית. לדברי הבנק, לצעדים שננקטו עד כה ישנה השפעה מוגבלת, ומסתמן שהצדדים מנסים להגיע להסדרים. עוד טוען הבנק, כי גבר המתח הגאופוליטי ושהידוק התנאים הפיננסיים בארה"ב מהווה סיכון נוסף לכלכלה הגלובלית.

תחזית חיובית

בדצמבר 2017 צפה יאט"א, כי הרווח הנקי בתעשייה העולמית יעלה ב-2018 ל-38.4 מיליארד דולר, שזה שיפור מהרווח הנקי של 34.5 מיליארד דולר ב-2017. לדברי יאט"א, עיקרי הביצועים הצפויים לשנת 2018 הם:

ירידה קלה בשיעור הרווח התפעולי ל- 8.1% מ-8.3% בשנת 2017.
שיפור בשולי הרווח הנקי ל-4.7%, בהשוואה ל-4.6% בשנת 2017.
עלייה בהכנסות הכוללות ל-824 מיליארד דולר, שזו עלייה של 9.4% מהכנסות של 754 מיליארד דולר.
עלייה במספר הנוסעים ל-4.3 מיליארדים, שזו עלייה של 6%, בהשוואה ל-4.1 מיליארד נוסעים ב-2017.
עלייה בהיטס מטענים ל-62.5 מיליון טונה, שזו עלייה של 4.5% בהשוואה ל-59.9 מיליון טונה בשנת 2017
צמיחה איטית יותר: בתחום הנוסעים עלייה של 6% בהשוואה לעלייה של 7.5% ב-2017 ובתחום המטען עלייה של 4.5% ב-2018 בהשוואה לעלייה של 9.3% ב-2017.

הרווח הנקי הממוצע לכל נוסע נוסע יהיה 8.90 דולר, בהשוואה ל-8.45 בשנת 2017.

להיזהר מהתחזית החיובית

תחזית הממוצע הכלכלי הבינלאומי של יאט"א נראה מבטיח, אך כאשר ברקע נשמעות אזהרות על חוב בינלאומי גדול יותר מזה של 2009, אחרי המשבר הכלכלי החריף ב-2008, וכשרואים שתחזיות מחיר הנפט הן במגמת עלייה, וכאשר מדברים על ריביות עם מגמת עלייה – אסור לחברת תעופה לסמוך על תיקונים שתעשה המדינה, אלא לנקוט, כחברה עסקית, בצעדים מגיני עתיד, כדי לא ליפול לתהום ההפסדים, גם אם מדובר מעבר לאופק.

מחיר הנפט

מחיר הנפט, המשפיע על מחיר הדלק הסילוני (דס"ל), נמצא במגמת עלייה, כפי שנכתב ב-IAS. במשך כשבועיים שחלפו לאחרונה, הוא עלה בכ-12.5%, אל מעבר לרמה של 70 דולר לחבית. מבדיקת חוזים עתידיים ליוני השנה של נפט ברנט, מדובר כבר במחיר של 73.20 דולר לחבית. כל זה מתרחש בגלל רצון אופ"ק, בהמרצתה של סעודיה, להעלות את מחירו לרמה של 80 – 100 דולר לחבית.

עלייה בציפיות האינפלציוניות

אנליסטים טוענים, כי עליית מחיר הנפט הנוכחית, בתוספת חששות מעלייה בסביבת האינפלציה, בגין הצהרות חלק מהבנקים המרכזיים בעולם שרצונם ללכת לכיוון נורמליזציה של המדיניות המוניטארית המרחיבה, שמשמעותה עליות בריביות, כבר גרמה לקפיצה בציפיות האינפלציוניות וכי הורגש זעזוע בשוקי האג"ח, הן הממשלתי והן זה של החברות. דבר שגרם לירידות שערים בשוקי האג"ח ולעלייה בתשואות לפדיון של איגרות החוב הקונצרניות.

לסיכום נחזור שוב – כשרואים שתחזיות מחיר הנפט הן במגמת עלייה, וכשמדברים על ריביות עם מגמת עלייה, אסור לחברת תעופה לסמוך על תיקונים שתעשה המדינה, אלא לנקוט, כחברה עסקית, בצעדים מגיני עתיד, כדי לא ליפול לתהום ההפסדים, גם אם מדובר מעבר לאופק.