לקיחת תמלוגים נוספים מרש"ת עלולה לפגוע בשמיים הפתוחים

שרק לא ישפכו את התינוק עם המים. כך נראית כוונת האוצר לקחת 1.2 מיליארד שקלים נוספים ב-2019 מתקציב רשות שדות התעופה (רש"ת) וסכום של 3.6 מיליארד שקלים מתשתיות התעופה, לצורך כיסויי גירעונות ממשלתיים.

תשתיות תעופתיות אמורות לתת מענה לגידול בתנועת הנוסעים. לקיחת תמלוגים אגרסיבית מרש"ת, המפתחת תשתיות ממקורותיה, עלולה לעצור את רפורמת השמיים הפתוחים ולהיהפך לאיום ממשי על יכולת התפתחות התעופה האזרחית בישראל וההכנסות הצפויות ממנה לתוצר הלאומי הגולמי.

על הכוונה לקחת תמלוגים נוספים בסכום של 1.2 מיליארד שקלים ב-2019 נודע בפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר, שבה השתתפו יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ונציגי ועד עובדי רש"ת, בראשותו של פנחס עידן. כזכור, נושא התמלוגים גרם לא מכבר לאיום בשביתה כללית בנתב"ג והפגישה בהסתדרות נועדה להשקיט את התמרמרות העובדים. יחד עם זאת, עד לכתיבת שורות אלה, לא הוגש לרש"ת מסמך רשמי לדרישת התמלוגים הנוספת ב-2019.

רש"ת מחוייבת לגרוע מתקציבי הפיתוח שלה את התמלוגים בהתאם לתיקון חוק הרשות. ב-2016 היא חוייבה להעביר לרשות המיסים חצי מיליארד שקלים, בשנים 2017 – 2018 היא חייבת להעביר כ-2.45 מיליארד שקלים. ב-2017 העבירה רש"ת תמלוגים בסכום של יותר מ-1.2 מיליארד שקלים, ב-2018 עליה להעביר כ-1.23 מיליארד שקלים ועתה, כנראה, אמורה להעביר לתקציב 2019 כ-1.2 מיליארד שקלים נוספים, אם מה שסוכם בפגישה עם הוועד אכן ייושם.

נתב"ג: 140 חברות תעופה הטסות ליותר מ-160 יעדים

נכון להיום, פועלות בישראל 140 חברות תעופה שטסות ליותר מ-160 יעדים. הביקוש לנתב"ג הוא מהגבוהים בעולם וחוץ מגידול בתנועת הנוסעים, יש גם גידול של 30% בבקשות לסלוטים לעונה הבאה. חברות התעופה שבאות לכאן ומוכרות כרטיסים במחירי לואו קוסט, מרוויחות בגלל הבנתן כי הצרכן הישראלי טס עם מזוודה וקונה אוכל במטוס. מה גם שהמטוס שלהן הנוחת בלילה בישראל וממריא מוקדם, מבצע למעשה סבב נוסף, ולאחר נחיתתו באירופה הוא פנוי לשאטלים אזוריים נוספים ביבשת האירופית.

בניגוד לדעה הרווחת – אגרת הנוסע בנתב"ג היא מהנמוכות בעולם – 24 דולר, לעומת 172.71 דולר בלונדון, 72 דולר בפרנקפורט, 50 דולר באתונה, 41 דולר בציריך ו-32 דולר בניו יורק.

לדברי רש"ת, תקציב הפיתוח הנדרש כיום לפיתוח תשתיות התעופה הוא כ-7 מיליארד שקלים שיילקחו מתקציבה. ההשקעה אמורה לתת מענה לתחזית הגידול בתנועת הנוסעים שרש"ת צופה. השנה עברו בנתב"ג כ-20 מיליון נוסעים (נכנסים ויוצאים) ובחמש השנים הקרובות יעלה המספר לכ-30 מיליון תנועות נוסעים בשנה.

פוטנציאל הגידול  בתנועת הנוסעים בנתב"ג מחייב את התאמת התשתיות לתנועה הצומחת, באופן שייתן מענה לביקושים של הנוסעים וחברות התעופה. ההתאמה בתשתיות חייבת להתבצע מיידית לתקופת הביניים ועד להשלמת פרויקטים אשר יתנו מענה להשלמת פער התשתיות בנתב"ג.

סירבול בניהול הוצאות התקציב

התאמות אלה דורשות תקציבים וזה לא פשוט עבור רש"ת, שהיא רשות ממשלתית. מצד אחד, היא חייבת להתנהל כמו חברה עסקית עם דירקטוריון הקובע את המדיניות והתקציב ומפקח על פעולות ההנהלה, המיישמת את התקציב  בהתאם למדיניות מועצת המנהלים. מצד שני, היא חייבת להגיש את התקציב המתוכנן למשרדי התחבורה והאוצר, המביאים אותו – בתוספת הערותיהם – לאישור הממשלה. הליך מסורבל זה מתנהל באיחור שנתי קבוע. יתרה מכך, אישור התקציב על ידי הממשלה הוא לא בשלמותו, כי חלק ממנו מוקפא, מה שמחייב בהמשך את רש"ת לבקש אישורים חוזרים ונשנים.

