הרבעונים השני והשלישי של השנה צפויים להיות טובים כלכלית עבור חברות התעופה הישראליות בגין שלושה דברים: גידול בהיצע הטיסות, מחירי דלק נמוכים ושינוי בתפיסה של מכירת מוצרי תיירות ולא רק מכירה של טיסות ליעדים. אבל, אם לא יכול שינוי בשערי החליפין של השקל המתחזק מול מטבעות זרים, בעיקר הדולר והיורו הוא יהווה גורם כלכלי שלילי עבור חברות התעופה הישראליות.
תנועת נוסעים והיצע טיסות
בחג הפסח וחול המועד השנה תנועת הנוסעים בנתב"ג אמורה להגיע ל-1.1 מיליון נוסעים (נכנסים ויוצאים), שזה גידול צפוי של 14% בהשוואה לעונת הפסח בשנת 2015. על פי דוח רשות התעופה האזרחית בעונת הקיץ השנה צפוי גידול בשיעור של כ-10% בהיצע טיסות הנוסעים הסדירות לישראל וממנה, בהשוואה לעונת הקיץ 2015. הגידול הצפוי בהיצע הטיסות הוא בהמשך לגידול המשמעותי בהיצע במהלך עונות הקיץ של השנים 2013, 2014 ו-2015. גידול ההיצע הכללי יגדיל את מספר הנוסעים בחברות התעופה הישראליות.
גידול קטן בחלק השוק הישראלי
על פי דוח זה, חלק השוק המצרפי בעונת הקיץ הקרובה של החברות הישראליות צפוי לגדול לחלק שוק של – 37% מהיצע טיסות הנוסעים הסדירות, לעומת חלק שוק של כ-36% במשך עונות קיץ 2015 ו- 2014. עוד דווח, כי מגמת הגידול במספר הקווים בהם יופעלו טיסות נוסעים סדירות על ידי שלוש חברות ישראליות, או יותר, תימשך ומספרם יגדל ל-19 קווים. מגמה זו היא אינדיקציה למגמת גידול ברמת התחרות בין חברות התעופה.
הגידול באחד נקודה אחוז בנתח השוק של החברות הישראליות מוסבר בעלייה הניכרת בתנועה לנתב"ג, למרות העלייה בהיצע המושבים של החברות הישראליות, בגלל הגידול בתחרות המתבטאת בגידול הפעילות של חברות תעופה זרות, כמו גם כניסת חברות תעופה חדשות לשוק הישראלי, לרבות חברות לואו-קוסט, אשר יגדילו את נתח השוק בנתב"ג.
למרות זאת המשמעות של נתונים אלה הם גידול בהיצע המושבים של חברות התעופה הישראליות ובראשן חברת אל על (ASK) וגידול משמעותי בקטעי הנוסע שלהן ובנוסע-ק"מ מוטס (RPK), שמשמעותם גידול במספר הנוסעים שלהן.
מחיר הדלק
התנודות במחירי הדלק הסילוני (דס"ל) למטוסים מהווים מרכיב מהותי בהוצאות ההפעלה של חברות התעופה והם מאופיינים בתנודתיות רבה וחריפה. אבל, לקראת הקיץ הנוכחי לא צפוי שינוי במחיר הדלק הנמוך לאחר שהחודש הסתיימה בדוחא שבקטר ועידה של ארגון המדינות המייצאות נפט – אופק בלי הסכמה על הקפאת התפוקה, אלא אם ישתנה בעתיד הקרוב המצב וכן תהיה הסכמה להקפיא את התפוקה. ההודעה על אי ההסכמה להקפיא את התפוקה נמסרה כמה שעות לאחר כינוס הוועידה, בהשתתפות 18 מדינות, כאשר נציג של איראן לא נכח בישיבה.
הוועידה נועדה להוביל לצמצום תפוקת הנפט של הספקיות הגדולות, כדי להעלות את מחיר החבית. כתוצאה מכך – לאחר שהגיע לשיא של חמישה חודשים, מחיר הנפט נמצא בירידה: מחיר חבית נפט גולמי מסוג טקסס מתוק יורד ב-1.3% ל-43 דולר לחבית, ומחיר חבית נפט מסוג ברנט יורד ב-1% לכ-45 דולר לחבית, בהשוואה לכ-100 דולר לחבית לפני כשנתיים.
יש לזכור כי הירידה בהוצאות ההפעלה של חברות התעופה נובעת בעיקר מהקיטון החד בהוצאות הדס"ל שלהן. כך למשל, הוצאות אל על ב-2015 קטנו בשיעור של כ-32% בהשוואה להוצאה המקבילה בשנת 2014 (לרבות השפעת הגידור), כתוצאה מירידה משמעותית במחירי הדס"ל, למרות שהיא קוזזה בחלקה בעקובת הגידול בצריכת בכמות הדס"ל בגלל העלייה בהיקף פעילותה.
השקל מתחזק
התנודות של שערי המטבעות הזרים, בעיקר ביחס לדולר ארה"ב, משפיעות על התוצאות הכלכליות של חברות התעופה הישראליות. תנודות בשערי החליפין של הדולר לעומת מטבעות אחרים עשויות להביא לשיפור, או לשחיקת רווחיותן של חברות התעופה הישראליות, בגלל שהן מנהלות את עסקיהן על בסיס דולרי.
הוצאות השכר של חברות התעופה הישראליות משולמות בשקלים. בשנת 2015 קטנו הוצאות השכר שלהן בהשוואה ל-2014 כתוצאה מהתחזקות הדולר ביחס לשקל. כמו כן חל קיטון של כ-12% בהוצאות דמי המעבר האווירי שלהן בתחומי המדינות השונות, למרות הגידול בהיקף פעילותן, בעיקר בגלל ההשפעה החיובית של שחיקת מטבעות שונים, ובעיקר היורו, ביחס לדולר.
בתחום זה מסתמנת השנה דווקא נטייה הפוכה של התחזקות השקל מול הדולר עם כל המשמעויות הנובעות מכך. על פי בנק ישראל, בדיווח שלו על ההחלטה להותיר את הריבית לחודש מאי השנה ללא שינוי ברמה של 0.1% נאמר, כי מאז הדיון המוניטרי שהתקיים בנושא זה ב-27/3/16, ועד ל-19/4/16, התחזק השקל מול הדולר ב-2.1%, ובמונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי הוא התחזק ב-1%, כאשר ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף של 5.2% בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי.
שינוי הדיסקט
התחזקות השקל מול הדולר מהווה גורם כלכלי שלילי עבור חברות התעופה הישראליות. גורם זה יקוזז במקצת בגין המעבר שלהן ממכירת טיסות ליעדים למכירת מוצרי תיירות, כשהטיסות מהוות רק גורם אחד במכירה זו. כך למשל, אל על מוכרת קורזים וישראייר סיימה, לראשונה, את 2015 ברווח נקי של 25 מיליון שקל, בעיקר בגלל יישומה המלא והמוצלח של האסטרטגיה העסקית שלה שעיקרה מעבר ממכירת יעדים למכירת חבילות נופש וטיולים מאורגנים. ישראייר כיום היא לא רק חברת תעופה, אלא ספק שירותי תיירות שיש לו גם צי מטוסים. וזה מה שצופן העתיד באל על ובארקיע.