התנגדות הרשות להגבלים עסקיים התקבלה בעקבות התנהגותה של אל על בכל הקשור לשירותי אבטחת תעופה הבלעדיים שלה בחו"ל, החשש מכניסה אגרסיבית של החברה הממוזגת בטיסות לאילת, (לאור כניסתה ויציאתה האגרסיביות בעבר בטיסות לאילת), שגרמו נזק לציבור הנוסעים והחשש שהחברה הממוזגת תגרום להעלאת מחירים בנתיבים הבינלאומיים.
מבינים זאת כשבוחנים את נתוני 2017, שבה חברות התעופה הישראליות ביחד התמודדו מול כ-140 חברות זרות הפועלות בנתב"ג ובחברות הזרות הטסות לאילת. בתחרות זו היה נתח השוק בפעילותיהן בנתב"ג 35.29%, וגם כאן הייתה ירידה של 3.63 נקודות האחוז בהשוואה לנחת השוק שלהן ב-2016. באשר לטיסות לאילת ועובדה – ארקיע הטיסה 69.9% מתנועת הנוסעים לנמל התעופה אילת וריינאייר הטיסה 41% מתנועת הנוסעים בעובדה.
עובדות המוכיחות כי בהחלטה של עו"ד אורי שוורץ, ממלא מקום הממונה על הגבלים עסקיים, למנוע את המיזוג, יש, כאמור, יותר ענישה כלפי אל על בגין התנהגותה ופחות גרימת תועלת לכלל התעופה הישראלית. החלטתו מתעלמת מהעובדה, כי מדובר במיזוג זעיר מול הזרם הגואה של חברות התעופה הזרות, המעוניינות לטוס לישראל ולאילת. מול הזרם האדיר של החברות הזרות אחדותן של החברות הישראליות חשובה יותר מתמיד.
ההתנגדויות למיזוג
ההתנגדות למיזוג ישראייר בסן דור, חברת הבת של אל על הגיעה מעיריית אילת, שחששה בעיקר לפגיעה בתנועת הנוסעים האווירית אליה בגין עליות במחירי הטיסות, התנגדות שלבסוף בוטלה, רשות שדות התעופה (רש"ת) שחששה שהמיזוג יגרום לגידול בנתח שוק פעילות של החברות הממוזגות בנתב"ג מעל 30%, שמשמעותו הנחות באגרות וארקיע, שחששה מערעור יחסי הכוחות בטיסות הפנים ארציות לאילת, אך בעיקר חששה ממונופול אל על בתחום הביטחון.
התנגדות רשות ההגבלים העסקיים למיזוג
ממלא מקום הממונה על הגבלים עסקיים, עו"ד אורי שוורץ החליט בתום בדיקה מעמיקה של עסקת המיזוג, להתנגד למיזוג משני טעמים:
ראשית, המיזוג ימנע כל אפשרות לפעילות עצמאית של אל על בקווי התעופה לאילת, ויקבע את הדואופול של ישראייר וארקיע בקווים אלה. אל על הפעילה קו טיסות סדיר מנמל התעופה בן גוריון לאילת משנת 2010 ועד ליציאתה מהפעילות בקו בשנת 2013. יציאתה של אל על מהקו הייתה משיקולים תפעוליים ובטיחותיים, ולא משיקולים כלכליים. בידי רשות ההגבלים העסקיים הצטברו ראיות המלמדות על כוונות קונקרטיות של אל על לחזור ולפעול בקו בעתיד עם פתיחתו של שדה התעופה ע"ש אילן ואסף רמון בתמנע, כאשר אישור המיזוג היה מותיר את ישראייר וארקיע כמתחרות יחידות בקו.
שנית, המיזוג מעורר חשש גם לגבי הפעילות הבינלאומית, בפרט על רקע החששות לדחיקת מתחרים הנובעים מהתלות המוחלטת של חברות התעופה הישראליות, ובפרט של ארקיע, בשירותי אבטחת תעופה בחו"ל, שכאמור ניתנים באופן בלעדי על ידי אל על. המיזוג עם ישראייר היה מעצים חשש זה, בין היתר, נוכח הדמיון במאפייני הפעילות של ישראייר וארקיע, אשר עוסקות בעיקר במכירה ושיווק של חבילות נופש וכן בהפעלת טיסות שכר עבור סיטונאי תיירות. כתוצאה מהמיזוג, התועלת של אל על מדחיקה אפשרית של ארקיע באמצעות שירותי אבטחת התעופה צפויה הייתה לגדול ולהגביר את התמריץ של אל על לדחוק את ארקיע.
שיחה בין רשות ההגבלים ונציגי אל על וישראייר
על פי "כלכליסט" התקיימה בחודש נובמבר 2017 שיחה בין נציגי רשות ההגבלים לנציגי אל על וישראייר. בשיחה הציגו אנשי הרשות לחברות שלוש הסתייגויות:
בתחום שוק טיסות הפנים עיקר דאגתה של רשות ההגבלים העסקיים נגעה לפגיעה בתחרות בתחום טיסות ההמשך של תיירים זרים שנוחתים בישראל ומבקשים להגיע לאילת, מחשש שלאחר המיזוג תוכל אל על להציע הטבות שונות לנוסעים כדי שיבחרו לטוס לאילת לאחר נחיתתם בארץ עם ישראייר־סאן דור. ארקיע טענה בעניין זה כי היא חוששת שהחברה הממוזגת, שלרשותה עומדים מטוסים גדולים משלה, תפר את יחסי הכוחות הקיימים בשוק הטיסות הפנים־ארציות.
