בדו"ח האחרון שלו על ביצועיה הכלכליים של תעשיית התעופה, הוריד ארגון חברות התעופה הבינלאומי יאט"א (IATA) את התחזית שלו לרוווחי תעשיית התעופה, לאחר מס, לשנת 2019 ל-28 מיליארד דולר. יהיה זה הרווח החמישי בגודלו בתעשיית התעופה העולמית אי פעם.
28 מיליארד דולר הם סכום גדול, אך חברה אחת, גוגל, רשמה רווח של 30 מיליארד דולר בשנה שעברה ואילו חברות התעופה יטיסו יותר מ-4.5 מיליארד נוסעים השנה כדי לייצר אותם 28 מיליארד דולר. מדובר ברווח ממוצע של מעל 6 דולר בלבד רווח לנוסע. לפי העיתון אקונומיסט, אין בסכום זה די אפילו כדי לקנות המבורגר ביג מק בשוויץ.
לפי החישוב של יאט"א, הכנסות חברות תעופה מנוסע עומדות על פחות מ-189 דולר. אלה כוללים את מחיר הטיסה הבסיסי, התוספות כמו שליחת מזוודה לבטן המטוס ומטען שנשאו – אם יש כזה. אבל נוסע עולה לחברת תעופה בממוצע כמעט 183 דולר עבור הטסה, דלק, עבודה, מטוסים ועלויות אחרות כגון דמי נחיתה. הפרש של 6.12 דולר – רווח נקי – מספיק השנה רק כדי לשלם למשקיעים תשואה נורמלית על ההון המושקע שלהם.
עלויות תעופה רבות כמו מטוסים הן קבועות
לפי הניתוח, נדרשת רק תנודה של מעל 3% בעלויות או בהכנסות, כאשר כל שאר המרכיבים נשארים ללא שינוי, כדי לבטל את הרווח הנקי של 6.12 דולר. זה שווה לעלייה של 9 דולר לחבית במחירי הנפט. "כבר ראינו את מחירי הנפט עולים בכמעט 20 דולר לחבית השנה. יתר על כן, עלויות תעופה רבות, כגון מטוסים, הן קבועות. אם מסלול הופך פתאום ללא-רווחי, עלות החכירה או החוב על המטוס עדיין חייבים להיות משולמים, ולכן ראינו מספר פשיטות רגל של חברות תעופה לאחרונה", מסבירים ביאט"א.
זו הסיבה שחברות התעופה חייבות לגבות תשלום עבור השירותים כפי שהן עושות. מחיר הבסיס מכסה רק חלק מהעלויות וההכנסות מהמטען אינן מכסות אפילו את עלות הדלק. גביית כסף על משלוח מזוודה לבטן המטוס, תשלום על ארוחות, תשלום מיוחד על הושבה ועל מושבים עם מרווח גדול יותר לרגליים לצד הכנסה נלוות כמו השכרת רכב – הן כל הדרכים שבהן ניתן לכסות על עלויות קבועות, ואילו התעריפים למוצר הליבה (הטיסה לבדה) הם רווח שולי.
חברות תעופה נעשות חדשניות יותר ויותר בשירותים החדשים שהן מציעות לנוסעיהן מתוך הכרח, כמו בתעשיות אחרות עם עלויות קבועות שצריכות לייצר הכנסות מעבר למוצר הבסיסי ובהן מסעדות, בתי קולנוע ואירועי ספורט, למשל. היתרון עבור הצרכנים הוא אפשרות בחירה ותעשייה שהוכיחה יציבות וגם סתגלנות בדמות פירוק החבילה ותימחור של מחיר בסיס ותוספות נלוות שהחברות המסורתיות אימצו מחברות הלואו-קוסט.