לדוגמה, ב-11.5.2017 אישרה ועדת השרים לענייני כלכלה (קבינט כלכלי-חברתי) את תקציב הפיתוח של רש"ת לשנת 2017 והרשאה להתחייב לשנת 2017 ואילך. ב-26.5.2017 צורפה החלטת ועדת השרים לפרוטוקול החלטת הממשלה וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה. תקציב הפיתוח שאושר היה בהיקף של 3.860,9 מיליארד שקלים, מתוכו אושר תקציב מזומנים לשנת 2017 בהיקף של כ-1.586,6 מיליארד שקלים. התקציב כלל 3.195,5 מיליון שקלים לביצוע וכ-665.4 מיליון שקלים מוקפאים עד לקבלת אישור נוסף בכתב מנציגי האגף לתכנון כלכלי במשרד התחבורה ואגף התקציבים במשרד האוצר.

עדיין אין אישור תקציבי לשנת 2018

בהתאם להחלטת הממשלה הזאת, הוסמך מנכ"ל רש"ת, יעקב גנות, לאשר העברות תקציביות מסעיף רזרבה לתגבר סעיפים קיימים, כתוצאה משינויים בשערי החליפין של מטבעות חוץ כנגד השקל. אבל הוא חוייב לדווח לדירקטוריון החברה ולנציגי משרדי הממשלה, אחת לחודש, על העברות תקציביות שבוצעו בשל השינויים בשערי החליפין. העברות תקציביות בסכומים העולים על 500 אלף שקל חייבו  אישור מראש של נציגי משרדי הממשלה.

הנהלת רש"ת הוסמכה גם לאשר האצת קצב ביצוע של פרויקט במסגרת ההרשאה להתחייב שאושרה לפרויקט ובלבד שסך ההוצאה במזומן בשנת 2017 לא תעלה על סך התקציב המאושר בשנה זו לרש"ת. כמו כן הנהלת רש"ת רשאית הייתה להעביר עד 10% מסעיף תקציבי מאושר אחד לסעיף תקציבי מאושר אחר בתוך המסגרת הכוללת ולא יותר מ-4 מיליון שקל לכל פרויקט. גם העברה תקציבית זו הייתה חייבת לקבל אישור נוסף של נציגי משרדי הממשלה. נכון להיום אישור תקציב רש"ת בממשלה לשנת 2018 עדיין לא התקבל.

אין כל ספק שגם בתחום ההוצאה התקציבים מדובר בסירבול ממשלתי מיותר. רש"ת מתנהלת, כאמור, בהתאם לכל הכללים הנדרשים מחברה עסקית, כולל דוחות כספיים, הנערכים בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS) ותקני חשבונאות בינלאומיים (IAS) המקבלים את אישור הדירקטוריון.

להלן הפרוייקטים שמבצעת רשות שדות התעופה:

נמל התעופה הבינלאומי "רמון" – 1.7 מיליארד שקל

זרוע 4 בטרמינל 3 – 700 מיליון שקל

מרכז אנרגיה – 130 מיליון שקל

מ"א מטוסים +VDGS   –  50 מיליון שקל

טרמינל 1 HBS  – 40  מיליון שקל

רחבות חניה למטוסים אלפ"א – 150 מיליון שקל

תשתיות  IT וסייבר – 40 מיליון שקל

מבנה קרקעי – 750 מיליון שקל

HBS למבנה קרקעי – 267 מיליון שקל

התאמת טרמינל 1 ל-3 מיליון נוסעים – 145 מיליון שקל

יב"ר – 200 מיליון שקל

רחבה בראבו למטוסים – 200 מיליון שקל

מכ"מ – 210 מיליון שקל

ERp  – 149 מיליון שקל

מבנה – 120 מיליון שקל

מסלול הסעה + אזור צפוני – 1.5 מיליון שקל.

בסך הכל – 6,353 מיליארד שקל ובתוספות הדרושות בנמל התעופה בחיפה ובשדות התעופה הרצליה ושדה דב, מדובר בהשקעות של כ-7 מיליארד שקל.

מרשות שדות התעופה נמסר: "אנו מחויבים להאצת הפיתוח של נתב"ג כדי למנוע מצב בו שער הכניסה והיציאה האווירי העיקרי של מדינת ישראל ייסתם ב'פקק' של נוסעים ומטענים. תוכנית ההשקעות תיתן מענה לצרכי נתב"ג המידיים בתשתיות הכרחיות לפיתוח התעופה וכמענה לתנועת הנוסעים הגוברת, והם רק חלק מהצורך בהשקעה בשנים הקרובות במטרה לתת מענה לגידול הצפוי והצורך הלאומי הנובע מהסכם השמיים הפתוחים וצרכי התעופה בישראל".