בכל הנוגע לשוק הטיסות הבינלאומיות החשש של רשות ההגבלים העסקיים, שהועלה בשיחה, שהחברה הממוזגת תעלה את המחירים של טיסות ליעדים ספציפיים, כמו בקו לגיאורגיה, שבו אל על וישראייר חולשות כבר היום על 50% מהטיסות.
אבל הטענה הבולטת ביותר של הרשות הייתה החשש שאל על תשתמש בעובדה שהיא מהווה מונופול בבדיקות הביטחוניות לטיסות של החברות הישראליות, כולל ארקיע וישראייר, כדי לתת עדיפות באספקת מאבטחים לטיסות הממוזגת, כך שיתאפשר לה להפעיל מספר גדול יותר של טיסות. מה גם שבמאי 2017 פנתה ארקיע לרשות ההגבלים העסקיים בטענה שאגף הביטחון, שמתופעל על ידי אל על, מעניק לאל על עדיפות בשיבוץ מאבטחים על הטיסות.
ממקורות נוספים מתברר עוד, כי עו"ד אורי שוורץ העלה, בשיחות השימוע שקיים, ארבע נקודות הסתייגות: טיסות אל על לאילת, ביטחון, יתרון החברות הישראליות, רשימה של יעדים נקודתיים שבהם הועלו מחירי הטיסה. הוא שוכנע לוותר על שתי הנקודות האחרונות אבל נשאר איתן בדעתו, כי אל על לא תשנה דרכיה בכל הקשור לביטחון ולא האמין לאל על שהיא לא תטוס לאילת.
ניצול מונופול שירותי הביטחון
על פי המקורות, אל על מנצלת את היותה מונופול בתחום ופוגעת במתחרים שלה באומרה, כי היא לא יכולה לאשר קו פעילות תעופתית בינלאומית בגלל מחסור בכוח אדם בשירותי הביטחון שהיא מעניקה, או בטענות אחרות. אל על גם מנצלת, . על פי המקורות, את עובדת היותה מונופול בתחום, כדי למנוע מחברות ישראליות אחרות לפעול בקווים הנחשבים "עשירים". טענות שהועלו בשימועים של רשות ההגבלים העסקיים.
הוכחה לכך שאל על מנצלת מצבים כדי להשפיע על טיסות של חברות אחרות, היא מכתבו של מוטי אילני, ראש אגף ביטחון באל על ששלח לאחרונה מכתב אזהרה לחברות התעופה הישראליות ולכל גורמי התעופה הבכירים בישראל, בו הוא מתריע על אפשרות שלא ניתן יהיה לאשר טיסות של חברות תעופה בפסח ובקיץ, כי קיים מחסור באנשי ביטחון בתחנות השונות בעולם בגלל שמשרד החוץ הפסיק לטפל בכ-1,000 אנשי הביטחון החתומים מול משרד הביטחון ועובדים בתחנות השונות בעולם.
עוד מתברר, על פי המקורות, כי אל על לא מוותרת על המונופול הביטחוני, כי מדובר בהכנסה גבוהה מאוד. רשמית מקבלת אל על מהמדינה כ-100 מיליון שקל עבור פעילותה הביטחונית, אבל על פי המקורות, היא מגישה למדינה הוצאות נוספות המגיעות לכמה מאות מיליוני שקלים בשנה.
לאשר עם הסתייגויות מחמירות ומחייבות
יתכן שהיה מקום להעניש את אל על בגין התנהגותה, אבל חשיבות ההחלטה למשק חשובה יותר. מבחינה זו, ההחלטה אינה תורמת כלום לתחרותיות ולפיתוח וגידול התעופה הישראלית הפנים ארצית והבינלאומית, בגלל שמדובר במיזוג קטן, כשהתחרות מול החברות הזרות מגמדת את התחרות בין החברות הישראליות. ב-2017 מול כ-140 חברות זרות הפועלות בנתב"ג, היה נתח השוק בפעילות בנתב"ג של כל חברות התעופה הישראליות ביחד 35.29%, שזו הייתה ירידה של 3.63 נקודות אחוז בהשוואה ל-2016.
טוב יותר היה אם רשות ההגבלים הייתה מאשרת את המיזוג עם הסתייגויות מחמירות ומחייבות עבור סן-דור-ישראייר המאוחדת בתחום הטיסות הפנים ארציות, הטיסות הבינלאומיות ובעיקר למנוע את ניצול המונופול הביטחוני של אל על לצרכיה המסחריים ואפילו לקבוע, כי יש להוציא את התחום הזה מאל על ולהעבירו לידי גורם אחר המתמחה בו.